מרבית סוכנויות הביטוח עומדות ברף הבינוני-גבוה של חוק הגנת הפרטיות
לאחרונה סיימה הרשות חקירה פלילית, שחשפה רשת סחר בנתונים אישיים של מבוטחים בשלוש מחברות הביטוח הגדולות בישראל, ממנה עלה כי סוכנות ביטוח הפעילה במהלך שנתיים עובדי מכירות בחברות הביטוח, שהופעלו על בסיס קבוע, תמורת תשלום
מגזר סוכנויות הביטוח בישראל, נקבע כאחד מיעדי פיקוח הרוחב המשמעותיים של הרשות להגנת הפרטיות, וזאת בשל מאפייניו הייחודיים בהיבטי פרטיות, שבאים לידי ביטוי בשימוש נרחב של כלל הציבור בשירותי סוכנויות הביטוח, באיסוף מידע בהיקפים נרחבים ושמירתו לתקופה ממושכת ובהחזקת מידע רגיש, כגון מצב נפשי ומצב בריאותי. בנוסף, המעבר הטכנולוגי המואץ לרכישת שירותי ביטוח במרחב הדיגיטלי, מעלה סיכונים נוספים לפריצה למאגרי מידע וגניבת נתונים, כדוגמת פרשת "שירביט", אשר המחישה את חשיבות העמידה בחוק הגנת הפרטיות ובתקנות מכוחו, במיוחד בקרב סוכנויות ביטוח המספקות שירותי ביטוח לחברות וגורמים ביטחוניים.
במסגרת פיקוח הרוחב, בחנה הרשות להגנת הפרטיות את עמידת סוכנויות הביטוח בקריטריונים הבאים: בקרה ארגונית, ניהול מאגרי מידע, אבטחת מידע ועיבוד מידע אישי במיקור חוץ.
ממצאי דו"ח הפיקוח העלו, כי נמצאו ליקויים בתחום אבטחת המידע וכי על מנת לשפר את רמת העמידה של הסוכנויות, עליהן לוודא, בין היתר, כי תיעוד של כל אירועי אבטחת המידע יישמר וכן לגבש נוהל עבודה סדור, בהתאם לתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), לרבות קיום דיון מעת לעת באירועי אבטחה. כמו כן, על סוכנויות הביטוח לבחון את הצורך בחיבור התקנים ניידים למערכותיהן, וככל שלא קיים צורך או שהוא מינימאלי, להגביל את השימוש בהם למתכונת ההולמת את רמת אבטחת המידע שחלה על המאגר, רגישות המידע והסיכונים למערכות המאגר או למידע הנובעים מחיבור ההתקן הנייד למערכת לרבות קיומם של אמצעי הגנה מתאימים מפני סיכונים אלה.
בהתייחס לקריטריון של ניהול מאגרי מידע, עולה מממצאי הדו"ח, כי ישנה אי בהירות בקרב סוכנויות הביטוח בנוגע לשימושים שמותר להן לעשות במידע שהן אוספות על הלקוחות, כאשר הן משמשות כמחזיקות עבור חברות הביטוח. עמדת הרשות היא כי בעסקת ביטוח טיפוסית כגון ביטוח חיים, בריאות, נכסים וכיוצ"ב, חברת הביטוח היא בעלת מאגר המידע וסוכנות הביטוח משמשת כמחזיקה, ומשכך אסור לה להשתמש במידע על הלקוחות למטרותיה, ככל שהן חורגות מהמטרות, שביחס אליהן ניתנה הסכמת הלקוח לחברות הביטוח. המשמעות היא, שההסכמה הניתנת על ידי המבוטח לחברת הביטוח למטרות המוצהרות, אינה מהווה הסכמה לשימושים נוספים על יד סוכנות הביטוח, גם אם המטרה דומה, כשאין בכך כדי לשלול את האפשרות של סוכנות הביטוח להקים מאגרי מידע בבעלותה.
- ישראל מהדקת פיקוח על מידע אישי: מה המשמעות לעסקים?
- צילם גבר עירום בחוף והפיץ ברשת - האם זו פגיעה בפרטיות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מממצאי הדו"ח המתייחסים לקריטריון של עיבוד מידע אישי במיקור חוץ, עולה כי במגזר סוכנויות הביטוח נמצאה רמת עמידה בינונית בהוראות חוק הגנת הפרטיות. כמו כן, עולה מהממצאים כי סוכנויות רבות כלל אינן מודעות לכך שהשימוש שהן עושות בתוכנות ניהול אינטרנטיות, מהווה למעשה העברת מידע למיקור חוץ. כפי שעולה מהדו"ח, על הגופים המסתייעים בגורם חיצוני לצורך עיבוד מידע לבחון, עוד בטרם ההתקשרות, את סיכוני אבטחת המידע הכרוכים בהתקשרות.
לאור הממצאים, שעלו מהליך פיקוח הרוחב, קיבלו 26 גופים מתוך 28 הגופים שנבדקו הנחיות ספציפיות לתיקון הליקויים שנמצאו אצלם. לנוכח הכשלים שהתגלו בהליך פיקוח הרוחב, המפורטים בממצאי הדו"ח, נשלחו הנחיות לכלל הגופים הפועלים במגזר, באשר לצעדים שעליהם לנקוט כדי לעמוד בדרישות החוק והתקנות.
כשני שליש מהסוכנויות (75%) עמדו ברמה גבוהה בהוראות חוק הגנת הפרטיות בנוגע לאבטחת מידע, 92% מהסוכנויות עמדו ברמה גבוהה בקריטריון של ניהול מאגרי מידע וכ- 71% מהסוכנויות עמדו ברמה גבוהה בקריטריון של בקרה ארגונית. יחד עם זאת, רק 32% מהסוכנויות המשתמשות בשירותי מיקור חוץ לעיבוד מידע, עמדו ברמה גבוהה בהוראות התקנות, המתייחסות לחובות החלות על החברות במקרים של עיבוד מידע אישי באמצעות מיקור חוץ.
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
עו"ד רביד פטל, הממונה על פיקוח הרוחב ברשות להגנת הפרטיות: "פעילות מגזר סוכנויות הביטוח טומנת בחובה סיכונים לפרטיות לקוחותיהן, כתוצאה מהיקף המידע ורגישותו ובשל הקשר הישיר עם הלקוחות, באמצעות הסוכנויות עצמן וגופי מיקור חוץ. לאור האמור, נדרשת הקפדה יתרה בכל הנוגע להגנה על פרטיות, נושאי המידע ואבטחתו, בהתאם להוראות חוק הגנת הפרטיות והתקנות מכוחו".
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
