רוצים לחסוך מאות שקלים בעמלות בנק? הנה הדרך
הבנקים גוזרים עליכם רווחים וזה טבעי ונכון. בנקים הם לא מלכ"רים, הם גופים שפועלים למען בעלי המניות שלהם, הם גופים שמטרתם למקסם את הרווח. הבעיה היא לא בבנקים, הבעיה היא...בכם.
אנחנו, ציבור די אדיש שיכול לחסוך מאות שקלים בשנה, במקרים רבים אפילו יותר ואנחנו לא עושים זאת. אנחנו רגילים ליועץ ההשקעות בסניף, רגילים לבנק X , ולמרות שאנחנו מתלוננים בלי הפסקה על הבנק, על השירות, אנחנו נשארים אייתו ואצלו.
וזה גם בסדר. הבעיה היא שאנחנו לא מנהלים מו"מ חכם על העמלות. אז איך עושים את זה? יש היום בזכות הפיקוח על הבנקים אפשרות למעבר מקוון, מהיר, דיגיטלי. כל מה שאתם צריכים לעשות בתור צרכני נבונים, זה לפנות לשני בנקים אחרים ולקבל הצעה, הכל בדיגיטל, הכל פשוט. מקבלים הצעה טובה יותר ממה שאתם משלמים היום - בעמלות השוטפות, בריביות על ההלוואות, בריבית על הפיקדונות, בעמלות מורכבות יותר (כל אחד וסוגי הפעילויות שלו, למשל עמלות ניירות ערך). עם ההצעה הזו פונים לבנק שלכם. יש מצב, אפילו סיכוי טוב שהוא ישווה את התנאים. לא השווה, תעברו. יש סיכוי גדול, כך עולה מהמידע של בנק ישראל, שבדרך הבנק שלכם יחזור בו ויציע הצעה טובה. ואם לא - זכיתם בבנק אחר עם תנאים טובים יותר.
נכון, זה זמן, ולמי יש כוח לכמה שיחות בעניין, אבל זה שווה הרבה כסף. כך או אחרת, מנתונים של בנק ישראל, עולה כי המערכת הדגיטלית למעבר בין בנקים מתחילה לעבוד. אבל זה עדיין בשוליים - חצי מהאנשים לא מודעים למעבר הדיגיטלי. ובפועל רק 67 אלף חשבונות עברו. זה 1.5% מהחשבונות הפרטיים הקיימים. עדיין טיפה בים, אבל מ אחורי המספר הזה, יש עוד עשרות אלפים ששיפרו תנאים. וכאן החשיבות הגדולה.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל - מה קרה מאז השקת הרפורמה?
הפיקוח על הבנקים מעדכן מה קרה מאז שהחלה הרפורמה לפני שנה ושלושה חודשים. אז בספטמבר 2021 נכנס לתוקף, בהובלת בנק ישראל ומשרד האוצר, תיקון לחוק הבנקאות אשר חייב את המערכת הבנקאית לאפשר ללקוחות הבנקים מעבר מבנק לבנק, בצורה קלה, מהירה, בטוחה וללא עלות.
מטרות הרפורמה הן להגביר את התחרות בין הבנקים; לאפשר לשחקנים חדשים להציע שירותים פיננסיים; להקל על יכולת המעבר בין בנקים; ולאפשר ללקוחות לשפר את תנאי ההתקשרות שלהם, בין באמצעות הבנק הקיים ובין באמצעות הבנק החדש, באמצעות חיזוק כוח המיקוח של הלקוחות.
