קובי שגב
צילום: משה בנימין
בין השורות

האם האג"ח של חברות הנדל"ן אטרקטיביות?

איך יודעים מה הבטוחות שיש לאג"ח, איך בוחנים אג"ח של חברות יזמיות ואיפה אפשר למצוא הזדמנויות בשוק האג"ח?
קובי שגב | (5)

אגרות חוב לא מעטות מונפקות עם בטוחות. לעיתים הבטוחות של מחזיקי האג"ח הולכות ונשחקות עם השנים, אבל יש מקרים  שההפך קורה, הבטוחה הניתנת למחזיקי האג"ח, הולכת ומתחזקת עם השנים. לעיתים, בתקופות שליליות בשוק, כמו זו שאנחנו חווים לאחרונה, התשואות לפדיון על אותן אגרות חוב עולה. משמע ניתן לקבל כיום, תשואה גבוהה יותר, עבור חוב שהבטוחה שלו השתפרה. השבוע בטור הדעה, נדבר על אג"ח בגיבוי חשבון עודפים.

 

מה זה בכלל עודפים בנדל"ן

לכל פרויקט ייזום נדל"ן למגורים יש בנק שמלווה אותו. חשבון הליווי הבנקאי הוא מערכת היחסים בין היזם והבנק. מצד אחד, הבנק נותן אשראי ליזם לממן את הבנייה, הבנק כמובן, דורש שהיזם יסתכן ביחד איתו וישקיע הון עצמי בפרויקט. בשנים האחרונות, עם העלייה בשווי הקרקעות, יכלו היזמים להכניס לפרויקט קרקע בבעלותם, עליה מוקם הפרויקט, בתור הון עצמי. מהצד השני, חשבון הליווי מקבל את תשלומי רוכשי הדירות (מקדמות ותשלומים) ומנפיק להם מנגד ערבות בנקאית בגובה הסכום ששילמו על חשבון הדירה. גם אם נדמיין את הפרויקט המושלם, בו כל הדיירים שילמו מראש, בחשבון הליווי תהיה יתרת מזומן גבוהה, ומנגד היזם יקבל אשראי. הבנק ישמור את המזומן עד אשר הלקוחות יחזירו את הערבות הבנקאית שבידם, הליך זה מתבצע בזמן קבלת המפתחות. בשלב הבא הבנק לוקח חזרה את כספי האשראי בתוספת הריבית שמגיעה לו ומה שנותר בחשבון יהיו העודפים. בראיה כלכלית, העודף הוא הרווח ממכירת הדירות, בתוספת ההון העצמי שהשקיע היזם בתחילת הדרך.

 

אם יזם רכש קרקע ב 100 מיליון שקל למשל, ומקים עליה פרויקט שהניב רווח של 50 מיליון שקל. בסוף הדרך ישבו בחשבון העודפים, 150 מיליון שקל, המורכבים מאותם 100 מיליון שקל שווי קרקע, בתוספת של 50 מיליון שקל ממכירת הדירות. אך מה בינתיים? ידיו קשורות ואותו הון של 100 מיליון שקל "קבור" בפרויקט עד לסיומו.

 

הנפקה עם שעבוד על חשבון העודפים

תהליך זה, הביא בשנים האחרונות להנפקות אג"ח, המגובה באותו חשבון עודפים. בדרך הזו היזם מקבל לידיו את כספי הציבור שמגויסים בסדרת האג"ח, כשהם חופשיים לכל שימוש. מחזיקי האג"ח גובים ריבית מהיזם עבור סבלנותם להמתין עד לסיום הפרויקט וכניסת הדיירים לבתים החדשים שרכשו. הקבלן מוכן לשלם למחזיקים את הריבית מאחר שבזכותם משתחרר ההון שהושקע בפרויקט והוא יכול להמשיך לפרויקט הבא.

