חופשה
צילום: shutterstock

חצי מהישראלים רוצים לברוח מהמציאות אבל לא יוותרו על הטלפון בטיול הבא שלהם בחו"ל

הישראלים יחסכו כדי לבזבז את הכסף בטיול, כאשר 66% מעידים ש"בוער בהם" הרצון לטייל, והם מצפים שהמעסיקים גם יארגנו להם נסיעות מטעם העבודה שכוללות גם זמן לגיבוש
מוטי קפלן | (3)

אחרי שנתיים של קורונה, אנשים רבים בעולם – וגם הישראלים – רוצים לצאת לטיול או לחופשה במהלך 2023. אז נכון שיש עדיין סגורים בסין, ונכון שיש מלחמה באוקראינה, וגם המזוודות נעלמות ולא תמיד מגיעות ליעדן ויש הרבה ביטולי טיסות, אבל 66% מהישראלים מעידים ש"בוער בהם" הרצון לצאת לטייל. חברות התעופה כבר חוזרות לתוצאות של טרום הקורונה והיקפי הטיסות גם בדרך לשם, חברות המלונאות חוזרות לתפוסה אבל מה שעדיין משבש את השוק הוא מחסור בכח אדם בענף התעופה והמלונאות, בעקבות הפיטורים הגדולים של תקופת הקורונה. בשוק מקווים שהתחום יחזור לפעילות מלאה לקראת סוף 2023.

 

אנשים יחסכו כדי לבזבז בטיול

מהנתונים עולה ש-53% מהישראלים ישקיעו בחופשה וזה נמצא בראש סדר העדיפויות שלהם. מחצית מהישראלים (51%) מודים שהם מתכננים לפרגן לעצמם יותר בכל מה שקשור להוצאות במהלך החופשה, כדי לפצות על הזמן שבו הם לא יכלו לנפוש בשנים האחרונות. 54% מהישראלים מתכוונים אפילו לבזבז כסף בשפע כדי לוודא שהם מפיקים את המקסימום מהחופשה ולהבטיח שזה יהיה שווה את זה, כך  על פי נתוני חברת התיירות האינטרנטית בוקינג.

 

בקתות עץ מכוסות רשתות הסוואה, ארוחות על טהרת המדורה ומצפנים שמראים את הדרך – ב-2023 אנשים יחפשו הזדמנויות להיעלם מהמפה ולהתבודד. 55% מהתיירים הישראלים רוצים לצאת לחופשות באזורים מבודדים כדי לברוח מהמציאות, ופשוט להתנתק ולהרגיש איך זה לחיות את החיים כשעומדים לרשותך רק הדברים ההכרחיים ביותר. 56% מהישראלים רוצים ללמוד כישורי הישרדות, כמו למשל איך להפיק מים נקיים (46%), להדליק אש בלי חומרי בעירה (43%), ללקט מזון בטבע (43%) ואפילו כיצד להתכונן לאפוקליפסה (43%) – נשמע לכם כמו ספר הג'ונגל?

 

ומה לגבי הניתוק מעבודה והפלאפון?

באופן צפוי למדי – אנשים רוצים להתנתק מהעבודה. 59% רוצים שהחופשות שלהם יהיו נטולות עבודה לחלוטין. אבל זה לא יקרה בפועל - 57% מהישראלים העידו שהם אמנם לא מעוניינים לעבוד במהלך חופשה, אבל הם כן ישקלו בחיוב לצאת לנופש חברה.

 

בנוסף, יש ביקוש גם לנסיעות עבודה שמשלבות בין עסקים להנאה. 51% מהצעירים רוצים שהמעסיקים שלהם יתכננו עבורם נסיעות עבודה שיחברו בין אנשים 'במציאות'. 59% מהישראלים אמרו שהם היו רוצים שהמעסיקים ישקיעו בנופשי חברה את הכסף שנחסך לארגון בעקבות המעבר לעבודה מרחוק או למודל עבודה היברידי.

 

האם אנשים מוכנים להתנתק באמת? לא ממש. על פי הנתונים, ל-59% מהישראלים יש דרישה שעליה הם לא יוותרו במסגרת "היעלמות מהמפה' ב-2023 - הם חייבים שתהיה להם גישה לטלפון ולאינטרנט ביעד. אפשר להניח שהם יפריחו את השממה עם שפע של 5G. 

המטאוורס של פייסבוק ייכנס לחיינו בשנת 2023?

הנתונים נראים גבוהים מאוד ואפילו מופרכים, הרי אפשר לצפות בסרטוני וידאו ולא צריך את המטאוורס כדי להרגיש חו"ל – להיפך, בצילומי וידאו מקבלים את המציאות טוב יותר מאשר בעולם וירטואלי. אבל בכל מקרה, על פי הנתונים של בוקינג, כמעט מחצית מהישראלים (47%) מספרים שבשנה הבאה הם יעשו שימוש במציאות המדומה, המטאוורס (Metaverse), כדי למצוא השראה לטיול הבא שלהם. לדבריהם, 43% מהישראלים רוצים להתנסות בחוויה תיירותית של כמה ימים באמצעות מציאות מדומה או מציאות רבודה ואולי אפילו ישתמשו בכך כגורם שיוכל לעשיר אותם בידע.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

עוד הם אומרים כי מעל למחצית מהישראלים (55%) אמרו שיש סיכוי גבוה יותר שהם ייסעו ליעדים שלא שקלו לבקר בהם בעבר, אם הם יוכלו לחוות אותם קודם בצורה וירטואלית. אבל המציאות חזקה כמובן מהכל – העולם הווירטואלי לא ימנע מאנשים להזמין כרטיס טיסה.

 

עוד בנתונים, 88% מהמטיילים הישראלים רוצים לברוח מהמציאות המהירה והלחוצה - אפילו אצל דור ה-Y ודור ה-Z שמעולם לא חוו מציאות כזאת. כחמישית מהישראלים (21%) רוצים לחוות חוויות שיעוררו אצלם זיכרונות מרגשים מפעם, כמו למשל ביקור באתרים תיירותיים או באטרקציות שהופיעו בסרטים אייקוניים מהעבר, או נסיעה באוטובוס כאמצעי תחבורה עיקרי כדי להרגיש שוב תחושה של 'ביחד', כמו בטיולים בבית הספר.

 

גם את הרצון לחופשת של רוגע ומנוחה מחליף החשק לחזור ולשחק כמו פעם, כאשר ישראלים רבים (63%) מעידים כי הם מחפשים להעלות את רמות האדרנלין בפארקי שעשועים ולתת דרור לדמיון עם פעילויות כמו חדרי בריחה, משחקי 'חפש את המטמון' ובניית מבצרים עם קוביות משחק ענקיות. 

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מה הטלפון קשור למציאות? (ל"ת)
    אני 08/11/2022 12:25
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אורן 07/11/2022 18:43
    הגב לתגובה זו
    טובה, אין לי שום דחף לברוח ממנה, תודה. היה לי מספיק חוויות אקסטרים בצעירותי.
  • 1.
    קורנה עזבה אותנו לפני 8 חודשים ,יש משהו שעוד לא טס (ל"ת)
    פיפו 07/11/2022 18:12
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).