נפילתן של המפלגות הכלכליות

אביר קארה, פרופ' ירון זליכה והדר מוכתר - אלו ששמו את יוקר המחיה במוקד, גילו כי האזרח בוחר לפי שיקולים רחבים ולא לפי מטרה אחת; שלוש המפלגות ביחד הביאו מתחת ל-0.8% מקולות הבוחרים, קארה המוביל מהשלושה הביא 12 אלף בוחרים בלבד

דור עצמון | 02/11/2022 18:20 (12)

נושאים בכתבה אביר קארה הדר מוכתר ירון זליכה כלכלה כלכלת בחירות כלכלת ישראל

תמונת המנדטים לאחר ספירת רוב הקלפיות ברורה ומגובשת למדי וכפי שזה נראה לא צפויים שינויים קיצוניים. נתניהו יהיה זה שירכיב את הממשלה הבאה עם מפלגות הגוש שלו - הציונות הדתית, ש"ס ויהדות התורה. נניח לרגע בצד את המשנה הכלכלית של מפלגות אלו עליה כתבנו מוקדם יותר הבוקר כאן, ונביט על המפלגות שחרטו על דגלן את המלחמה ביוקר המחיה ומיתגו עצמן כמפלגות כלכליות - "חופש כלכלי בראשות אביר קארה", "המפלגה הכלכלית בראשות פרופסור ירון זליכה" ומפלגת "צעירים בוערים בהנהגת הדר מוכתר".

שלוש המפלגות הללו גירדו יחדיו פחות מ-0.8% מקולות הבוחרים ולא יותר מ-0.3% לכל אחת מהן, כאשר אחוז החסימה עומד על 3.25%. העובדה כי המפלגות הללו כמעט והתאדו בבחירות מדגישה כי גם הבחירות הללו היו על כן ביבי-לא ביבי ועל ההיבט הביטחוני. יוקר המחיה הוא נושא חשוב, אפילו קריטי, אך המפלגות אשר תייגו עצמן ככלכליות לא התרוממו כי הבוחר לא ממקד את רצונותיו לכדי היבט אחד אלא להיבטים רחבים יותר. ייתכן שהיה מקום לאיחוד בין מפלגות כאלו למפלגה גדולה יותר שעוברת את אחוז החסימה.

התוצאות ממחישות כי גם אם היו מתאחדים האחד עם השני, הרי שעדיין לא היו מביאים מספיק בוחרים כדי להיכנס, הם רחוקים מכך מאוד:

זליכה מתמודד זאת הפעם השנייה לאחר שגם בסבב הקודם היה רחוק מאחוז החסימה. זליכה המשיך להצהיר נחרצות שלא יתאחד עם אף מפלגה אחרת וכי הוא רץ לבד עד הסוף. אביר קארה שחרט על דגלו עוד טרם הכניסה לפוליטיקה את ייצוג העובדים העצמאיים במשק, פרש ממפלגת "ימינה" לאחר שהתפוררה והחליט להקים את מפלגת חופש כלכלי למרות שאף סקר לא הותיר לו סיכוי.

ה"כוכבת" הכלכלית של הבחירות האלו הייתה באופן מפתיע צעירה בת 21 שבתחילת הדרך היה נראה שהיא הולכת להיות הפתעת הבחירות וסקרים רבים אפילו הראו בשלב מסוים שהיא קרובה לאחוז החסימה. הדר מוכתר הציגה עצמה כשווה בת שווים שמתמודדת עם יוקר המחיה, לא רואה אופק לרכישת דירה, ונחושה לפתור את הקשיים של האוכלוסייה הצעירה בישראל. נדמה כי ההתקרבות בחלק מהסקרים לאחוז החסימה לפני כחודש-חודשיים הניעו אותה להגביר את הקצב, אך נראה שהחשיפה שאביה רכש לה דירה, פגעה בה מאוד, וכנראה גם פגעה בו בעקבות בקשה של רשות המסים לבדוק את העניין (לא ניתן לקנות דירה ולרשום אותה פיקטיבית על שם ילד רק כדי לחסוך במס רכישה ומס על שכר דירה - הבדיקה היתה על רקע החשש שזה מה שקרה)

האינפלציה מזנקת - יוקר המחייה עולה

יוקר המחיה בישראל גבוה והמחירים ממשיכים לעלות. האינפלציה בישראל עומדת על 4.6%, וגוררת אחריה עליית ריבית מצד בנק ישראל ל-2.75% אך טרם נאמרה המילה האחרונה. מיותר לציין כי העלאות הריבית הללו הביאו להתייקרויות משמעותיות של המשכנתאות והימנעות מלקיחתן של כאלו חדשות. מחירי הדירות עלו בשנה האחרונה ב-19%, אמנם יש המאמינים כי אנו לקראת התקררות בשוק הנדל"ן אך עדיין מדובר בקושי גדול מאוד עד כמעט לא אפשרי עבור צעירים לרכוש דירה.

