פרשת וישלח: הערך המוסרי החבוי של הכסף
אחת ההמצאות המופלאות ביותר, שמהווה את אחד הגורמים החשובים ביותר להתפתחות האנושית הוא מושג הכסף. בעבר היה נהוג סחר חליפין, כלומר החלפה של סחורה תמורת סחורה. זוהי דרך מסורבלת בהרבה להחלפת טובין בין אנשים, שכן רק אם יש לי מה שאתה צריך ולך יש מה שאני צריך ניתן לעשות עסקה, מה שמגביל מאד את האפשרות להשיג דברים חיוניים. בנוסף, קביעת הערך של כל עסקה היא בעייתית שכן יש להעריך כל מוצר ביחס לכל מוצר אחר.
הכסף מפשט את ההליכים הללו, שכן כל המוצרים נמדדים לפי מדד אחיד, וכן, לכולם יש דבר מה בעל ערך אותו ניתן להחליף תמורת הדברים שאנו צריכים. היסטוריונים מייחסים את התפתחות הכסף לתקופת האבות או מעט לפניה - כמה אלפי שנים לפני הספירה. התפתחות נוספת התרחשה בסביבות המאה ה-11 בה נקבעו שטרות ומטבעות לא לפי הערך של החומרים מהם הם עשויים, אלא על פי ערך מוסכם מטעם השלטונות או מנפיק הכסף. יותר מאוחר התפתח תקן הזהב, שקבע שהשלטונות יכולים להנפיק כסף רק לפי ערך הזהב או נכסים אחרים שברשותם, וזאת כדי למנוע אינפלציה, אולם בשנות ה-70 של המאה הקודמת בוטל המנגנון הזה, וכעת כמות הכסף נקבע על ידי נגידי הבנקים המרכזיים בהתאם למצב הכלכלה.
ישנם כאלה הקוראים לביטול הכסף וחזרה לסחר חליפין, שכן לדעתם המצאת הכסף גורמת להצטברות עושר רב מידי בידי יחידים. ישנה אף התעוררות של סחר חליפין באמצעות האינטרנט עם אתרים שמציעים אפשרות לבצע החלפות של סחורות, זמן או שירותים. האם יש יתרון נוסף להמצאת הכסף מלבד נוחות הסחר?
לפני מספר שבועות קראנו על קניית מערת המכפלה בחברון עיר האבות על ידי אברהם אבינו במה שנראה כשימוש בכסף – "ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר", אולם אין הכוונה לשקל כמטבע אלא כמשקל (מכאן נובע גם שמות מטבעות שונים - שקל, פסו, פאונד ועוד), כלומר אברהם נתן כסף במשקל של 400 שקל (יחידת משקל) תמורת הרכישה.
- הזהב מעל 4,500 דולר: למה המשקיעים רצים למתכות היקרות?
- זהב וכסף שוברים שיאים כשהמתיחות בעולם והציפיות להורדות ריבית ברקע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפרשה שלנו מדובר על קניית חלקת אדמה נוספת, הפעם בשכם:
"ויבא יעקב שלם עיר שכם אשר בארץ כנען, ויחן את פני העיר. ויקן את חלקת השדה, אשר נטה שם אהלו, מיד בני חמור, במאה קשיטה".
קשיטה על פי המפרשים הוא סוג של מטבע. בגמרא מובאת דעתו של רב ביחס לאירוע: "אמר רב: מטבע תיקן להם". כלומר, נראה מדברי רב שהוא מבין שיעקב אבינו המציא את הסחר באמצעות כסף. ניתן אמנם להבין את דברי רב בצורה מצמצת יותר שמסתדרת יותר עם הממצאים ההיסטוריים, לפיה יעקב לא המציא את כל הרעיון של סחר באמצעות כסף, אלא "ייבוא" הרעיון הזה לאנשי שכם מאנשי ארם נהריים, שם השימוש בכסף היה מקובל עוד לפני כן. הממצאים ההיסטוריים אכן מייחסים את השימוש הראשון בכסף לאזור מוסופטומיה - האזור בו נמצאת ארם נהריים. כלומר, לדברי רב, יעקב ייבא את השימוש בכסף לאזור שכם.
ייחוס פעולה כלכלית כמו הפצת השימוש בכסף לאחד מהאבות על ידי חז"ל טומן בחובו את ההבנה שיש פה יותר מאשר תיקון טכני שנועד לשפר את נוחות עשיית העסקים. הרב אברהם יצחק הכהן קוק בספרו עין אי"ה אכן מציג הבנה עמוקה יותר של תפקיד המטבע בחברה האנושית שכולל גם ממד מוסרי חברתי, ולא רק אמצעי כלכלי, כפי שנראה להלן.
