הלירה המצרית התרסקה ב-30% : מה באמת קורה בכלכלה של שכנתינו בדרום
הלירה המצרית התרסקה השנה ב-30%, הכלכלה המצרית סובלת מהמשבר הכלכלי בשנה האחרונה, אבל היא מצליחה לצוף בזכות הגז. מצרים הפכה לספקית גז גדולה למדינות אירופה על רקע מלחמת רוסיה-אוקראינה והרצון של אירופה להתנתק מהגז הרוסי. היא מרוויחה סכומי עתק על אוניות הגז הנוזלי LNG שמועברות לאירופה. מדובר אגב בגז שמגיע מישראל, ולמרות שאנחנו מוכרים אותו לכאורה במחיר נמוך (המחיר השתולל בשנה האחרונה), הרי שמדובר בעסקה אסטרטגית חשובה ויותר חשוב - היא הבסיס להסכם הגז המשותף להרחבת הייצוא לאירופה.
אז הגז מכניס לכלכלה המצרית אוויר לנשימה, אבל בסה"כ היתה לה שנה די גרועה. מצרים מונה כ-107 מיליון איש על פני שטח של מיליון קילומטר מרובע (לשם השוואה מצרים גדולה קרוב לפי 11 באוכלוסייה ופי 45 בשטח מישראל) התוצר הגולמי שלה הוא 404 מיליארד דולר בשנה (נכון ל-2021) עם תמ"ג לנפש של 3778 דולר אם נשווה לישראל, ישראל עם תוצר גולמי של 481.6 מיליארד דולר בשנה (נכון ל-2021) עם תמ"ג לנפש של קרוב ל-50,000 דולר .
ההבדלים הכל כך גדולים בין ישראל למצרים נובעים בין השאר מהעובדה שישראל היא מעצמת הייטק שמושכת השקעות זרות בעוד כלכלת מצרים מתבססת על חקלאות ותיירות. אך לפי הבנק העולמי הבעיה המרכזית של הכלכלה היא הריכוזיות. מצרים מודרגת במקום ה-152 בכלכלות החופשיות עם אחוז מיסים גבוה באזור ה-87% והוצאות הממשלה באזור ה-75% מהתוצר הלאומי(מזכיר את הכלכלות בשנות ה-60 עד שנות ה-80 שהייתה בה מעורבות ממשלתית גובהה שבסוף הובילה למיתון בשנת 1981) . לשם השוואה ישראל עם אחוז מיסים באזור ה-60% והוצאות ממשלה באזור ה-48% מהתוצר הלאומי .
עד תקופת הקורונה הכלכלה המצרית צמחה (בין השנים 2017-2019 )ב-5% לשנה שזה נחשב קצב גבוהה אך עם פרוץ המגיפה השמיים נסגרו והעולם התכנס לתוך עצמו עם סגרים, דבר שהביא להפסקת התיירות למצרים, ענף כל כך חשוב לכלכלה המצרית. הדבר גרם למשבר גדול כך שבסופו של דבר מצרים נאלצה לקחת הלוואות מהקרן הבין לאומית .
עד שמצרים הצליחה להתאושש ממשבר הקורונה באה מלחמת רוסיה אוקראינה וטרפה למצרים את הקלפים שוב והפעם זה פגע בה בשני ווקטורים שונים.
מצרים היא יבואנית החיטה הגדולה ביותר בעולם (60% ייבוא) ואחת מעשר היבואניות הגדולות של שמנים צמחיים (בעיקר שמן חמניות) לפני המלחמה מצרים ייבאה בעיקר מרוסיה ואוקראינה שהיו אחראיות על 80% מסך הייבוא שלה.
בעקבות המלחמה נוצר משבר תזונתי גדול שהוביל לזינוק של 45% במחירי החיטה שהובילו את הממשל לצעדים דרסטיים: סבסוד של לחם לאוכלוסייה הענייה (שהיא מונה 70 מילון איש!), קביעת תקרת מחיר ללחמים הלא מסובסדים למי שאינו זכאי לסבסוד מהמדינה (ריכוזיות כבר אמרנו), סיוע כספי מדי חודש וכן עליית שכר מינימום.
- "פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
- מכה בכנף למונית האווירית: ארצ'ר אוויאיישן צנחה לאחר הפסד רבעוני
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
הווקטור השני שפוגע בכלכלה המצרית שנואשת למטבע זר הוא תחום התיירות, התיירים הרוסים אהבו לנפוש ביחד עם האנגלים והגרמנים בשארם א-שייח' (שלנו הישראלים יצא להכיר יותר השנה) ובערים המרכזיות קהיר, אלכסנדריה וגיזה (איפה שנמצאים הפירמידות המפורסמות),התיירים הרוסים באו בכמויות עצומות ונחשבים ל"תיירים מבזבזים" בהשוואה לאנגלים והגרמנים. בגלל המלחמה הפסיקו הרוסים לבוא למצרים .
