מתניהו אנגלמן מבקר המדינה
צילום: יח"ץ
דו"ח המבקר

"הדיגיטציה הגדילה את רווחי הבנקים – אבל הם לא הוזילו את השירות לאזרח".

הדוח של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן חושף פשלות גדולות בהתנהלות המדינה בהקמת הרכבת הקלה, בתחום החיבור לגז, הבנקאות ועוד - האזרחים משלמים את המחיר
דור עצמון | (2)

הדוח של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מספק כותרות חשובות - בנוגע לחלוקת הגז הטבעי: "ישראל מוציאה את הגז מהים – אבל לא מחברת אותו למפעלים ולאזרחים ובכך נמנע חיסכון של מאות מיליוני שקל". על הבנקאות הדיגיטלית: "הדיגיטציה הגדילה את רווחי הבנקים – אבל הם לא הוזילו את השירות לאזרח".

 

וגם - "הצרכנים אינם מוגנים מספיק מפני עסקים הפוגעים בזכויותיהם - הרשות להגנת הצרכן פתחה רק 3 תיקים פליליים נגד עסקים"; "77% מהאזרחים לא יודעים שאפשר לעצור תשלומים בכרטיס אשראי"; אספקת מי שתייה: "ל-2.4 מיליון תושבים לפחות לא תהיה אספקת מים סדירה בחירום".

 

המבקר מתייחס לפרויקט הרכבת הקלה בגוש דן: "התקציב של הקו האדום זינק ב-70% וההתנהלות לא יעילה. הפרויקט נדחה ב-5 שנים"; על הרכבת הקלה בירושלים: "הכי מציק לנוסעים – תחושת חוסר הביטחון והצפיפות".

 

קניות באינטרנט: "חוק הגנת הפרטיות לא מעודכן ולא רלוונטי ל-2022"; "מומלץ לבחון את הגדלת הפטור ממס על ייבוא אישי מחו"ל לשם עידוד התחרות". על הסכמי השכר: "ההסכמים לא כללו הבטחת שירות סדיר ותקין לאזרחים בכלל השנים בהן משולמות תוספות שכר".

כמו כן, המבקר תוקף את מדיניות השכר בשירות הציבורי, כאשר מצא כי משרד האוצר לא גיבש הצעה למדיניות ממשלתית ואף לא מדיניות משרדית כוללת בנושא. בנוסף, אגף השכר קידם את סוגיות היסוד ואת יעדיו בתחום מבנה השכר וההעסקה במסגרת הסכמי שכר באופן חלקי: קידום ארבע מהסוגיות (פישוט מבנה השכר וההעסקה, עידוד תפוקות, התאמת תנאי השכר לעולם עבודה תחרותי וגמישות ניהולית) הושג במידה מצומצמת, והשינויים חלים על 0.6% עד 10% מעובדי השירות הציבורי.

עוד בדק המבקר את רשת החלוקה של הגז הטבעי ומצא כי בחלוף 13 שנים ממתן רישיונות החלוקה הראשונים, שיעור הצרכנים שצרכו בפועל גז טבעי ברשת החלוקה הוא כ-22% בלבד מהיעד שנקבע (102 מ-450 צרכנים). אי-העמידה ביעד ודחיית המועד לחיבור מחצית מספר הצרכנים שנקבעו בהחלטת הממשלה משמעותן אובדן חיסכון למשק בסכום של 0.8-1.9 מיליארד שקל. בביקורת נמצא כי 82 מפעלים מתוך 149 שקיבלו מענקים מרשות ההשקעות ופיתוח התעשייה והכלכלה במשרד הכלכלה לא חוברו בפועל לרשת החלוקה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    עידו 24/11/2022 08:58
    הגב לתגובה זו
    שאלה רטורית , הוא הרי דואג לתפקיד הבא שלו במשכורת עתק במערכת הבנקאית. ככה זה עובד במדינה מושחתת הם דואגים לבנקים, לחברות ליבואנים שיתעשרו ואח"כ גוזרים קופון בתפקיד מפנק במשכורת עתק. דרך אגב, מי המנכ"ל החדש של שטראוס?? אין גבול לשחיתות!!!!
  • 1.
    ואת השיניים הבירוקרטים חושפים רק על האזרח הקטן (ל"ת)
    יוסף 23/11/2022 16:14
    הגב לתגובה זו
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה

מצד אחד - ביטוח לאומי קפדן מאוד מול הציבור עד כדי שלפעמים מטרטר ומקשה ולא מקבל תביעות מוצדקות;  מצד שני - יש אנשים שמצליחים לגנוב מיליונים רבים מביטוח לאומי 

עמית בר |

פרקליטות מחוז מרכז הגישה כתב אישום רחב היקף נגד שלושה נאשמים שנחשדים בביצוע הונאה מתוחכמת ומתמשכת כלפי המוסד לביטוח לאומי. על פי כתב האישום, בין השנים 2020 ל-2023 הצליחו הנאשמים להוציא במרמה כ-2.6 מיליון שקל באמצעות הגשת תביעות נכות מזויפות, רובן בתחום האוטיזם.

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

הנאשמות המרכזיות, אודליה צריקר (46) מיוקנעם עילית ולנה שומינוב (40) מחולון, פעלו באמצעות שתי חברות שבבעלותן. השתיים פנו להורים לילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי, הציגו עצמן כמסייעות מקצועיות לקבלת קצבאות, וביקשו מהם ייפוי כוח ומסמכים רפואיים. בהמשך, כך נטען, זייפו מסמכים רפואיים ואישורים מקצועיים, במטרה להציג מצגי שווא שלפיהם הילדים סובלים ממגבלות תפקודיות והתפתחותיות קשות בהרבה מהמציאות.

החקירה העלתה כי במקרים מסוימים השתמשו הנאשמות במסמכים אמיתיים שנערכו על ידי מומחים רפואיים ושינו בהם פרטים, ובמקרים אחרים יצרו מסמכים מזויפים לחלוטין תוך שימוש בחתימות של רופאים מבלי שידעו על כך. את המסמכים המזויפים הגישו לביטוח לאומי כדי לקבל אישורי זכאות לקצבאות נכות.

במרכז כתב האישום עומד גם קונסטנטין זרך (40), בן זוגה של שומינוב, שהתחזה לרופא בשם "קוסטה מור". לפי הנטען, זרך נפגש עם ילדים והוריהם, הציג עצמו כמומחה לניתוח התנהגות ואבחון, סיפק הנחיות והנפיק מסמכים ששימשו את הנאשמות בהגשת התביעות. בנוסף, הוא עצמו הגיש תביעה כוזבת לקבלת קצבת נכות, במסגרתה קיבל כ-134 אלף שקל.


הוציאו 13 מיליון שקל במרמה - קיבלו עמלה של 2.6 מיליון שקל