אחת הבעיות הגדולות של החברה האנושית היא הקנאה, והתחושה שמה שיש לחברי בא על חשבוני. התפיסה הזו יוצאת מנקודת הנחה שיש רק עוגה אחת לחלק, וככל שהחלק של האחר בעוגה גדול יותר, החלק שלי קטן יותר. בעוד במקרים מסויימים זה באמת נכון, על פי רוב, מדובר באשליה, שכן פעילותו והצלחתו של האחר רק מסייעים לטוב הכללי על ידי יצירת ערך חדש שלא היה בעולם קודם. הפנמה של הרעיון הזה, הוא אחד האתגרים המוסריים העומדים בפני האנושות, ועשויה להביא להפחתת השנאה, הקנאה והיריבות בין יחידים ובין עמים.
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
כך כותב הרב קוק:
התחושה הזו, שצרכי האחר מגיעים על חשבון הצרכים שלי היא טעות, וכדי להגיע למוסר הטוב המתאים לצדק העליון צריך להתגבר על הטעות הזו. התפיסה הלא נכונה הזו היא הגורם המרכזי לשנאה בין בני אדם, עמים ומדינות. זוהי השקפה "חיצונית" שאינה יורדת לעומק הפנימי של המציאות, שבאמת מורה ההיפך מכך, אם לומדים להתבונן בה נכון, כפי שכותב הרב קוק בהמשך:
באמת ריבוי האנשים מועיל לעולם (לפחות עד גבול מסוים, ממנו האנושות עוד רחוקה מאד), שכן גידול האוכלוסייה מאפשר פיתוחים, יוזמות, התרחבות, והתמקצעות שבסופו של דבר מועילה לכלל. איך ניתן להתחבר להשקפה הזו? הרב קוק מצביע על המצאת הכסף, כאחד הגורמים שעשויים לסייע להעמקת ההבנה הזו, אם תופסים אותו בצורה נכונה:
"כל זמן שלא נמצא מציאות המטבע, ידע האדם שהוא יכול להיות נהנה בתוצאות פעולתיו של חברו רק כל זמן שיזדמן שהוא צריך למה שביד חבירו וחבירו יהיה צריך למה שבידיו, אבל כל זמן שלא יפגשו שתי אלה הנקודות, לא ירגיש את הטוב שהוא מקבל מחבירו. אבל בהיות התמצית של הנקודה כלולה במטבע העוברת לסוחר, הרי בכל עת שיש לו מותר מצרכיו הוא מוכרם במטבע, והוא בטוח שכבר בא לידו כח, שסוף כל סוף יביאנו להשיג על ידי עמל חבירו את הנצרך לו, אם כן מתרבה רושם האהבה, שהוא יסוד המוסר".
המטבע, שמקל את יחסי הגומלין בין בני אדם שבאים לידי ביטוי במסחר פשוט וקל, מאפשר לי להנות מהישגיו והצלחתו של חברי ובכך אני מכיר בעובדה שהתפתחותו והצלחתו תורמים גם לי. כלומר, האפשרות שמעניק המטבע להנות מכל הפיתוחים וההמצאות שמקדמות את העולם ומכל המוצרים שמיוצרים על ידי אחרים, (כל עוד אתרום גם אני לעולם בזעת אפי ואקבל תמורת מאמצי את אותו תגמול - הכסף), מגדילה את האיטראקציות החיוביות האנושיות ואת התלות ההדדית בין יחידים ומדינות, ובכך את השלום ויחסי האחווה האנושיים. דוגמה לדבר, מדינות שמקיימות יחסי גומלין כלכליים ותלויות זו בזו אלו מבחינה כספית יכנסו לקונפליקט צבאי בסבירות נמוכה יותר.
הכסף, אם כן, מאפשר את היחסים בין אנשים, עמים ומדינות. התבוננות בעובדה הזו עוזרת לנו להבין שכל אדם נברא באופן ייחודי ויש לו כישרונות ויכולות משלו. קיומו והצלחתו של האחר עשויים לסייע לכלל כולו, במידה ונדע לקיים ביננו מנגנונים שיסייעו בפיתוח היחסים האלו לטובת כולם.
לקריאה נוספת:
- 3.פלוני 09/12/2022 09:36הגב לתגובה זוכרגיל מאמר מדהים כיף לקרוא
- 2.תודה רבה על הכתבה (ל"ת)ד 09/12/2022 09:10הגב לתגובה זו
- 1.יפה כתבת יישר כוח (ל"ת)כותב 09/12/2022 06:43הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