הכלכלה בישראל יציבה יותר מארה"ב למשל וכמובן שגם יותר מאירופה, אך הבחירות הללו הוכיחו כי קושי כלכלי הוא כנראה עדיין לא סיבה במדינת ישראל להקים מפלגה. מפלגה זה תמהיל רחב של עמדות בנושאים שונים - גם ביטחוניים, גם מדיניים, גם משפטיים ועוד. סקרים רבים הצביעו כי אחד הנושאים החשובים לאזרח הוא יוקר המחיה, אבל רצונות לחוד ומציאות לחוד. הסקרים לא שאלו שאלות בסגנון "האם תבחר/י במפלגה שתיאבק ביוקר המחיה ותוריד את המחירים במשק?", הסקרים בסך הכל בחנו מה מטריד את הציבור ולא מה מניע אותו לבחור בקלפי. הכתובת הייתה על הקיר. על מפלגות נישה נגזר לפני שנים שלא לעבור את אחוז החסימה וגם אם כן אז הן מקבלות את מינימום המנדטים האפשרי.

קיראו עוד ב"בארץ"

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

10.
חז 03/11/2022 18:37
הגב לתגובה זו
אם רוצים ריצה הוגנת, צריך לחלק את תקציב מימון המפלגות גם לקנות שאינן עוברות, לפי מספר המצביעים גם לאלו שלא עוברים אחוז חסימה וגם לאלו שלא משקיעות אפילו למנדט אחד. אחרת הגדולות ימשיכו לדרוס את הקטנות כמו שקרה עד עכשיו
9.
אתה רציני ? כאילו שאלו מפלגות שצריך בכלל להתייחס אליהן (ל"ת)
קלבסיאלה 03/11/2022 11:36
הגב לתגובה זו
8.
דוד 03/11/2022 10:32
הגב לתגובה זו
עם אגו בשמיים
7.
הגברת 03/11/2022 07:48
הגב לתגובה זו
את הציבור,שתחכה עוד 21 שנה ואז אולי
6.
arye 03/11/2022 00:53
הגב לתגובה זו
אין לעם ישראל זכות במדינה הזו ללא יהדות, ולכן הזהות היהודית של המדינה הרבה יותר חשובה לאזרחים חושבים, מיוקר המחיה! מי שלא מוצא חן בעיניו מדינה יהודית - שבתון בשבת וכו' מוזמן לחזור לברלין או לכל מקום אחר שהחנויות פתוחות בשבת.
5.
8 02/11/2022 23:38
הגב לתגובה זו
זליכה תמך ביחימוביץ', אביר קרא לא עיפרון מחודד, ועל הדר מוכתר לא שווה להשחית מילים. הציבור פשוט רואה בהם רמאים.
4.
asdf 02/11/2022 23:16
הגב לתגובה זו
וכמובן העובדה שאף ערוץ לא נתן במה לזליכה, כי הוא מאיים על הבעלים שלהם.
3.
חיים 02/11/2022 22:29
הגב לתגובה זו
לדעתי יש הרבה אנשים שרוצים לבחור לפי מצע כלכלי הבעיה הוא , שפסיכולוגית העניין של האחוז החסימה , גורם לאנשים לא להצביע למפלגות שהם מאמנים בדרכם אבל חוששים שהם לא יעבור (עיין ערך מפלגת הגמלאים שקיבלו ב-2006 ,שבעה מנדטים, אז היה אחוז החסימה 2 אחוז לעומת 3.25 היום)
2.
אילפו את הציבור לחשוב שכן ביבי לא ביבי זה הדבר הכי חשוב (ל"ת)
אוהד 02/11/2022 19:23
הגב לתגובה זו
1.
עירית 02/11/2022 18:52
הגב לתגובה זו
מי שהסיק כבר את מסקנות יוקר המחייה בקרב הצעירים כבר ירד ועוד ירד מהארץ. לא דיבר. לא בחר. אלא עזב . זאת לא תופעה בודדת אלא שטף.
חז 03/11/2022 18:39
הגב לתגובה זו
אויש, מה יהיה, יצטרכו לצאת מהישיבה ללכת לעבודה.....
8 02/11/2022 23:37
הגב לתגובה זו
וגם מיסים ענקיים. העולם המערבי הפך לקומוניסטי. לא רק בישראל.

צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר | 08/11/2025 10:52

נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל

באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

להמשך הכתבה לחץ כאן