 

עודפים – שעבוד חלש אך מתחזק

כאשר יזמים משעבדים חשבון עודפים של פרויקט שרק החל, מדובר לשיטתנו, בשעבוד מאוד חלש. זאת מאחר שמחזיקי האג"ח מאוד רגישים להצלחת הפרויקט שבבסיסו חשבון העודפים. שהרי אם הפרויקט מאוד מוצלח, אז ברור שיהיה די כסף לתשלום החוב. אך מה אם הפרויקט כושל? מה אז? מחזיקי האג"ח נשארים עם חשבון עודפים מצומק וצריכים להתנהל מול בנק, שנתן ערבויות ומחפש לפתור את הפלונטר. מדובר במצב מאוד לא נוח, ביחס נניח למחזיקי אג"ח שקבלו שעבוד על נכס, שהרי אז הם יכולים לקדם הליך למכירתו וכך להיפרע. במילים אחרות, חשבון עודפים הוא לא באמת שעבוד, מאחר שהוא לא יודע לסייע למחזיקים במידה והדרך משתבשת. אבל... השעבוד אכן הופך למשמעותי ככל שהפרויקט מתקדם בהצלחה.

 

פרויקט ממוצע אורך כשלוש שנים ולכן בדרך כלל אגרות החוב המגובות בחשבון עודפים, מונפקות לטווחים דומים. עכשיו, יכול כל אחד לנחש, מה קרה לפרויקטים שהחלו לפעול לפני שנה-שנתיים. הבניינים נבנו ואנשי המכירות של היזם החלו למכור דירות. בואו נודה על האמת, אנשי השיווק לא היו צריכים להתאמץ במיוחד בשלוש השנים האחרונות כדי למכור. כך למעשה, שעבוד על חשבון עודפים של פרויקט, שהחל לפני שנתיים כמגרש ריק, נראה היום כמעט בנוי ורוב הדירות מכורות. הכסף של הרוכשים, כמו שאמרנו, ממתין בחשבון הליווי עד לקבלת המפתחות.

 

האנומליה בשטח

בימים של מימושים בשוק האג"ח, כפי שאנו חווים בחודשים האחרונים, יורדים מחיריהן של אגרות חוב רבות, בעיקר באופן רוחבי, מבלי להבדיל בניואנסים המבדילים בין סדרה אחת לשנייה, הדבר מביא לעליית תשואות, בין השאר באג"ח שהונפק בגיבוי עודפי פרויקטים שהתקדמו, והבטוחה שלהם חזקה משמעותית מסדרות אחרות של אותו המנפיק. זה המקום לצלול למספרים, בלי קשר לדירוג האג"ח, למצוא אלו הן אגרות החוב ההזדמנותיות? אלו שהבטוחה שלהן התחזקה והתשואה עליהן גבוהה בדומה לאחרות.

קיראו עוד ב"אג"ח"

 

דוגמאות מהשטח

אחת הדוגמאות הבולטות ביותר לתהליך זה היא אגרת חוב של חנן מור סדרה יב' , האגרת הונפקה ביוני 2021 וגובתה בשעבוד על עודפי פרויקט אור-ים מתחם ב', בפרויקט 343 יחידות דיור. בחנן מור העריכו שעודפי הפרויקט יסתכמו ב 91 מיליון שקל שישוחררו בסוף 2023, החברה גייסה אג"ח בהיקף של 70 מיליון שקל בריבית של 2.8% לשנה מגובה בעודפי הפרויקט. באותה העת היקף המכירות בפרויקט היה 0 (אפס), וכפי שציינו, זוהי הנקודה בה השעבוד הוא החלש ביותר, אולם הידיעה שרוב הפרויקט מיועד למחיר למשתכן הרגיעה את המשקיעים וזו הסיבה לתשואה הנמוכה שנקבעה בהנפקה. מה קרה מאז? השעבוד התחזק מאוד, 247 דירות מתוך 343 נמכרו, החברה הודיעה שלאור עליית מחירי המכירה של הדירות שאינן במחיר למשתכן, היקף העודפים החזוי עלה מ 91 מי' שקל ל 115 מיליון שקל. ומנגד, בניגוד לשיפור בנכס המגבה, ולמרות שהזמן לפדיון של האג"ח התקצר (נפדה בדצמבר 23) התשואה עליו עלתה והיא כיום 6.5% לשנה. זה מראה שרכישה בימים אלו היא בטוחה ומתגמלת יותר.