קידום הרפורמה הצריך הירתמות מוחלטת מצד הבנקים וחברות כרטיסי האשראי למציאת פתרון טכנולוגי מתאים (להלן – מערכת מקוונת), באמצעות חברת מס"ב, אשר הוביל לכך שכיום ציבור לקוחות הבנקים יכולים להעביר את מרבית פעילותם הפיננסית - הכוללת העברת יתרת זכות וחובה, הוראות קבע, הרשאות לחיוב חשבון, חיובים בכרטיס אשראי, ני"ע, שיקים ועוד - מחשבון בבנק אחד לחשבון בבנק אחר, באופן מסונכרן ובצורה ידידותית ומהירה. כמו כן, הרפורמה הטמיעה פתרון חדשני של שירות "עקוב אחרי" בהעברת פעילות בין בנקים, אשר משפר משמעותית את חווית המעבר, שכן בעקבותיו כל חיוב או זיכוי אשר מגיע לחשבון הישן, מנותב אוטומטית לחשבון החדש. בכך נחסכת מהלקוח גם הטרדה שהייתה כרוכה בצורך להתמודד עם חיובים וזיכויים שחזרו מסיבת "חשבון סגור" ופניה לאותם גופים לעדכון בפרטי חשבון הבנק החדש.
- האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...
בחלוף שנה ומספר חודשים מהשקת הרפורמה, מפרסם הפיקוח על הבנקים מידע נוסף אודות רפורמת מעבר מבנק לבנק הכולל: נתונים שהתקבלו אגב שימוש במערכת המקוונת; פעולות בקרה שמבוצעות על ידי הפיקוח על הבנקים וממצאי סקר שביעות רצון לקוחות שבוצע בחלוף שנה מהשקת המערכת.
פירוט הנתונים שהתקבלו אגב שימוש במערכת המקוונת:
סך הבקשות שהוגשו במערכת המקוונת וסך ובקשות שהושלמו בפועל - החל מהשקת המערכת המקוונת ועד לתאריך 30.11.22 הוגשו סה"כ כ-96,000 בקשות למעבר מבנק לבנק, כאשר בפועל כ-67,000 לקוחות עברו בנק באמצעות המערכת המקוונת. כנראה שבדצמבר המספר יגיע ל-75 אלף פחות או יותר. האם זה הצלחה? יש מעל 5 מיליון חשבונות בנק פעילים של הציבור (ללא חשבנות של פירמות). במילים אחרות, מדברים על פחות מ-2% מהציבור שעובר מבנק לבנק.
בנוסף למעברים באמצעות המערכת המקוונת, ישנם מעברים בין בנקים שמתבצעים שלא באמצעות המערכת המקוונת, בעקבות סגירת חשבונות, כאשר במחצית הראשונה של שנת 2022, כ-125,000 לקוחות סגרו חשבונות עו"ש.
ביטול ניוד ביוזמת לקוח - מתוך כ-28 אלף בקשות הניוד שהוגשו אולם לא הושלמו בפועל (נכון ל-30.9.22) – 35% בוטלו ביוזמת הלקוח. ביטולים אלו נבעו בעיקרן מפעולות שימור של הבנקים ומהצעות לשיפור תנאי ניהול החשבון שהובילו את הלקוחות לבטל מיוזמתם את בקשת המעבר.
סיבות עיקריות לביטול ניוד ביוזמת הבנקים - בהתייחס ל- 65% מהבקשות לניוד שבוטלו ביוזמת הבנקים, כ-47% מהן נדחו מסיבות טכניות שונות (כגון אין זהות בעלים, מספר חשבון אינו קיים או חשבון אינו פעיל וכיו"ב), כ-38% נוספים נדחו מכיוון שהלקוח לא הסדיר את התחייבויותיו בבנק שאותו הוא מעוניין לעזוב וכ-11% נוספים הינם מקרים בהם קיימת מניעה או מורכבות משפטית לביצוע הניוד באמצעות המערכת המקוונת.
שירות "עקוב אחרי" (ניתובים במערכת המקוונת) – במסגרת שירות "עקוב אחרי", אשר מאפשר ניתוב של חיובים וזיכויים באופן אוטומטי לאחר העברת הפעילות, מהבנק הישן לבנק החדש, בוצעו כ-1,000,000 תנועות, מתוכן הועברו אוטומטית כ-425,000 זיכויים (משכורות, העברות כספים וכיו"ב), כ-540,000 חיובים (חיובי כרטיסי אשראי בנקאיים, הוראות לחיוב חשבון וכיו"ב) וכ-37,000 שיקים.
