האם יש יתרון לגודל או יתרון לקוטן, והאם מניות גדולות עדיפות על מניות קטנות?
לאיזו חברה יהיה יתרון בשוק: לחברה קטנה, או לחברה גדולה? מצד אחד, לחברה קטנה יש יתרון לקוטן: מספר העובדים מצומצם ולכן מנהל אחד יכול לשלוט בכל העובדים. בנוסף, ניתן ליישם רעיונות חדשים במהירות כי כולם יכולים ללמוד מכולם. מצד שני, לחברה גדולה יש לעתים יתרונות לגודל: קל לה יותר לגייס הון, קל לה יותר לגייס עובדים ומנהלים מוכשרים, היא רוכשת מוצרים ושירותים בכמויות גדולות ולכן מקבלת מחירים מיוחדים. לעתים קרובות, כאשר חברה גדולה רואה חברה קטנה שמצליחה להשתלט על נתח שוק בעזרת טכנולוגיה חדשה או רעיון שיווקי מוצלח, היא יכולה או לחקות את מה שהחברה הקטנה עושה, או לרכוש אותה.
בבורסה במקרים רבים נותנים "פרמיית רכישה", פרמייה על הסיכוי להירכש. מעבר לכך, למניות קטנות של חברות קטנות יש סיכוי גדול יותר לצמוח. לגדול פי 2 ממיליון שקל מכירות ל-2 מיליון שקל, זה הרבה יותר קל מאשר לגדול ממיליארד שקל ל-2 מיליארד שקל. אז לכאורה מניות קטנות צריכות להיסחר בפרמיה, אבל בפועל השוק נותן פרמיה לגודל, גם מסיבות שלא דווקא קשורות לביצועים עצמם או ליכולת הצמיחה. אלא ליכולת לגדול דרך רכישות, ליכולת להשפיע על השוק, למותג החזק, לוותק וגם בשל נתוני סחירות. המשקיעים מעדיפים שיש סחירות גבוהה בנייר הערך וככל שאתה גדול יותר זה סחיר יותר. מנגד, ככל שאתה קטן הסיכון כמובן גדול יותר.
שאלת הגודל הנכון עבור חברות הוא בעיה מרכזית בתחום של מבנה שווקים, וגם עבור ההנהלה ובעלי המניות. מי שלמד תורת המחירים, יודע שכלכלנים מניחים שחברות יכולות להיות עם תשואה יורדת לגודל, תשואה קבועה לגודל, או תשואה עולה לגודל. אם התשואה היא יורדת לגודל, חברה אינה יכולה לגדול עוד מבלי לספוג גידול בעלויות. אם התשואה קבועה או יורדת לגודל, העלויות של החברה אינן גדלות כשהחברה מתרחבת, ואפילו קטנות. שוק תחרותי יכול להתקיים רק בתנאי שלכל החברות בשוק יש תשואה יורדת לגודל. כאשר יש חברה אחת או יותר שיש להן תשואה קבועה או יורדת לגודל, החברות האלו יכולות להמשיך להרחיב את הפעילות שלהן על חשבון האחרון, ואם לא יעצרו אותן, הן ישתלטו בסופו של דבר על השוק.
העניין הוא שבשוק שבו חברה אחת (או מספר קטן של חברות) יכולות להרוויח מגידול בהיקף הפעילות שלהן, לא ברור האם יש טעם לעצור את ההתרחבות שלהן. הרי אם גידול בהיקף הפעילות יביא לירידה בעלויות, כל ניסיון לעצור את ההתרחבות יביא לעלייה בעלות הייצור. אז נכון שלאפשר לחברה אחת להשתלט על השוק יהפוך אותה למונופול שיכול למכור באיזה מחיר שהיא רוצה. אבל מצד שני, חלוקה של השוק למספר חברות קטנות יגרום לכך שכל אחת מהן תייצר בעלות גבוהה יותר, ולא ברור שהצרכן בהכרח ירוויח.
- יאנגו דורשת מרשות התחרות: הכריזו על Gett כמונופול
- איך Zillow הפכה למפלצת הנדל"ן הדיגיטלית של אמריקה - והאם היא עומדת להתרסק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדוגמה, לשוק החשמל יש שני חלקים עיקריים: ייצור, והולכה. בייצור, קל יחסית לייצר תחרות. כל מה שצריך זה לאפשר למי שרוצה להקים תחנת כוח. אבל הולכה זה עניין אחר. מכיוון שהולכה דורשת פריסה של חוטי חשמל, נקודות חלוקה וכו', יש יתרון ברור לגודל. אם היו מנסים לייצר תחרות בהולכת החשמל, זה אומר שלכל בית היו צריכים להגיע מספר חוטי חשמל, וכל אחד מהחוטים הללו היה מחווט למערכת בקרה אחרת. זה היה גם מאוד לא יעיל, וגם מאוד לא רווחי. אף חברה לא הייתה נכנסת לעסק כזה, בלי לדעת מראש שהיא תקבל שליטה על חלק מכובד מהשוק. אז הפתרון שנמצא הוא להקים חברה אחת ולתת ה מונופול על הולכת החשמל.