שיעור האינפלציה במצרים הוא 16.1% עם ריבית מוניטרית של 13%, היחס החוב-תוצר של מצרים עומד על כמעט 95%, עם יציאה מאסיבית של הון זר כ-11 מיליארד דולר. כאשר ההערכה היא שמצרים צריכה לשלם חובות של סביבות 158 מיליארד דולר בחמש השנים הבאות (כאשר החובות צמחו מ-2014 עד עכשיו מ-46 מיליארד דולר ל־158 מיליארד דולר), כולל תשלומי אג"ח של 3.3 מיליארד דולר ב-2024. חוב לקרן המטבע העולמית עומד על 20 מיליארד דולר.
ב-2015 התגלה המאגר הגז זוהר בשטחה של מצרים המאגר הגז הכי גדול בים התיכון גדולו הוא 3765 קילומטר רבוע לשם השוואה מאגר זוהר הוא פי 6 מאגר לוויתן שהוא המאגר הגז הכי גדול בארץ. את המאגר מתפעלת חברת הגז האיטלקית ENI שגם תתעסק בפיתוח של מאגר הגז הלבנוני "קאנא". הכנסות מהגז של מצרים הוכפלו ל-12 מיליארד דולר בשנה תרומה משמעותית לכלכלה המצרית הרעועה.
הלירה המצרית אומנם ירדה % מתחילת השנה, כאשר שקל אחד שווה 7.22 לירות מצריות, אך הדבר המעניין הוא שהבורסה המצרית EGX30 שמורכבת ברובה מחברות פיננסיות ותעשייה כבדה (פלדה וטקסטיל) עלתה מתחילת השנה ב-2.87% שמנגד רוב המדדים הבין לאומיים והמדדים הישראלים ירדו קרוב ל-20% ו8% בהתאמה.
הסיבה שכנראה הובילה לעלייה של הבורסה המצרית היא צעדי הבראה לכלכלה המצרית, אשר כללו פיחות במטבע וקבלת הלוואה של 3 מיליארד דולר מקרן המטבע הבינלאומית, כמו כן גם עזרתן של קרנות השקעה ממשלתיות מאבו דאבי וסעודיה, בגלל אינטרסים גיאופוליטיים, גרמו למדדים לעלות .
האם החופשות בסיני יהיו יותר זולות?
כאמור אנו מתייחסים לסיני כי לסיני ישראלים אינם צריכים ויזה אך אם ירצו לטייל במצרים רבתי קרי קהיר אלכסנדריה וגיזה הם צריכים ויזה שלא ניתנת בקלות . לכן נתייחס רק לחופשות בסיני שהן מתחלקות לשני סוגים שונים : חושות ומלונות יוקרה בשארם א-שייח' (שנפתחו לקהל הישראלי בעקבות הטיסות הישירות רק בשנה האחרונה).
החושות (כאשר קהל היעד הוא הקהל הישראלי) שהן מעין קאמפים על רצועת החוף של הים האדום/ים סוף שמנוהלות על ידי השבטים הבדואים במקום , לפי ניסיון של רבים מהישראלים שמתארחים בחושות יש עלייה מתמדת במחירים, גם בשנה האחרונה שכאמור לא הייתה פשוטה.
נראה שהשבטים הבדואים הכירו והפנימו את הקהל הישראלי ,אם תתארחו באחת החושות תופתעו לגלות שכל הדו שיח החביב עם הבדואים הוא בעברית והם גם מעודכנים במצב בישראל. ולכן מכירים את החוזקה של השוק הישראלי והם מבינים שגם אם הם יעלו את המחירים הם עדיין אלטרנטיבה זולה בהרבה מאילת ולכן הם ממשיכים בעליית המחירים של החושות.
מנגד בחופשות במלונות בשארם א-שייח' כנראה נראה ירידה במחירים בגלל שהם יותר מכוונים לקהל האירופאי ולכן בעקבות פיחות במטבע המקומי המחיר יושפע ויהיה יותר ואטרקטיבי כדי למשוך כסף ומטבע זר שמצרים כל כך זקוקה לו.
- 3.לילי 11/12/2022 18:21הגב לתגובה זוקצב ייצור המשרות במצריים קטן מקצב הילודה ( ממוצע 7 לידות לאישה ) התוצר היחסי לנפש יורד . משמע המצרי הממוצע עני יותר משנה לשנה . יש לזה פתרון 1. הקטנת המס על עסקים והשקעות צמצום סובסידיות . מהלך מסוכן אך לא נראה שתהייה למצרים ביררה
- 2.מבין 11/12/2022 13:14הגב לתגובה זוהכל ירשם על שמו של נתניהו והליכוד שיהיו אבות המחסלים של מדינת ישראלנתניהו ההיסטוריה זוכרת הכל ואתה תיזכר שקברן של ישראל
- 1.8 05/12/2022 08:06הגב לתגובה זומסר את כל סיני, וקיבלנו שנאה, בוז, מלחמות. הערבים מכבדים את החזק. בזים לחלשים. בגין הפך את ישראל לעכברוש קטן, והערבים מלאי בוז ושנאה כלפיו. במקום מעצמה אזורית, הפכנו לעכברוש מוזר.