 

חברת גלעד מאי , יזמית נדל"ן , הקימה פרויקטים למגורים בנתיבות ובחצור הגלילית, על אף שקצב המכירות היה גבוה כבר בזמן ההנפקה (יוני 2021) הבנייה הייתה רחוקה מסיום, לכן הנפיקה החברה אג"ח מגובה באותם עודפים עד לסיום הבניה שמתרחש בימים אלו, ומה קרה מאז? היקף המכירות רק גדל ומצבם של מחזיקי  האג"ח שהנפיקה בהיקף של 40 מיליון שקל טוב מתמיד: 

 

להלן הפרויקטים של גלעד מאי שמגבים את האג"ח מסדרה א' גלעד מאי אגח א (נתונים כספיים במיליון שקל):

חברת רותם שני, הגיעה לשוק ההון בינואר 2021 לגייס אג"ח, בדרך שתיארנו. כיום החוב שלה למשקיעים, בסדרה א', הוא בסך 122 מיליון שקל. סדרה א' של רותם שני מגובה בעודפים מארבעה פרויקטים:

להלן הפרויקטים והמכירות של רותם שני רותם שני 0.55% היום ובזמן הנפקת אג"ח א'  רותם שני אגח א (נתונים כספיים במיליון שקל):

במקרה של רותם שני, סדרה א' הונפקה בגיבוי עודפים של 275 דירות בארבעה פרויקטים, באותו הזמן רק 89 היו מכורות, נכון לדו"חות האחרונים נמכרו בפרויקטים אלו 174 יחידות דיור והוודאות של מימוש העודפים גבוהה.

מה ניתן ללמוד מהנתונים? ראשית בשלושת הפרויקטים הראשונים, המכירות של הדירות למעשה מאחורינו. כלומר, הסיכון השיווקי כבר לא קיים. במקביל, שני הפרויקטים של גני תקוה כבר מתקדמים מאוד מבחינה הנדסית, מה שאומר שחלק מהסיכונים הללו גם מאחורי החברה. הפרויקט בנתניה רק החל להיבנות אבל החברה מאז ינואר 21 יצאה לשיווק ומכרה 107 דירות. אנו מעריכים שגם אם יתרת הדירות תמכרנה במחירי עלות ללא רווח, סך העודפים יהיה גדול מסדרת האג"ח בשל הוודאות שלנו בנושא הרווחיות מ 174 דירות מתוך 275.

דוגמא אחרונה, ניתן למצוא בסדרה א' של יובלים יובלים אגח א . העקרון חוזר על עצמו, הפעם משועבד פרויקט אחד גדול יחסית, בעבור חוב של כ-100 מיליון ש"ח :

בזמן הנפקת האג"ח ביוני 2021 , נמכרו 51 דירות והעודף החזוי היה 128 מיליון שקל. האג"ח הונפק בתשואה של 3.3%. כיום, הודאות הנובעת מהרווחיות על 109 דירות מחזקת את הבטוחה, התחזית לעודפים עלתה מ 128 מיליון שקל ל 141 מיליון שקל בעקבות עליית מחירי המכירה, למרות השיפור, האג"ח נסחר בתשואה של 6%.

סגמנט לא קטן

כיום בשוק יש מעל עשרות סדרות המגובות בחשבון עודפים. לצד שמות מוכרים יותר כמו אאורה ובוני תיכון, ניתן למצוא שמות חדשים בשוק ההון כמו רותם שני, גלעד מאי ויובלים שהבאנו כאן כדוגמאות. בסוג הזה של בטחונות, אין משמעות לדירוג של סדרת האג"ח ואין חשיבות האם הפרויקט נמצא במרכז ת"א או בחצור הגלילית. כל עוד הפרויקט מתקדם כמתוכנן ומשווק בהצלחה. הרכישה בהנפקה היא לא תמיד המשתלמת ביותר, ניתן להצטרף לסדרת השונות, כאשר חשבון העודפים, הופך לאפקטיבי ובכך לייצר תשואה עודפת וגיוון לתיק האג"ח.

