פסיקת בית משפט גזר דין פטיש שופט פרקליטות
צילום: Istock

יו"ר קבוצת בסדנו שוחרר בערבות של 2 מיליון שקל לאחר חקירה ברשות ני"ע

ברוך אלעזר גרוס מואשם כי גייס כספים תוך הטעיית המשקיעים והצגת מצגי שווא באשר לשימוש בכספים ותוך העברת כספי המשקיעים שלא לטובת ההשקעה המובטחת
דור עצמון | (2)

בית משפט השלום בתל אביב שחרר את ברוך אלעזר גרוס, יו"ר ומנכ"ל קבוצת בסדנו, בערבות של 2 מיליון שקלים לאחר שהואשם על ידי הרשות לנירות ערך כי פעל להציע ולמכור לציבור המשקיעים ניירות ערך תוך שגייס ממאות משקיעים סכומי כסף המסתכמים בעשרות מיליוני שקלים וכל זאת שלא על פי תשקיף כמתחייב מהוראות חוק ניירות ערך.

קבוצת בסדנו מונה עשרות חברות ושותפויות שונות שמגייסות כספים מהציבור לשם ביצוע השקעות בחברות סטארט-אפ ונדל"ן ובראשה עומדת חברת הניהול פרנסה ניהול בס"ד בע"מ שבעל המניות המרכזי בה הוא גרוס המחזיק 56.97% ממניותיה.

על פי החשד של הרשות לנירות ערך, גיוס הכספים האמור נעשה תוך הטעיית המשקיעים והצגת מצגי שווא באשר לשימוש בכספים ותוך העברת כספי המשקיעים שלא לטובת ההשקעה המובטחת.

גרוס, שעתיד לחזור לחקירה ברשות לנירות ערך, שוחרר כאמור בערבות של 2 מיליון שקל כאשר חצי מיליון יפקיד בעצמו בנוסף ל-2 ערבויות נוספות של צד ג' בסך של כ-750 אלף שקל כל אחד. בנוסף הוטל על גרוס צו איסור יציאה מהארץ למשך חצי שנה.

בשנת 2017 אושר הסדר אכיפה עם קבוצת בסדנו בגין הצעת ניירות ערך לציבור החרדי ללא תשקיף. לפי ההסדר, גרוס, באמצעות שתי החברות הפרטיות - בסדנו ופרנסה ניהול - שהיו בבעלותו ובניהולו, הציעו לציבור חרדי ניירות ערך ללא תשקיף בניגוד לסעיף 15 לחוק ניירות ערך וכן בניגוד לפטורים שנקבעו בחוק לחובת פרסום תשקיף. בין היתר, הציעו ניירות ערך בניהול מו"מ ישיר לעשרות רבות של משקיעים בכל שנה בין השנים 2011-2015 וכן גייסו בפועל כספים באותן שנים, מלמעלה מ-35 משקיעים.

בנוסף, בשני מועדים ביצעה הקבוצה הצעה של ניירות ערך לציבור במסגרת אסיפות משקיעים בהן חולקו מעל ל-250 משקיעים פוטנציאלים מסמכי השקעה אשר כללו נתונים מהותיים לגבי מהות ההשקעה ותנאיה, תשואה צפויה, ועוד. כן ביצעה הקבוצה במסגרת פרסומים בתקשורת והודעות טלפוניות הצעה של ניירות ערך לציבור ולא עמדה בתנאי הפטור החריג בחוק המאפשר פרסום כללי בדבר כוונה להציע ניירות ערך ללא פרטי ההצעה, ונתונים כספיים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    הון עיתון 31/10/2022 15:51
    הגב לתגובה זו
    עיתונות החרדית קיבלו פרסום והשתיקו כל ביקורת והחרדים נהרו אחר העדר
  • 1.
    איפה צ'ארלס עמר ??? (ל"ת)
    כ.ד 31/10/2022 14:49
    הגב לתגובה זו
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקבני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוק

פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?

גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם


הדס ברטל |


פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.

בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.

כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.


בני 20 ומעלה לפי מקורות מימון מחיה מתוכננים לאחר פרישה וגיל, אחוזים, סקר חברתי 2024 קרדיט: הלמ


בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופמת״א, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.