- משה ראשל"צ 11/12/2022 14:26הגב לתגובה זובזכות המפכה בכלכלה שהוא עשה היינו נראים כמו מצרים מדינה שנשלטת על ידי ההסתדרות הבולשביקית
- dw 11/12/2022 12:02הגב לתגובה זוהתקציב הצבאי שהיה אמור להיות מופנה לסיני הופנה לזירות אחרות: השטחים, עזה, לבנון ואיראן. בנוסף חלק מהכסף הלך למשכורות ופנסיות מפנקות לגמלאי צהל הצעירים - כסף אותו הם בזבזו בכלכלה הישראלית (דירות, מכוניות, צריכה) וכך התלג עלה. לו הכסף היה מבוזבז על סיני אז מי שהיה נהנה ממנו היתה הכלכלה האמריקאית. שים לב שבאותן שנים לך היה הלוקסוס לטפל בכמה אינתיפדות + מלחמת לוקסוס בלבנון. מי מימן? הפיה הטובה? לכן השלום, הקר, עם מצרים היה שווה לנו ים כסף, וזה העלה את התל"ג לנפש. רוסיה מבזבזת חלק מהתלג על בטחון מיותר, וזה פוגע בתלג לנפש לאזרח הרוסי. אז כן, מרגישים שפוטין הוא גבר גבר, אבללאזרח הקטן יותר נחמד לגור בישראל מאשר ברוסיה.
- אנחנו מתנצלים שחיפשנו כל פתח לשלום, ברור שאינך לוחם קרב (ל"ת)אלי 05/12/2022 12:04הגב לתגובה זו
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
תוצר לנפש הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.
2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.
נשיא קזחסטן, קאסים-ז'ומארט טוקאייב (יוטיוב)הכלכלה של קזחסטן - המדינה שהצטרפה להסכמי אברהם
קזחסטן קזחסטן מצטרפת להסכמי אברהם. בפועל יש כבר עשרות שנים הסכמים עם קזחסטן, צפוי שההצטרפות תרחיב את שיתופי הפעולה בכמה מישורים. אבל מיהי בעצם קזחסטן? ועל מה מבוססת הכלכלה שלה?
קזחסטן היא אחת הכלכלות הצומחות באירואסיה, עם מיקום גאוגרפי שממצב אותה כגשר בין סין לאירופה ובין רוסיה למזרח התיכון. שטחה הוא כ- 2.72 מיליון קמ"ר, והיא התשיעית בגודלה בעולם. אין לה מוצא לים פתוח\ יש לה גבולות ארוכים שהופכים אותה לצומת דרכים חשוב בסחר העולמי.
היקף. אוכלוסייה 20.6 מיליון תושבים. זו מדינה עם אוכלוסייה צעירה יחסית שמספקת כוח עבודה זול ואיכותי. הנשיא הוא קאסים-ז'ומארט טוקאייב זה שש שנים. קזחסטן היא רפובליקה נשיאותית: ראש המדינה הוא נשיא הנבחר ולו סמכויות רבות, לרבות כמפקד עליון של הכוחות המזוינים. קיים ריכוז של כוח בידי הנשיא וההנהגה.
התמ"ג הנומינלי מתקרב ל-300 מיליארד דולר בסוף 2025, בעוד במונחי PPP הוא חוצה את ה-900 מיליארד. התמ"ג לנפש במונחי PPP עומד על כ-36,000 דולר, רמה דומה לטורקיה, אך נמוכה במקצת מרוסיה. המעבר ממשק מבוסס מחצבים בלבד למשק מגוון יותר נמצא בעיצומו, עם דגש על לוגיסטיקה, דיגיטל ותעשייה קלה.
צמיחה של 6%
כלכלת המדינה מבוססת על נפט. ברבעונים הראשונים של השנה נרשמה צמיחה שנתית של 6.1%-6.3%, כאשר התחזיות השנתיות נעות בין 5.5% מהבנק העולמי ל-5.9% מקרן המטבע. הגורם המרכזי: הרחבת שדה טנגיז, שהושקה רשמית בינואר 2025 והוסיפה 260 אלף חביות ליום בתפוקה מלאה. תפוקת הנפט הכוללת עברה את ה-100 מיליון טון בשנה, שיא היסטורי עם 75.7 מיליון טון בינואר-ספטמבר ו-8 מיליון טון באוקטובר לבדו. טנגיז לבדו תורם כשליש, עם תפוקה יומית שהגיעה ל-953 אלף חביות ביוני.