רוצה לעבור בנק - תפרע את ההלוואות שלך
בקשות מעבר מבנק לבנק אשר כרוכות בפירעון הלוואה בבנק המקורי - מדיווחי הבנקים לפיקוח אודות סיבות הסירוב לביצוע מעבר מקוון עלה, כי בחלק מהבקשות למעבר שסורבו, סיבת הסירוב הנוגעת לקיומו של אשראי בבנק המקורי היא סיבה בולטת.
סיבה בולטת היא כאמור גם טעויות הקלדה בבקשת הניוד והזנת פרטים שגויים בבקשת הניוד המקוונת - הבנקים התבקשו לבחון את שיפור המערכת המקוונת, כך שתזהה את הקלדת הפרטים השגויים עוד טרם סיום הגשת בקשת המעבר, בניגוד למצב כיום בו בדיקת הפרטים השגויים מתבצעת בחלוף 1-2 ימי עסקים. שיפור זה עשוי להפחית את שיעור סירובי המעבר באופן משמעותי, שכן הליך זיהוי השגיאה ותיקונה יהיה מיידי, ללא
צורך בהמתנה לתשובה, קבלת סירוב ניוד והגשת בקשה.
שביעות רצון? בבנק ישראל אומרים שהציבור מרוצה
מסקר שביצעו בבנק ישראל עולה כי שביעות הרצון מהטיפול בהעברת החשבון ע"י הבנק שאליו עברו גבוהה יותר בקרב המתניידים באופן מקוון; מרבית המשתמשים במערכת המקוונת לא חוו קשיים בעת ביצוע המעבר מבנק לבנק; ציון ההמלצה הממוצע על מעבר בין בנק לבנק גבוה יותר בקרב אלו שעברו בנק באמצעות המערכת המקוונת מאשר אלו שעברו בנק שלא באמצעות המערכת המקוונת.
הבעיה הגדולה - כמחצית מהציבור עדיין לא מודע לקיומה של המערכת המקוונת. מרבית המשיבים לסקר מסכימים כי מעבר באמצעות המערכת המקוונת מהיר יותר; מרבית הלקוחות שעברו בנק עשו זאת מסיבות יזומות ובאופן אקטיבי. הסיבות העיקריות שהניעו לקוחות לעבור בנק היו שיפור בתנאים המסחריים ושיפור בשירות.
- 5.8 09/12/2022 23:48הגב לתגובה זועמלת הפצה נגבית מקרן הנאמנות. לא ישירות מהחוסך, אלא בעקיפין מהקרן. ומדובר על עמלה על כלום. שום דבר. סתם הבנק לוקח נתח מהקרן, תמורת שום דבר.
- 4.אלון 06/12/2022 20:48הגב לתגובה זוהתוצאה: קדחת
- 3.בנקים בארץ=מונופול (ל"ת)רון 06/12/2022 20:19הגב לתגובה זו
- 2.החיים 06/12/2022 14:03הגב לתגובה זויודעים איך להשתמש בכלים שמציעים להם בכל התחומים ממשים הטבות וניקויי מס מקטינים עמלות כלל שהציבור עני יותר ופחות דיגיטלי הרפורמות שהיו צריכות לעזור בעיקר לחלשים לא מגיעות לצרכן שלא מודע או לא מאמין או לא יכול לממשם
- 1.משה 06/12/2022 12:35הגב לתגובה זומתואר שזה תהליך פשוט אולם כמי שחווה את הנושא (פעמיים) התהליך הינו קשה ודי מסובך במיוחד למי שצריך לקבל תשלומים מגופים מוסדיים (קרן פנסיה , ביטוח לאומי חברת חשמל וכו'). לרוב האנשים אין זמן וכח להתעסק עם הנושא ולכן נשארים באותו בנק.
- קשה ומסובךחחח (ל"ת)חחח 08/12/2022 20:59הגב לתגובה זו
- קישור? (ל"ת)בר 06/12/2022 13:46הגב לתגובה זו

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
