נועם ברוורמן, מנכ"ל איילון בית השקעות
צילום: יחצ
ראיון

"השווקים יחזרו לעלות ב-2023, עניין הריבית ימצה את עצמו"

כך אומר לביזפורטל נועם ברוורמן, מנכ"ל איילון קרנות נאמנות אחרי רכישת פעילות הקרנות של א.ד רוטשילד, שמנהלת 1.1 מיליארד שקל. בשוק מעריכים את סכום הרכישה ב-10-20 מיליון שקל; האם הרכישה מגיעה בעקבות יציאת הכספים בקרנות הנאמנות? "לא קשור, זו חלק מהאסטרטגיה שלנו. קשה לשרוד אם אתה קטן"
נתנאל אריאל | (8)

עוד רכישה בתחום קרנות הנאמנות, הפעם אצל החברות הקטנות יותר. איילון קרנות נאמנות שמנהלת 2.8 מיליארד שקל (ועוד 11.5 מיליארד ב"הוסטינג") רוכשת את פעילות קרנות הנאמנות של א.ד רוטשילד שמנהלת 1.1 מיליארד שקל, תמורת מיליוני שקלים (הנה מה שקורה בתחום קרנות הנאמנות). לא מדובר בעסקה גדולה כמו הרכישה של הפניקס בשנה שעברה את הלמן אלדובי ב-275 מיליון שקל ובשוק מעריכים את הרכישה ב-10-20 מיליון שקל, שכן עסקת הפניקס לרכישת פעילות אלומות לפני כמעט 3 שנים בוצעה תמורת 35 מיליון שקל, כאשר אלומות ניהלה 5 מיליארד שקל. בשיחה עם ביזפורטל נועם ברוורמן, מנכ"ל בית ההשקעות איילון, מעריך שהירידות בשווקים קרובות לסיום: "השוק יעלה כשהנושא של עליית הריבית ימצה את עצמו או לחילופין שהריבית תתחיל לרדת. אנו מעריכים שזה יקרה ב-2023, והשוק שמסתכל ומכוון דברים עתידיים ייתן את אותותיו ויהיה לו כיוון יותר חיובי מבחינתנו בשנה הבאה. מתישהו ב-2023 הסיפור יירגע, אם לא יהיו הפתעות חדשות". מדוע אתם רוכשים את רוטשילד? ברוורמן: "קשה לשרוד אם אתה קטן. השוק עובר עכשיו ימים מאוד מאתגרים. זה לא חדש שיש יתרון לגודל. מבחינתו העסקה היא קפיצת מדרגה, ותשים אותנו במקום טוב ב'ביג 10' של חברות הקרנות. "הזדמן לנו ולרוטשילד לדבר והגענו לעסקה טובה לכל הצדדים. אנחנו רוכשים אותה במסגרת החשיבה העסקית שלנו. אנחנו רוצים לגדול בצורה טבעית וגם ע"י רכישות, הייתה הזדמנות וביצענו את הרכישה. תבצעו עוד רכישות? ברוורמן: "באופן עקרוני אנחנו רוצים לקנות פעילויות, גם בקרנות נאמנות וגם בניהול תיקים. אם אתה שומע על עסקאות נוספות נשמח לשמוע. "המטרה היא גם להביא מוצרים חדשים וגם לקנות פעילויות ולגדול בניהול התיקים, אבל נמשיך להיות בית השקעות בוטיק". הרכישה מתבצעת בגלל יציאת הכספים השנה מהקרנות המסורתיות והמעבר לקרנות הכספיות? ברוורמן: "זה לא קשור למה שיצא ונכנס השנה. יש שנים שמגייסים ויש שנים שפודים. כרגע יש נכון שיש הייפ בנושא של הקרנות הכספיות בגלל האטרקטיביות של הריביות (בעקבות עליית הריבית), אבל האינפלציה מתחילה להירגע באירופה (על פי הנתונים שהתפרסמו היום בגוש האירו האינפלציה יורדת ל-10%, לעומת 10.6%. נ"א), ורואים את זה גם בארה"ב, אבל אנחנו מאמינים שכאשר תהיה רגיעה באינפלציה וגם הריבית תעלה פחות או אפילו תיעצר, זה יעשה טוב לתעשייה המסורתית. "קרנות נאמנות זה כסף שבא לזמן קצר. כשהשווקים יראו כיוון הכספים יגיעו חזרה לקרנות הנאמנות - למעורבות, לקונצרניות ולמנייתיות. הריבית נתנה 'פוש' שלילי לתחום ואנחנו מאמינים שכשזה יירגע הכספים יחזרו לקרנות היותר אגרסיביות".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    חגאי 30/01/2023 11:52
    הגב לתגובה זו
    הוא לא רוצה שימשיכו את הכסף ממנו ויברחו כי הוא עושה עליהם קופה דש מה של עמלות
  • 6.
    מיקליס 01/12/2022 10:02
    הגב לתגובה זו
    הרוסי ובפברואר על הגז, אירופה הולכת לחטוף בומבה ויחד איתה כל העולם המערבי אז על איזה ירידות אינפלציה ועליות בבורסה אתם מדברים, הדבר היחיד שיעלה וימשיך לעלות זה האינפלציה ואיתה הריבית וכמובן האבטלה וירידה בצריכה, השנה עוד יש גז לאירופה ,חורף הבא כבר לא יהיה ולבנות על שאריות אמריקניות ביוקר אין מה לבנות
  • 5.
    PAN 30/11/2022 20:36
    הגב לתגובה זו
    השווקים עברו מפולת אכזרית
  • 4.
    נעם ברוורמן תותח 30/11/2022 18:52
    הגב לתגובה זו
    איש מקסים קרן עמרם מנהלת מעולה את הקרנות ויחד עם כל הצוות מגיעים להשיגים יפים יישר כח
  • 3.
    דודי 30/11/2022 18:50
    הגב לתגובה זו
    אנחנו במשבר כלכלי תקדימי עם מאפיינים שלא התקיימו בעולם מזה 50 שנה, אינפלציה של היצע עקב משבר גיאו-פוליטי החמור ביותר מאז ימי מלחמת העולם השנייה. מנהלי השקעות שמבטלים את סיכוניו של משבר זה ומסיימים אותו בהבל-פה כקרוב לסיומו מועלים באמון כספי המשקיעים ומעידים שאינם מבינים את התהליכים הכלכליים והפוליטיים שצפויים להימשך מס' שנים קדימה לכל הפחות ובוודאי שאין סיכוי שיסתיימו השנה.
  • 2.
    ורובינו אומר שיש עוד הרבה למטה…הריבית תישאר גבוהה 30/11/2022 18:02
    הגב לתגובה זו
    ורובינו אומר שיש עוד הרבה למטה…הריבית תישאר גבוהה יחסית זמן רב והשוק ידשדש מטה זמן רב
  • 1.
    ליצן- השוק עדיין לא מתמחר בכלל מיתון- אנחנו בסטגפלציה (ל"ת)
    דרורי ציפורי 30/11/2022 17:31
    הגב לתגובה זו
  • לציפור שטסה רוורס 30/11/2022 18:17
    הגב לתגובה זו
    למה אהבל כמוך פולט "ליצן"?
משקיע חוששמשקיע חושש
קרנות נאמנות

