לאיזו חברה יהיה יתרון בשוק: לחברה קטנה, או לחברה גדולה? מצד אחד, לחברה קטנה יש יתרון לקוטן: מספר העובדים מצומצם ולכן מנהל אחד יכול לשלוט בכל העובדים. בנוסף, ניתן ליישם רעיונות חדשים במהירות כי כולם יכולים ללמוד מכולם. מצד שני, לחברה גדולה יש לעתים יתרונות לגודל: קל לה יותר לגייס הון, קל לה יותר לגייס עובדים ומנהלים מוכשרים, היא רוכשת מוצרים ושירותים בכמויות גדולות ולכן מקבלת מחירים מיוחדים. לעתים קרובות, כאשר חברה גדולה רואה חברה קטנה שמצליחה להשתלט על נתח שוק בעזרת טכנולוגיה חדשה או רעיון שיווקי מוצלח, היא יכולה או לחקות את מה שהחברה הקטנה עושה, או לרכוש אותה.

בבורסה במקרים רבים נותנים "פרמיית רכישה", פרמייה על הסיכוי להירכש. מעבר לכך, למניות קטנות של חברות קטנות יש סיכוי גדול יותר לצמוח. לגדול פי 2 ממיליון שקל מכירות ל-2 מיליון שקל,  זה הרבה יותר קל מאשר לגדול ממיליארד שקל ל-2 מיליארד שקל. אז לכאורה מניות קטנות צריכות להיסחר בפרמיה, אבל בפועל השוק נותן פרמיה לגודל, גם מסיבות שלא דווקא קשורות לביצועים עצמם או ליכולת הצמיחה. אלא  ליכולת לגדול דרך רכישות, ליכולת להשפיע על השוק, למותג החזק, לוותק וגם בשל נתוני סחירות. המשקיעים מעדיפים שיש סחירות גבוהה בנייר הערך וככל שאתה גדול יותר זה סחיר יותר. מנגד, ככל שאתה קטן הסיכון כמובן גדול יותר. 

שאלת הגודל הנכון עבור חברות הוא בעיה מרכזית בתחום של מבנה שווקים, וגם עבור ההנהלה ובעלי המניות. מי שלמד תורת המחירים, יודע שכלכלנים מניחים שחברות יכולות להיות עם תשואה יורדת לגודל, תשואה קבועה לגודל, או תשואה עולה לגודל. אם התשואה היא יורדת לגודל, חברה אינה יכולה לגדול עוד מבלי לספוג גידול בעלויות. אם התשואה קבועה או יורדת לגודל, העלויות של החברה אינן גדלות כשהחברה מתרחבת, ואפילו קטנות. שוק תחרותי יכול להתקיים רק בתנאי שלכל החברות בשוק יש תשואה יורדת לגודל. כאשר יש חברה אחת או יותר שיש להן תשואה קבועה או יורדת לגודל, החברות האלו יכולות להמשיך להרחיב את הפעילות שלהן על חשבון האחרון, ואם לא יעצרו אותן, הן ישתלטו בסופו של דבר על השוק.

העניין הוא שבשוק שבו חברה אחת (או מספר קטן של חברות) יכולות להרוויח מגידול בהיקף הפעילות שלהן, לא ברור האם יש טעם לעצור את ההתרחבות שלהן. הרי אם גידול בהיקף הפעילות יביא לירידה בעלויות, כל ניסיון לעצור את ההתרחבות יביא לעלייה בעלות הייצור. אז נכון שלאפשר לחברה אחת להשתלט על השוק יהפוך אותה למונופול שיכול למכור באיזה מחיר שהיא רוצה. אבל מצד שני, חלוקה של השוק למספר חברות קטנות יגרום לכך שכל אחת מהן תייצר בעלות גבוהה יותר, ולא ברור שהצרכן בהכרח ירוויח.

• משרד התקשורת יוזיל את תעריפי הסיבים, בזק תומכת במהלך
• האיש שישפיע על עתיד ה-AI, והמשמעות של משפט גוגל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לדוגמה, לשוק החשמל יש שני חלקים עיקריים: ייצור, והולכה. בייצור, קל יחסית לייצר תחרות. כל מה שצריך זה לאפשר למי שרוצה להקים תחנת כוח. אבל הולכה זה עניין אחר. מכיוון שהולכה דורשת פריסה של חוטי חשמל, נקודות חלוקה וכו', יש יתרון ברור לגודל. אם היו מנסים לייצר תחרות בהולכת החשמל, זה אומר שלכל בית היו צריכים להגיע מספר חוטי חשמל, וכל אחד מהחוטים הללו היה מחווט למערכת בקרה אחרת. זה היה גם מאוד לא יעיל, וגם מאוד לא רווחי. אף חברה לא הייתה נכנסת לעסק כזה, בלי לדעת מראש שהיא תקבל שליטה על חלק מכובד מהשוק. אז הפתרון שנמצא הוא להקים חברה אחת ולתת ה מונופול על הולכת החשמל.

השתלטות של חברה על שוק קורית גם בלי שהמדינה תיתן לה מונופול באופן רשמי. מייקרוסופט יצרה לעצמה מונופול על מערכות הפעלה ועל תוכנות אופיס. גוגל יצרה לעצמה מונופול על חיפושים ועל מערכות הפעלה לטלפונים ניידים. בשני המקרים הללו, לא ברור שהלקוח היה מרוויח מריבוי של ספקים; אם היה מספר ספקים גדול של מערכות הפעלה למחשבים ביתיים, למשל, צרכנים היו צריכים להתרגל לממשק שונה כשהם היו עוברים מהמחשב הביתי למחשב בעבודה, וכשהם היו מחליפים מחשב, הם היו צריכים להחליף גם את כל התוכנות, כי מה שמתאים למערכת הפעלה אחת לא בהכרח מתאים למערכת הפעלה אחרת.

הבעיה היא שבשלב כזה או אחר, היתרונות לגודל בדרך כלל נגמרים. חברה כמו מייקרוסופט יכולה לרכב על היתרונות לגודל ולגדול עד שהיא משתלטת על השוק. אבל בשלב מסוים, היא כבר לא יכולה להתרחב יותר בלי שהעלויות יגדלו. בחברה בגודל של מייקרוסופט, למשל, אם לעובד יש רעיון חדש ומצוין, הוא יצטרך לחכות חודשים רבים עד שיתחילו ליישם אותו, אם בכלל. זה אומר שהיכולת של החברה להמשיך לצמוח ולהתחדש נעשית מוגבלת. מצד שני, היכולת של החברות הללו להגביל את התחרות באמצעות רכישה של מתחרים היא כמעט לא מוגבלת. המחסום העיקרי הוא מגבלות של ממונים על הגבלים עסקיים. אבל בפועל, בדרך כלל, המגבלות הללו הן חלשות מכדי להוות איום משמעותי על מונופולים שגדלו יותר מדי.

• האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?
• הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...