 

בשורה התחתונה

שוק אגרות החוב, עבר טלטלה בחודשים האחרונים. הנגידים מסביב לעולם החלו להעלות את הריבית המוניטרית. אמנם השוק ציפה שזה יקרה, אך בפועל זה קרה מהר מהצפוי וחזק מהצפוי. גל המימושים בשוק, ועליית הריבית, אמנם השפיעו על כל אגרות החוב הקונצרניות, אך הן יצרו אנומליה ייחודית בסדרות עם שעבוד העודפים, שרובן לא מדורגות ע"י סוכנויות הדירוג. מי שמצוי במספרים יכול לקבל תובנות שיעזרו לבנות תיק אג"ח בסיכון נמוך יותר.

הכותב הוא שותף מנהל בבית ההשקעות אקורד

אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שייקה 09/11/2022 21:19
    הגב לתגובה זו
    האם אם אג"ח אחד נופל , הוא לא יפיל את כל שאר האגחים ביחד איתו ? (באותה חברה ) ? איך הם מפרידים בין כפסים של פרוייקטים ? צריך עוד הבהרות לנושא כי הכותב מתעלם כאן ממספר סיכונים
  • 3.
    חדש בתחום 02/11/2022 08:42
    הגב לתגובה זו
    אגח נמכר ב98 אג ויקנה בחזרה בסוף התקופה ב1 שח לדוגמה. כיצד רווחיות ייתר של החברה היזמית משפיע על ההסכם הזה?
  • ג'וני 02/11/2022 11:28
    הגב לתגובה זו
    אגח הונפק ב100 ועכשיו נסחר ב98 כלומר אתה קונה זול יותר מאשר בהנפקה. בנתיים יש לך מושג טוב יותר אם הפרויקט הנדלני מצליח כי הוא מכר הרבה דירות מאז ההנפקה.
  • 2.
    נראה מסוכן מאוד, בייחוד של חברות קטנות או פרוייקטים (ל"ת)
    מבין2 31/10/2022 12:03
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בן 31/10/2022 11:48
    הגב לתגובה זו
    מכירים כל אבן בשוק.
אגח
צילום: ביזפורטל
קרנות נאמנות

איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר

משקיע צריך לבחור בין עשרות מסלולי אג"ח; הבחירה חשובה - מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר ירד בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%
קובי ישעיהו |
תהליך עליית הריבית המהירה שהחל בארה"ב וגם בישראל במהלך 2022 על רקע העלייה החדה בקצב האינפלציה הביא לירידות חדות בשוק האג"ח ולתשואות שליליות גם בקרנות הנאמנות וקרנות הסל העוקבות אחרי מדדי האג"ח השונים. בשנה שעברה התמונה השתנתה בשוק האג"ח המקומי כשמדד All Bond כללי עלה ב-3.76%, הצמוד ב-3.91% והשקלי ב-3.42%. בהתאם היו גם לא מעט קרנות נאמנות שסיפקו תשואות סבירות למשקיעים. והשנה, אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות עוד יותר יפות. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. ובהתאם - התשואות עלו. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית. לקריאה נוספת: לאחר הירידות בחודשים האחרונים? האם האג"ח מעניינות להשקעה. רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי. העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה. על רקע הטלטלות בשוקי האג"ח נרשמה שונות גבוהה מאוד בין מדדי האג"ח השונים בתל אביב מתחילת השנה. מדד All Bond כללי עלה בכ-0.1%, מדד האג"ח הצמודות הכללי עלה בכ-0.7% אבל מדד התל-גוב צמודות (הממשלתיות הצמודות למדד) רשם ירידה של 1.4%. התל-גוב השקלי ירד בכ-2% ואילו התל-בונד 40 (המייצג 40 סדרות אג"ח של חברות בעלות דירוגים גבוהים) ב-1.6%.  בסך הכל יש בבורסה עשרות מדדי אג"ח שונים ובהתאם השוק היום מאוד משוכלל ומשקיע צריך בראש ובראשונה להחליט כמובן מה רמת הסיכון שהוא רוצה לפעול בסביבתה ולפי זה לחלק את תיק ההשקעות למניות, אג"ח והשקעות אחרות (סחורות, מט"ח, אלטרנטיבי.). בתוך החלק האג"חי אפשר להשקיע בקרנות סל פסיביות (בדומה למניות הן פשוט משקיעות פחות או יותר לפי מדדי האג"ח השונים), ממשלתיות או קונצרניות, או בקרנות נאמנות אקטיביות, ששם דמי הניהול גבוהים יותר. אז איך בוחרים קרן נאמנות המתמחה בהשקעה באגרות חוב? כאמור, למשקיע הסולידי יש היום המון אפשרויות בחירה והן כוללות בין השאר קרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות שקליות (כאלה שלא צמודות למדד), קרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות צמודות למדד, ויש גם קרנות המשקיעות באג"ח חברות (קונצרניות) שקליות, דולריות או צמודות למדד. יש גם קרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל. 

