חופשה
צילום: shutterstock

חצי מהישראלים רוצים לברוח מהמציאות אבל לא יוותרו על הטלפון בטיול הבא שלהם בחו"ל

הישראלים יחסכו כדי לבזבז את הכסף בטיול, כאשר 66% מעידים ש"בוער בהם" הרצון לטייל, והם מצפים שהמעסיקים גם יארגנו להם נסיעות מטעם העבודה שכוללות גם זמן לגיבוש
מוטי קפלן | (3)

אחרי שנתיים של קורונה, אנשים רבים בעולם – וגם הישראלים – רוצים לצאת לטיול או לחופשה במהלך 2023. אז נכון שיש עדיין סגורים בסין, ונכון שיש מלחמה באוקראינה, וגם המזוודות נעלמות ולא תמיד מגיעות ליעדן ויש הרבה ביטולי טיסות, אבל 66% מהישראלים מעידים ש"בוער בהם" הרצון לצאת לטייל. חברות התעופה כבר חוזרות לתוצאות של טרום הקורונה והיקפי הטיסות גם בדרך לשם, חברות המלונאות חוזרות לתפוסה אבל מה שעדיין משבש את השוק הוא מחסור בכח אדם בענף התעופה והמלונאות, בעקבות הפיטורים הגדולים של תקופת הקורונה. בשוק מקווים שהתחום יחזור לפעילות מלאה לקראת סוף 2023.

 

אנשים יחסכו כדי לבזבז בטיול

מהנתונים עולה ש-53% מהישראלים ישקיעו בחופשה וזה נמצא בראש סדר העדיפויות שלהם. מחצית מהישראלים (51%) מודים שהם מתכננים לפרגן לעצמם יותר בכל מה שקשור להוצאות במהלך החופשה, כדי לפצות על הזמן שבו הם לא יכלו לנפוש בשנים האחרונות. 54% מהישראלים מתכוונים אפילו לבזבז כסף בשפע כדי לוודא שהם מפיקים את המקסימום מהחופשה ולהבטיח שזה יהיה שווה את זה, כך  על פי נתוני חברת התיירות האינטרנטית בוקינג.

 

בקתות עץ מכוסות רשתות הסוואה, ארוחות על טהרת המדורה ומצפנים שמראים את הדרך – ב-2023 אנשים יחפשו הזדמנויות להיעלם מהמפה ולהתבודד. 55% מהתיירים הישראלים רוצים לצאת לחופשות באזורים מבודדים כדי לברוח מהמציאות, ופשוט להתנתק ולהרגיש איך זה לחיות את החיים כשעומדים לרשותך רק הדברים ההכרחיים ביותר. 56% מהישראלים רוצים ללמוד כישורי הישרדות, כמו למשל איך להפיק מים נקיים (46%), להדליק אש בלי חומרי בעירה (43%), ללקט מזון בטבע (43%) ואפילו כיצד להתכונן לאפוקליפסה (43%) – נשמע לכם כמו ספר הג'ונגל?

 

ומה לגבי הניתוק מעבודה והפלאפון?

באופן צפוי למדי – אנשים רוצים להתנתק מהעבודה. 59% רוצים שהחופשות שלהם יהיו נטולות עבודה לחלוטין. אבל זה לא יקרה בפועל - 57% מהישראלים העידו שהם אמנם לא מעוניינים לעבוד במהלך חופשה, אבל הם כן ישקלו בחיוב לצאת לנופש חברה.

 

בנוסף, יש ביקוש גם לנסיעות עבודה שמשלבות בין עסקים להנאה. 51% מהצעירים רוצים שהמעסיקים שלהם יתכננו עבורם נסיעות עבודה שיחברו בין אנשים 'במציאות'. 59% מהישראלים אמרו שהם היו רוצים שהמעסיקים ישקיעו בנופשי חברה את הכסף שנחסך לארגון בעקבות המעבר לעבודה מרחוק או למודל עבודה היברידי.

 

האם אנשים מוכנים להתנתק באמת? לא ממש. על פי הנתונים, ל-59% מהישראלים יש דרישה שעליה הם לא יוותרו במסגרת "היעלמות מהמפה' ב-2023 - הם חייבים שתהיה להם גישה לטלפון ולאינטרנט ביעד. אפשר להניח שהם יפריחו את השממה עם שפע של 5G. 

המטאוורס של פייסבוק ייכנס לחיינו בשנת 2023?

הנתונים נראים גבוהים מאוד ואפילו מופרכים, הרי אפשר לצפות בסרטוני וידאו ולא צריך את המטאוורס כדי להרגיש חו"ל – להיפך, בצילומי וידאו מקבלים את המציאות טוב יותר מאשר בעולם וירטואלי. אבל בכל מקרה, על פי הנתונים של בוקינג, כמעט מחצית מהישראלים (47%) מספרים שבשנה הבאה הם יעשו שימוש במציאות המדומה, המטאוורס (Metaverse), כדי למצוא השראה לטיול הבא שלהם. לדבריהם, 43% מהישראלים רוצים להתנסות בחוויה תיירותית של כמה ימים באמצעות מציאות מדומה או מציאות רבודה ואולי אפילו ישתמשו בכך כגורם שיוכל לעשיר אותם בידע.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

עוד הם אומרים כי מעל למחצית מהישראלים (55%) אמרו שיש סיכוי גבוה יותר שהם ייסעו ליעדים שלא שקלו לבקר בהם בעבר, אם הם יוכלו לחוות אותם קודם בצורה וירטואלית. אבל המציאות חזקה כמובן מהכל – העולם הווירטואלי לא ימנע מאנשים להזמין כרטיס טיסה.

