איך לבטל עסקה שנעשתה ברשת, ומי יגן עליי אם פרטי האשראי שלי נגנבו?
חודש נובמבר כבר מזמן הפך להיות חודש הקניות ברשת. בלייק פריידי, סייבר מאנדי ויום הרווקים הסיני הם רק דוגמה קטנה לטירוף הקניות שחווה הרשת במהלך חודש זה. לצד ההזדמנויות המבטיחות והמבצעים הגדולים, קנייה ברשת מרגישה לפעמים כמו "המערב הפרוע". כשאנחנו קונים בחנות פיזית, אנחנו ליד הקופה שלט עם מדיניות הביטולים, יודעים שלחנות יש 'פנים' וסומכים על זה שאם נצטרך – יהיה לנו למי לפנות. אבל מה לגבי קניות ברשת – האם גם שם יש מי שיגן על הצרכנים?
נעזרנו בעו"ד חניטל בלינסון-נבון, שותפה מובילה במחלקת הליטיגציה במשרד יגאל ארנון – תדמור לוי, כדי לקבל תשובה לשאלות האלה.
מתי הצרכן הישראלי רשאי לבטל עסקאות מכר ולקבל את הכסף חזרה?
בלינסון-נבון מסבירה כי "התשובה לשאלה זו משתנה ותלוית נסיבות. בהכללה גסה, כאשר מדובר בעסקת מכר בשווי למעלה מ-50 שקל , של מוצר שלא נפגם ולא נעשה בו שימוש, ניתן לבטל את העסקה מחמת חרטה תוך 14 ימים (אשר מתחילים להימנות באופן משתנה לפי אופי העסקה, החל ממועד התרחשות אירועים מסוימים, כגון קבלת המוצר). יש לציין כי קיימים מוצרים שלא ניתן להחזיר - כגון מוצרי מזון או תרופות ותוספי תזונה, או שביטול העסקה לרכישתם צריכה להיעשות בתוך זמן קצר יותר - כגון ביגוד והנעלה (תוך יומיים בלבד). במקרים מסוימים, נדרש שהודעת ביטול העסקה תעשה זמן מסוים קודם לקבלת השירות על פי העסקה. חשוב לדעת שקיימים מצבי ביניים רבים בנושא זה".
האם אותם כללים חלים גם על קניה מרחוק דרך הרשת?
חוק הגנת הצרכן כולל הוראות לגבי ביטול עסקת מכר מרחוק לפיהן ניתן לבטל עסקה בתוך 14 ימים ממועד קבלת המוצר או ממועד קבלת פרטי העסקה – לפי המאוחר מביניהם. כלומר, עומדים לכם 14 יום לבטל את העסקה מרגע שקיבלתם את המשלוח.
האם ביטול עסקה נעשה בחינם?
לפי החוק, בעל עסק יכול לגבות דמי ביטול בגובה 100 ש"ח או 5% משווי העסקה – לפי הנמוך מביניהם.
נניח שהצרכן התחרט, ומעוניין לבטל עסקה על מוצר שקנה. אם בית העסק מסרב – מה הצעדים שיש לנקוט?
בלינסון-נבון מסבירה כי "בהנחה שהלקוח כבר פנה לבית העסק וסורב חרף קיומה של זכות ביטול מכוח החוק, מומלץ לוודא שיש ברשותכם תיעוד לביצוע העסקה, כגון חשבונית, קבלה וכיו"ב, וניתן לתבוע את בית העסק. בהקשר זה, קיימים גופים שונים העוסקים בתחום הצרכנות ואשר ייתכן ויוכלו לספק סיוע לצרכן, דוגמת הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן או המועצה הישראלית לצרכנות. מכל מקום, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי לבדיקת המסלולים האפשריים למיצוי זכויותיו של הצרכן במצב זה, בהתאם לנסיבות המשתנות."
- ויזה חושפת מספרי ענק בטיפול בעסקאות חשודות בהונאה בבלאק פריידי
- נתוני שבא: סיכום בלאק פריידי 2024
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האם הכללים חלים גם על קניות ברשת מספקים בחו"ל?
חוק הגנת הצרכן חל רק לגבי אתרי אינטרנט ישראליים. אם העסקה נעשית באתר מחו"ל – ביטול העסקה תלוי בתנאים שמפורסמים באתר, ומכאן כי חשוב מאוד לקרוא אותם בטרם השלמת הרכישה.
מה הכי כדאי לדעת כשרוצים לבצע עסקה "חכמה" באינטרנט?
