אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

הריבית משפיעה גם על האבטלה: עליה ל-4.3% באוקטובר

זאת לעומת 3.9% בחודש ספטמבר - עדיין מדובר על מספרים נמוכים, אבל מגמה מדאיגה; העליה באבטלה עשויה לבלום את האינפלציה
נתנאל אריאל | (1)

העלאת הריבית על ידי בנק ישראל נותנת את אותותיה גם בשוק התעסוקה. אחוז האבטלה בחודש אוקטובר עלה ל-4.3%, לעומת 3.9% בחודש הקודם ושפל של 3% לפני כחצי שנה. גם אחוז ההשתתפות בכח העבודה יורד ל-63% לעומת 63.7% בחודש הקודם. 

בנק ישראל מעלה את הריבית - ובצדק - כדי לנסות ולצנן את האינפלציה. בישראל האינפלציה אומנם נמוכה יחסית לעולם ועומדת על 4.6% (מחר ב-18:30 בערב יפרסם הלמ"ס את נתוני חודש אוקטובר) אבל בעולם היא פי 2 (בארה"ב 7.7%, בפולין 20%, באנגליה 10% ועוד) ובבנק ישראל יודעים שהם צריכים לפעול כדי לצנן אותה. זה לא רק בידיים שלהם, כי את הבעיה בצד ההיצע לא ניתן לעצור באמצעות דיכוי הביקושים, אבל בכל זאת הם חייבים לפעול.

רק שאחת התוצאות הבעייתיות של העלאת הריבית היא עליה באבטלה. המשמעות של 4.3% היא שיש בחודש אוקטובר 186.4 אלף מובטלים, לעומת 172.8 אלף איש מובטלים בחודש ספטמבר. נראה שהמגמה תימשך, המגמה בנובמבר לא השתנתה מחודש שעבר. החשש ממיתון והאטה שגורם למעסיקים לצמצם משרות עדיין קיים ואפילו התחזק, ובהייטק הפיטורים כבר עברו את ה-10,000 איש.

אבל בכל זאת צריך לומר - עדיין לא מדובר ברמה גבוהה של אבטלה, 4.3% זה מתחת לרמות האבטלה ההיסטוריות, וגם הרבה מתחת למצב שהיה בקורונה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    mtlk 14/11/2022 13:18
    הגב לתגובה זו
    העלאת הריבית אומנם מצמצמת מחירים אבל פוגעת ביצירה שזה במילה אחרת צמיחה.ובמקום ליצר את מה שדרוש היא מרוקנת את ההון ועל ידי זה פוגעת בריווחיות היצרנית ועימה את הצמיחה ובעקבות זה ירידה ברמת החיים.המשקים המתקדמים זה אלה שלמדו ליצר ולא אלה שלמדו לדכא ביקושים.שזה סוג של דחית הבעיה עד שהיא תהפוך לבעיה יותר ויותר גדולה.יחס היצוא יבוא בישראל מראה עד כמה העלאת הריבית היא טעות אפילו במחיר אינפלציה.שלמעשה פוגע ברכיב החיסון על חשבון אפיקי השקעה.זה אומנם טוב לבנקים לכאורה אבל רע לכל התושבים בארץ
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.