הקרן המכניסה ביותר בישראל - הנה הסיבה (השלילית) שאף אחד לא עוזב אותה

מתוך אלפי קרנות בישראל אחוז מאד גבוה כמעט לא מייצר הכנסות כלשהן; אילו קרנות בכל זאת מייצרות הכנסות לבתי ההשקעות? האם הן גם הטובות ביותר עבור הצרכן? דווקא הקרן המכניסה ביותר היא דוגמה ל"מלכודת מס" שדורשת רפורמה במיסוי הקרנות 

גיא טל |

בישראל פועלות מעל 2,400 קרנות שונות: קרנות סל, קרנות מחקות, קרנות נאמנות מסורתיות וקרנות כספיות. זה נראה אולי כמו כמות מעט מוגזמת לשוק הישראלי שאינו גדול במיוחד. אבל ייתכן שזה טוב לצרכן, שכן ישנן אפשרויות בחירה רבות ותחרות בין הקרנות, בתנאי שזה לא מבלבל ומסובך מדי לבחור.

החברות המנהלות לא פותחות את הקרנות הללו בהתנדבות, כמובן, והן מנסות לייצר מהן רווחים באמצעות דמי ניהול. לא תמיד הן מצליחות. ההכנסות של הקרנות מדמי ניהול מחושבות על ידי אחוז דמי הניהול מתוך הנכסים המנוהלים. היקף הנכסים המנוהלים משתנה מדי יום, ולכן אי אפשר לחשב במדויק מה היו ההכנסות בשנה האחרונה. אפשר לחשב, על בסיס המצב הנוכחי, הערכה כללית של ההכנסות השנתיות.

ובכן, על פי חישובים שערכנו, יש לא מעט קרנות שלא ממש מייצרות הכנסות. כך, ישנן יותר מאלף קרנות שמייצרות פחות ממיליון שקל בשנה (הכנסות, לא רווחים), מאות קרנות שמכניסות פחות מעשרת אלפים שקל בשנה, וישנן כמה עשרות קרנות עם הכנסות של פחות מאלף שקל בשנה. בשביל מה מנהלי ההשקעות מחזיקים את הקרנות הללו? ראשית, ייתכן שחלק גדול מהן מנוהלות על ידי משאבים קיימים – אותם מנהלים ואנליסטים משמשים לכמה קרנות שונות, כך שעלות התפעול של קרן נוספת נמוכה מאוד. ייתכן גם שהם מקווים שהן תגדלנה בהמשך (חלק מהקרנות ללא הכנסות משמעותיות הן קרנות חדשות יחסית), או כדי לשמר מגוון אפשרויות למשקיעים, למרות שהמשקיעים לא ממש מתעניינים כרגע באותן קרנות.



הקרנות המכניסות בישראל


משקיע חוששמשקיע חושש
קרנות נאמנות

הקרן המכניסה ביותר בישראל - הנה הסיבה (השלילית) שאף אחד לא עוזב אותה

מתוך אלפי קרנות בישראל אחוז מאד גבוה כמעט לא מייצר הכנסות כלשהן; אילו קרנות בכל זאת מייצרות הכנסות לבתי ההשקעות? האם הן גם הטובות ביותר עבור הצרכן? דווקא הקרן המכניסה ביותר היא דוגמה ל"מלכודת מס" שדורשת רפורמה במיסוי הקרנות 

גיא טל |

בישראל פועלות מעל 2,400 קרנות שונות: קרנות סל, קרנות מחקות, קרנות נאמנות מסורתיות וקרנות כספיות. זה נראה אולי כמו כמות מעט מוגזמת לשוק הישראלי שאינו גדול במיוחד. אבל ייתכן שזה טוב לצרכן, שכן ישנן אפשרויות בחירה רבות ותחרות בין הקרנות, בתנאי שזה לא מבלבל ומסובך מדי לבחור.

החברות המנהלות לא פותחות את הקרנות הללו בהתנדבות, כמובן, והן מנסות לייצר מהן רווחים באמצעות דמי ניהול. לא תמיד הן מצליחות. ההכנסות של הקרנות מדמי ניהול מחושבות על ידי אחוז דמי הניהול מתוך הנכסים המנוהלים. היקף הנכסים המנוהלים משתנה מדי יום, ולכן אי אפשר לחשב במדויק מה היו ההכנסות בשנה האחרונה. אפשר לחשב, על בסיס המצב הנוכחי, הערכה כללית של ההכנסות השנתיות.

ובכן, על פי חישובים שערכנו, יש לא מעט קרנות שלא ממש מייצרות הכנסות. כך, ישנן יותר מאלף קרנות שמייצרות פחות ממיליון שקל בשנה (הכנסות, לא רווחים), מאות קרנות שמכניסות פחות מעשרת אלפים שקל בשנה, וישנן כמה עשרות קרנות עם הכנסות של פחות מאלף שקל בשנה. בשביל מה מנהלי ההשקעות מחזיקים את הקרנות הללו? ראשית, ייתכן שחלק גדול מהן מנוהלות על ידי משאבים קיימים – אותם מנהלים ואנליסטים משמשים לכמה קרנות שונות, כך שעלות התפעול של קרן נוספת נמוכה מאוד. ייתכן גם שהם מקווים שהן תגדלנה בהמשך (חלק מהקרנות ללא הכנסות משמעותיות הן קרנות חדשות יחסית), או כדי לשמר מגוון אפשרויות למשקיעים, למרות שהמשקיעים לא ממש מתעניינים כרגע באותן קרנות.



הקרנות המכניסות בישראל