"מומלץ לבצע עסקאות בפלטפורמות אמינות ומוכרות, וככל הניתן, כאלה שמציעות מנגנוני אבטחת מידע", אומרת בליניסון-נבון, ומוסיפה: "כדאי לשים לב טוב שלא מתחבאים פרטים חשובים ב"אותיות הקטנות", בין אם בקשר לתכונות המוצר או השירות, ובין אם בקשר לחיובים נלווים לעסקה (כגון תוספות תשלום שונות למוביל לפי תנאי ההובלה). מעבר לכך, מומלץ לתעד תמיד באופן מסודר את כל המסמכים הקשורים בעסקה, כגון חשבונית, קבלה, וכיוצא באלה, כך שבמידת הצורך, יהיה קל יותר לפנות למיצוי זכויותיכם בקשר לעסקה."
ומה קורה אם פרטי כרטיס האשראי מגיעים לידיים לא נכונות, האם אז יש מי שיגן עלי?
בלינסון-נבון סבורה שמדובר בשאלה שהיא מעבר לשדה המשפטי, אבל מציעה כי "במידה וגיליתם שפרטי כרטיס האשראי שלכם דלפו ועלולים להימצא בידי אחר, מומלץ לפנות תחילה לחברת האשראי, ליידע אותה בדבר דליפת פרטי האשראי, ולדרוש לעצור תשלומים עתידיים. אם ידוע לכם כי בוצעו כבר עסקאות שלא על ידיכם או שלא באישורכם, יש לפרט בכתב בפני חברת האשראי את פרטי העסקה, ולבקש את ביטול החיוב על פי העסקה (ככל שטרם התבצע החיוב), ולחלופין את השבת הסכום (ייתכן שבכפוף להשתתפות עצמית). בנסיבות המתאימות, ניתן לתבוע את בית העסק שאצלו בוצעה העסקה."
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- האינפלציה תישאר, כך תקחו אותה בחשבון בתכנון הכלכלי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תקרות ההפקדה ל-2025: השינויים רבים
ואיך אפשר להבטיח שפרטי האשראי שלנו לא יגנבו מלכתחילה?
- 1.יודא 13/11/2022 02:35הגב לתגובה זושבוע טוב לי נגנב מספר הכספומט ונלקח לי מהבנק 3 פעימות של כסף ע"י כספומט ללא כרטיס פיזי ולא ידוע מנין היה להם את הקוד
תקרות ההפקדה ל-2025: השינויים רבים, זה מה שצריך לדעת
השינויים בתקרות ההפקדה ובהטבות המס ל-2025 מושפעים מהגזירות החדשות למימון הוצאות המלחמה. מה השתנה, מה נשאר והיכן יש עדיין אי בהירות
מידי שנה מפרסמת רשות המסים את תקרות ההפקדה הרלוונטיות להטבות מס במכשירים הפנסיוניים השונים. השנה, חוק ההתייעלות הכלכלית אשר נועד לסייע בהתמודדות עם הוצאות המלחמה, שינה מספר דברים מהותיים. עומר בן יאיר, סמנכ"ל מקצועי באלטשולר שחם עושה סדר:
מרבית תקרות ההפקדה הקבועות במס הכנסה צמודות למדד בדרך כלל, והן לא יוצמדו אליו ב-2025. כלומר, על אף שב-2024 האינפלציה עומדת על 3.2%, התקרות לא יוצמדו והן ישחקו בפועל. כך למשל תקרות כמו תקרת ההפקדה לקרן השתלמות, לא יעודכנו. כמו כן, לא יוצמדו מדרגות מס ההכנסה למדד.
מס נוסף שיגבה הוא מס יסף, הידוע בשמו מס עשירים. עד כה נהג בישראל מס יסף של 3% על הכנסה מעל להכנסה שנתית של 721,561 שקלים, אליה מצטרף השנה מס בשיעור 2% על הכנסות ממקורות הוניים מעל לסכום זה.
בעולם הפנסיוני ישנם פרמטרים שונים הנקבעים לפי השכר הממוצע במשק שמפרסם הביטוח הלאומי וצמודים אליו. השנה פורסמו 2 נתונים לשכר ממוצע –13,316 ₪ לעניין הגמלאות, ו– 12,536 ₪ לעניין גביית דמי ביטוח. מכיוון שאין התייחסות בהוראות הדין איזה סוג שמ"ב יש לקחת בחשבון לצורך החישוב, רשות המיסים הודיעה כי בשנת 2025 התקרות התלויות בשמ"ב יחושבו לפי גישה מטיבה. כך למשל – תקרת הפקדה של מעסיק לרכיב התגמולים ולרכיב הפיצויים שלא גוררת זקיפת הכנסה בידי העובד ותחושב לפי הגבוה מבניהם. המשמעות הינה תקרה גבוהה יותר ולמעשה שכירים ישלמו פחות מס. דוגמה נוספת הינה הפקדה של עמית מוטב (נדרשת לצורך מקסום הטבות מס של עצמאי בהפקדה לחיסכון פנסיוני) – תעשה לפי הנמוך.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