הסדרות הקצרות פחות מסוכנות

יש מספר כללי אצבע חשובים - אג"ח ממשלתיות פחות מסוכנות מקונצרניות וככל שזמן הפידיון של האג"ח יותר קצר (מח"מ - משך חיים ממוצע) הסדרה פחות מסוכנת (מק"מ, האג"ח הממשלתי השקלי לתקופה של עד שנה, הוא הכי פחות מסוכן ומנגד האג"ח הארוכות לתקופות של 10-30 שנה הן הכי מסוכנות). בתוך האג"ח הקונצרניות יש את הדירוגים  - הסדרות הכי פחות מסוכנות הן אלה בעלות הדירוגים הגבוהים (סדרות המדורגות AAA או AA ) והכי מסוכנות הן אלה ללא דירוג כלל (המכונות גם אג"ח זבל).  כך למשל מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר צנח בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%. אז מי שהימר על ירידת ריבית ובהתאם השקיע בסדרות הארוכות "חטף" ומי שנשאר בסדרו הקצרות יותר רשם רווח קטן עם סיכון נמוך. אי אפשר לברוח מזה - אם רוצים לנסות להרוויח יותר אז צריכים להעלות את רמת הסיכון - ובהתאם אפשר גם לספוג הפסדים כבדים יחסית במידה והנחות הבסיס לא מתממשות. גם דמי הניהול חשובים - בקרנות הסל הם הרבה יותר נמוכים בדרך כלל (סביב 0.2%-0.3% לשנה) ואילו בקרנות האקטיביות 0.3%-1.5% כשהרוב הגדול נע בין 0.5% ל-1%. כמעט כל מחקר שנעשה בעשרות השנים האחרונות מצביע על כך שהרוב המוחלט של מנהלי הקרנות האקטיביים, גם במניות וגם באג"ח, לא מצליח לספק תשואה עודפת על מדדי השוק (באותה רמת סיכון) כך שעדיף ככל הנראה למשקיע הממוצע להתמקד בקרנות הסל הפאסיביות. ואכן, בשנה שעברה הקרנות הפסיביות עקפו לראשונה את הקרנות האקטיביות המסורתיות בהיקף הנכסים המנוהל. המשקיעים פדו במהלך 2023 כ-14.5 מיליארד שקל מקרנות נאמנות אקטיביות המנוהלות תחת הקטגוריה "אג"ח כללי", אחרי שגם בשנת 2022 הייתה הקטגוריה הפודה ביותר עם פדיון של כ-16.3 מיליארד שקל. קטגוריית קרנות אג"ח מדינה רשמה אף היא יציאת כספים מאסיבית בסכום של כ-6 מיליארד שקל אשתקד, לאחר שבשנת 2022 פדתה כ- 4.9 מיליארד שקל. מנגד, המשקיעים הזרימו כ-900 מיליון שקל לקרנות סל המתמחות באג"ח בחו"ל, וגם כ-630 מיליון שקל לאג"ח חברות והמרה. נקודה חשובה נוספת - להרבה משקיעים יש נטייה לבדוק את התשואות של קרן כזו או אחרת בשנה האחרונה או ב-3 השנים האחרונות ולהשקיע בה. בדרך כלל זו טעות מכיוון שתשואות העבר לא מלמדות כמובן על הביצועים בעתיד ולא מעט פעמים הקרנות שהיו בתחתית טבלת התשואות בשנה האחרונה או אפילו במשך מספר שנים קפצו לצמרת בשנה שלאחריה. זה נכון גם לקרנות המנייתיות, גם לגמישות וגם כמובן לקרנות האג"ח השונות.  בנוסף, בתי ההשקעות הגדולים נוהגים להבליט בפרסומים את "הקרנות המנצחות" שלהם בכל קטגוריה במטרה למשוך כספים חדשים ולהסתיר את הקרנות שלא הצליחו. אז אם בית השקעות מסוים מנהל עשרות קרנות מספיק שעד 10% מהון יצליחו בכדי לקנות שטחי פרסום בכדי לבשר למשקיעים הפוטנציאליים על "ההצלחה הגדולה" של קרן כזו או אחרת שהיכתה את מדדי הייחוס.