 

עוד בנתונים, 88% מהמטיילים הישראלים רוצים לברוח מהמציאות המהירה והלחוצה - אפילו אצל דור ה-Y ודור ה-Z שמעולם לא חוו מציאות כזאת. כחמישית מהישראלים (21%) רוצים לחוות חוויות שיעוררו אצלם זיכרונות מרגשים מפעם, כמו למשל ביקור באתרים תיירותיים או באטרקציות שהופיעו בסרטים אייקוניים מהעבר, או נסיעה באוטובוס כאמצעי תחבורה עיקרי כדי להרגיש שוב תחושה של 'ביחד', כמו בטיולים בבית הספר.

 

גם את הרצון לחופשת של רוגע ומנוחה מחליף החשק לחזור ולשחק כמו פעם, כאשר ישראלים רבים (63%) מעידים כי הם מחפשים להעלות את רמות האדרנלין בפארקי שעשועים ולתת דרור לדמיון עם פעילויות כמו חדרי בריחה, משחקי 'חפש את המטמון' ובניית מבצרים עם קוביות משחק ענקיות. 

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מה הטלפון קשור למציאות? (ל"ת)
    אני 08/11/2022 12:25
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אורן 07/11/2022 18:43
    הגב לתגובה זו
    טובה, אין לי שום דחף לברוח ממנה, תודה. היה לי מספיק חוויות אקסטרים בצעירותי.
  • 1.
    קורנה עזבה אותנו לפני 8 חודשים ,יש משהו שעוד לא טס (ל"ת)
    פיפו 07/11/2022 18:12
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

יוסי כהן, ראש המוסד (יוטיוב)יוסי כהן, ראש המוסד (יוטיוב)

האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?

ולמה זה לא בכותרות הראשיות בתקשורת? גילויים חדשים שנחשפו בשבוע שעבר מייצרים תחושה שיוסי כהן השתמש בדירת ג'ימס פארקר וקיבל טובות הנאה והמשטרה העלימה עין ו"הוציאה" את העדויות על כהן מתיק החקירה נגד נתניהו - לא תקין, מחשיד. קוראים לזה טיוח

מנדי הניג |
נושאים בכתבה יוסי כהן

כבר תקופה ארוכה שמלחשים שיוסי כהן קיבל טובות הנאה מג'יימס פאקר המיליונר, לרבות שימוש בדירתו במלון רואיל ביץ' שבתל אביב. הוא עשה זאת בעודנו ראש המוסד וזה מחייב במשטר תקין צורך בבדיקה משמעותית. הדברים עלו במסגרת תיק 1000 - תיק המתנות נגד נתניהו. במשטרה בדקו וחקרו על טובות הנאה שלכאורה קיבל יאיר נתניהו מפארקר, בעיקר שימוש בדירתו ברויאל ביץ' כשהחשד היה שבין נתניהו האבא ופארקר יש קשר לא חוקי -מתנות בתמורה להטבות. תוך כדי החקירה הזרקור עבר לדמות אחרת - יוסי כהן, אלא ששם היה סוג של טיוח. 

פקד ליזו כהן, חוקרת מיאח"ה, שהייתה חלק מצוותי החקירה בתיק 1000 וב"תיק המעונות"  הסבירה בעדותה בבית המשפט לפני כשנה וחצי כי החקירה התמקדה בקשרים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין פאקר, ובמיוחד בבדיקת חשד לטובות הנאה שהועברו באמצעות מגורים של בנו יאיר בנכס של פאקר. לדבריה אז "החשד היה שיאיר קיבל טובת הנאה עבור אביו, או להפך. יאיר היה הכלי, לא מושא הבדיקה המרכזי".

היא נשאלה אז למה חקרתם דווקא את יאיר ולא את יוסי כהן? "אני גביתי הודעות גם בעניין הזה, אך לא זכור לי שבדקנו את מצלמות האבטחה לגבי יוסי כהן". בהמשך הודתה כי הייתה הנחיה מגבוה לא להזכיר את שמו של כהן בחקירת הדס קליין, נציגת פאקר ומילצ'ן.

פיצול חריג של תמלילי חקירה: "קיבלנו הנחיה מלמעלה"

במהלך הדיון הציג אז עו"ד עמית חדד סניגור נתניהו פיצול חריג בתמלולי חקירה של שלושה עובדים במלון - שני קבלנים וקב"ט. לדבריו, התמלולים כללו גרסאות שונות באשר להופעתו של יוסי כהן בדירה: באחד מהם השם הוזכר, ובאחר - הושמט. כהן אישרה כי מדובר במהלך חריג ולא שגרתי, שלא עשתה בעבר, והסבירה כי מדובר בהנחיה שהועברה מהדרגים הבכירים. "לא יודעת למה פוצל התמליל. זו הייתה הנחיה. אולי כדי להבחין בין גרסה שבה מוזכר שם רגיש לגרסה אחרת. זה לא מקובל, אבל ככה נדרשנו לפעול".

בשבוע שעבר עלה לדוכן העדים חוקר בכיר במשטרה - צחי חבקין. העדות שלו גורמת לזוז באי נוחות. עו"ד חדד שואל אם "השם של יוסי כהן עלה בתשאול של עובדי המלון. מומי (נצ"מ מומי משולם - ראש צוות החקירה בתיקי נתניהו) עלה בשיחה, מה, הוא נלחץ?" 

‏חבקין: "אפשר לומר".

‏חדד: "אז הוא מנחה אותך? ומייצר מצגי שווא?"