בריטניה אנגליה לונדון
צילום: jcstudio, Freepik

גם בריטניה מקפיצה את הריבית ב-0.75% - ההעלאה המהירה מזה 33 שנה

הריבית תעמוד מעתה על 3%, המדינה נאבקת באינפלציה של 10.1%. מדובר בהעלאת ריבית שמינית ברציפות של הבנק. האם מדובר בהגברת קצב העלאת הריבית במדינה? הכלכלנים לא בטוחים
נתנאל אריאל | (2)

בריטניה העלתה את הריבית ב-0.75% לרמה של 3%. מדובר בהעלאת הריבית המהירה ביותר בממלכה מזה 33 שנים (מאז 1989), וזאת כאשר המדינה נאבקת באינפלציה שהגיעה בחודש ספטמבר לקצב שנתי של 10.1%, מקביל רק לנתוני חודש יולי האחרון. 

המהלך בוצע בתמיכה מלאה של כל תשעת חברי הוועדה המוניטרית של הבנק המרכזי במדינה (בנק אוף אנגליה).

מדובר בהעלאת הריבית ה-8 ברציפות של בנק. ההבדל הוא שהוא התחיל להעלות את הריבית עוד לפני כולם ולכן הוא התחיל עם קצב 'איטי' יותר של 0.25%. כעת נראה שגם לבנק בבריטניה נמאס והוא מגביר את הקצב.

כל זאת על רקע חוסר היציבות בממלכה, כאשר שלושה ראשי ממשלה התחלפו תוך זמן קצר. בשבוע שעבר נבחר לתפקיד רישי סונאק, לאחר שליז טראס נאלצה להתפטר אחרי 44 יום בלבד בתפקיד, מה שנתן לה את התואר הלא מחמיא, ראש הממשלה עם הכהונה הקצרה ביותר.

השאלה היא האם כעת הממשלה תפעיל מדיניות פיסקאלית שתומכת בגישה של הבנק וכך אולי לא בהכרח תיאלץ אותו להמשיך בהעלאת הריבית האגרסיבית גם בהמשך. כזכור, הממשלה של טראס דיברה על הורדת מסים מהירה, מה שפתח תיבת פנדורה בכלכלה הבריטית ואילץ את הבנק המרכזי לרוץ לקנות אג"ח כדי לייצב את המערכת - למרות שמדובר במהלך שמנוגד לניסיון שלו לקרר את השוק. כלומר, חוסר התיאום בין הגורמים השונים בממלכה יצר פגיעה, וגם נפילה בערך המטבע, הפאונד. כעת יצטרך ראש הממשלה החדש סונאק לייצב את הספינה. הוא כבר החל בכך כאשר ביטל את הפחתת המס השנויה שניסתה לקדם הממשלה של טראס - כלומר הבנק והממשלה כבר לא פועלים בכיוונים מנוגדים.

אתמול הפד', הבנק המרכזי של ארה"ב, המשיך להעלות את הריבית פעם נוספת ב-0.75% מה שהביא אותה לטווח של 3.75-4%. העלאת ריבית היא כלי מוניטרי שנועד לצנן את המשק ולהוריד ביקושים והבנקים המרכזיים מפעילים אותו כדי לנסות ולעצור את האינפלציה (עליית מחירים במשק ששוחקת את הכסף = כח הקנייה.

בינתיים, בבנק גולדמן זאקס הורידו את תחזיות הצמיחה של בריטניה לשנת 2023 והם צופים התכווצות בכלכלה של 1.4%, לעומת התכווצות של 1% קודם לכן.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מרגרט 03/11/2022 14:13
    הגב לתגובה זו
    וזה לא התקבל פה אחד אלא 7 מול 2
  • 1.
    אנונימי 03/11/2022 13:49
    הגב לתגובה זו
    The Monetary Policy summary and minutes are published at 12 noon (14 Israel time) on a Thursday eight times a year.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

דונלד טראמפ; קרדיט: טוויטרדונלד טראמפ; קרדיט: טוויטר

"טראמפ הבטיח להגן עלינו מפני התקפות ספקולטיביות בשוק המט"ח"

ויקטור אורבן, ראש ממשלת הונגריה אמר את הדברים אחרי פגישה עם טראמפ; ממה הוא חושש ומה זאת התקפה בשוק המט"ח? 

מנדי הניג |

ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, הפתיע עם הצהרה דרמטית לאחר פגישתו עם דונלד טראמפ בבית הלבן: לדבריו, הנשיא האמריקאי הבטיח להגן על הונגריה מפני מתקפות ספקולטיביות, כולל התקפות על המטבע המקומי או הורדת דירוג אשראי.

מה זה בעצם התקפה או ספקולציה בשוק המט"ח? מדובר בפעילות של הזרמת כספים, השקעה גדולה בשוק המט"ח שבה משקיעים, בעיקר קרנות גידור גדולות או בנקים בינלאומיים, מהמרים על תנודות מחירים קצרות טווח בשווקים הפיננסיים, במטרה להשיג רווחים מהירים. בניגוד להשקעה ארוכת טווח, הספקולציה כוללת לעיתים קרובות מכירות בחסר (שורט) של נכסים כמו מטבעות, אג"ח או מניות, כאשר הספקולנטים מצפים לירידת ערך.

בהקשר של מדינה, "מתקפת ספקולציה" או "התקפה פיננסית" מתייחסת למצב שבו קבוצת משקיעים גדולה תוקפת את המטבע או את חוב המדינה באמצעות מכירה המונית, מה שיוצר לחץ על הבנק המרכזי להגן עליו. זה עלול להוביל למשבר מטבע, כמו שחוותה תאילנד ב-1997 או בריטניה ב-1992 ("יום חמישי השחור"), שבו סוחרים כמו ג'ורג' סורוס הרוויחו מיליארדים על ידי הימור נגד הלירה סטרלינג, והכריחו את בריטניה לצאת ממנגנון שער החליפין האירופי. במקרה כזה, הבנק המרכזי נאלץ למכור את רזרבות המט"ח שלו כדי לתמוך במטבע, או להעלות ריבית דרמטית - מה שפוגע בכלכלה, מגביר אבטלה, מפחית השקעות ומעלה מחירים.

אורבן חושש כבר שנים רבות מסורוס ומאשים אותו בפעילות בשוק המט"ח המקומי. סורוס הוא אחד ממתנגדיו הגדולים של אורבן. בהצהרה, סיפר אורבן כי סיכם עם טראמפ על הקמת "חומת מגן פיננסית" שתספק תמיכה אמריקאית במקרה שמערכת הכספים של הונגריה תיקלע לסכנה חיצונית. לדבריו, "אם מישהו ינסה לתקוף את המטבע ההונגרי או לחנוק את הונגריה מהצד הפיננסי, יש לנו פתרון - האמריקאים הבטיחו להגן על היציבות שלנו".

הרקע הפוליטי: בידול מהאיחוד האירופי לקראת בחירות

האמירה של אורבן מגיעה בתקופה רגישה במיוחד עבורו. באפריל הקרוב יתקיימו בחירות פרלמנטריות בהונגריה, והוא שואף לחזק את מעמדו על רקע ביקורת פנימית הולכת וגוברת. בתוך כך, האיחוד האירופי הקפיא מימון של למעלה מ-20 מיליארד דולר למדינה, בטענה להפרות עקרונות של שלטון החוק ושחיתות שלטונית.