סימן קריאה - הקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר

נסתכל על  5 תתי קטגוריה מרכזיים בקרנות האג"ח: אג"ח מדינה כללי ללא מניות, אג"ח כללי בארץ ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה, ואג"ח חברות והמרה ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה. מה משמעותו של סימן הקריאה? שהקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר. בכל אחת מהקטגוריות יש עשרות קרנות.  אג"ח מדינה כללי ללא מניות - מדובר בקטגוריה שאמורה להיות הסולידית ביותר. הקרנות בקטגוריה זו משקיעות בכל סוגי אג"ח המדינה – צמוד, שקלי וריבית משתנה, בכל טווחי הזמן לפי שיקול דעתו של מנהל הקרן. חלק מהקרנות מרחיבות את טווח ההשקעה גם לאג"ח חברות בדירוג גבוה מאד. זה נותן להם יתרון מסוים, שכן התשואות באג"ח זה מעט גבוהות יותר, וגם מעלה את הסיכון, אך עדיין מדובר בכלי שנחשב סולידי. נזכיר שוב שגם בכלי הסולידי הזה אגרות חוב ארוכות יכולות לגרום להפסדים כבדים. כמעט כל הקרנות בקטגוריה שייכות לבתי ההשקעות הגדולים, כשנראה שהקטנים לא מגלים בה עניין בגלל פוטנציאל הרווחים הנמוך יחסית.  מדד תל-גוב כללי רשם מתחילת השנה ירידה של 1.5% לאחר שב-2023 הוא רשם עלייה של כ-1%.  אג"ח כללי ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - בקטגוריה זו הקרנות משקיעות בכל סוגי האג"ח בארץ – בין ממשלתי ובין קונצרני, בין צמוד ובין שקלי או משתנה, ובכל טווחי הזמן. כלומר החופש גדול יותר, ונקודת ההשוואה היא מדדי ה-All Bond שכוללים את כל סוגי אגרות החוב. סימן הקריאה בשם הקרן מציין כאמור סיכון גבוה יותר, שאמור להניב תשואה טובה יותר. יש עשרות קרנות נאמנות בקטגוריה הזאת. אג"ח חברות ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - האג"ח הקונצרניות מסוכנות יותר מהאג"ח הממשלתיות ולפיכך בתקופות טובות בשוק הן אמורות גם לספק תשואות גבוהות יותר. תשואת מדד תל בונד מאגר לשנת 2023 היה 6.32% וכ-1.5% מתחילת השנה, תל בונד צמודות נתן 5.94% ו-1.8% מתחילת השנה ומדד תל בונד שקלי 5.34% אשתקד מתחילת השנה 0.4%.