השתלטות של חברה על שוק קורית גם בלי שהמדינה תיתן לה מונופול באופן רשמי. מייקרוסופט יצרה לעצמה מונופול על מערכות הפעלה ועל תוכנות אופיס. גוגל יצרה לעצמה מונופול על חיפושים ועל מערכות הפעלה לטלפונים ניידים. בשני המקרים הללו, לא ברור שהלקוח היה מרוויח מריבוי של ספקים; אם היה מספר ספקים גדול של מערכות הפעלה למחשבים ביתיים, למשל, צרכנים היו צריכים להתרגל לממשק שונה כשהם היו עוברים מהמחשב הביתי למחשב בעבודה, וכשהם היו מחליפים מחשב, הם היו צריכים להחליף גם את כל התוכנות, כי מה שמתאים למערכת הפעלה אחת לא בהכרח מתאים למערכת הפעלה אחרת.
הבעיה היא שבשלב כזה או אחר, היתרונות לגודל בדרך כלל נגמרים. חברה כמו מייקרוסופט יכולה לרכב על היתרונות לגודל ולגדול עד שהיא משתלטת על השוק. אבל בשלב מסוים, היא כבר לא יכולה להתרחב יותר בלי שהעלויות יגדלו. בחברה בגודל של מייקרוסופט, למשל, אם לעובד יש רעיון חדש ומצוין, הוא יצטרך לחכות חודשים רבים עד שיתחילו ליישם אותו, אם בכלל. זה אומר שהיכולת של החברה להמשיך לצמוח ולהתחדש נעשית מוגבלת. מצד שני, היכולת של החברות הללו להגביל את התחרות באמצעות רכישה של מתחרים היא כמעט לא מוגבלת. המחסום העיקרי הוא מגבלות של ממונים על הגבלים עסקיים. אבל בפועל, בדרך כלל, המגבלות הללו הן חלשות מכדי להוות איום משמעותי על מונופולים שגדלו יותר מדי.
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
- 1.לוקו 08/12/2022 10:49הגב לתגובה זוהואיל וכל חברה שואפת לגדול, על מה נותר לדבר?
- אבי 08/12/2022 12:53הגב לתגובה זולגדול באיזה מובן? בכמות עובדים? בתחומי פעילות ? בהקיפי מחזור? בכמה עליה בהכנסות מגדילה את הקיף ההוצאות ? מספיק נושאים לדבר ?
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרנות פרייבט אקוויטי, לוגואיםשנת הקציר של קרנות הפרייבט אקוויטי: מי הציפו ערך ומי עדיין מחכים?
הגאות ההיסטורית בשווקים לא פסחה גם על עולם הפרייבט אקוויטי. אחרי תקופה של ריבית גבוהה, אי-ודאות ובלימת עסקאות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות מצאו את עצמן שוב בסביבה נוחה יותר למימושים ולהנפקות.
לצד הזינוקים במדדים, והפתיחה המחודשת של שוק ההנפקות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות נהנו גם הן משנה חריגה במיוחד. 4 קרנות פרייבט אקוויטי רשמו תשואות דו-ספרתיות, ובמקרים מסוימים גם הצליחו לתרגם את העליות למימושים בפועל, דרך אקזיטים והנפקות ברווחים נאים.
קרנות ההשקעה הפרטיות לא מדווחות על הרווחים שלהן, אבל אם נסתכל בתוצאות המצוינות של הבנקים - פועלים אקוויטי, לאומי פרטנרס ודיסקונט קפיטל, שעוסקות באותם תחומים - נבין שהייתה זו בהחלט שנה מדהימה. במקביל, קרנות ההשקעה המשיכו בהשקעות חדשות בחברות מקומיות בתחומים שונים כשהן נערכות גם להמשך הדרך.
פימי
קרן פימי, שנוסדה בשנת 1996 על ידי ישי דוידי, היא הגדולה והמובילה בישראל. הקרן מנהלת נכסים בשווי כולל של כ-8 מיליארד דולר.
- בצל מירוץ החימוש העולמי: הושקה קרן אורליוס וגוייסו 50 מיליון דולר להשקעות בדיפנס-טק
- האם כספי הפנסיה של האמריקאים בדרך להשקעות בשווקים פרטיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפני חודש הודיעה פימי על תחילת הגיוס של קרן פימי 8, לגיוס של 1.5 מיליארד דולר, ארבע שנים לאחר סיום הגיוס של קרן פימי 7, שבה גייסה 1.25 מיליארד דולר.
עד כה רכשה הקרן שליטה ב-108 חברות ומימשה 76 מהן, בהיקף עסקאות של למעלה מ-9 מיליארד דולר.
