קניה רכישה אינטרנט
צילום: Pixabay

זכוכית מגדלת על ענקית האי קומרס הסינית - JD.COM

ההכרזה על המשך לקדנציה שלישית של נשיא סין שי ג'ינפינג הקריס את השוק הסיני ב-7% וכעת את JD.COM ב-18% כל הדרך חזרה למחיר בפרוץ מגפת הקורונה - ענקית האי קומרס הסיני מחפשת מוצא
נתן טגי |

עם "דיקטטור" על הראש - נשיא סיני שסולד מחברות טכנולוגיה מצליחות - נמצאת חברת JD.COM ענקית האי קומרס הסינית, אשר מפעילה אתר מסחר אלקטרוני מבייג'ינג שבסין. האתר הוא אחד משני האתרים המובילים בסין בסחר אלקטרוני לצד עליבאבא. בכדי לסבר לכם את האוזן או את העין, באוגוסט 2020 הוערך שווי החברה במעל 105 מיליארד דולר, אך היום כחצי מכך - 65.8 מיליארד דולר. החברה נוסדה ב-1998 על-ידי ליו קיאנגדונג (מנכ"ל החברה מ-2004 ועד היום) כחברה פרטית ובמאי 2014 היא הונפקה בבורסת נאסד"ק שבניו יורק והפכה לחברה ציבורית, כאשר 20% ממניות החברה מוחזקות על ידי הענקית הפרסום והגיימינג הסינית TENCENT HOLDINGS . JD.COM מעסיקה כ-390,000 עובדים נכון לשנה הנוכחית. 

מניית החברה ירדה מתחילת השנה ב-48%, בניגוד מוחלט לתוצאות שמציגה. ענקית האי-קומרס מציגה צמיחה יפה בדוחותיה הרבעוניים אשר היא מפרסמת, אך היא חוטפת מהשוק על עצם היותה חברה טכנולוגית סינית. ברבעון השני של השנה (תוצאות הרבעון השלישי יפורסמו ב-17 בנובמבר), ההכנסות טיפסו ל-40 מיליארד דולר והחברה הציגה רווח למניה של 61 סנט. המספרים להם ציפו האנליסטים דאז, היו הכנסות של 38.4 מיליארד דולר ורווח למניה של 41 סנט בלבד. בשנה שעברה באותו הרבעון הציגה החברה הכנסות של 39.1 מיליארד דולר ורווח למניה של 45 סנט. במונחי יואן היו ההכנסות 267 מיליארד - צמיחה של 5.4% מהרבעון המקביל. מגזר השירותים בלט לחיוב עם צמיחה של 21.9% להכנסות של 41.6 מיליארד יואן (6.2 מיליארד דולר).

תוצאותיה הרבעוניים של JD.COM טובים, היא הכתה את תחזיות האנליסטים פעם אחר פעם, אך במקרה שלה זה לא מספיק. המשקיעים בורחים מסין ולא מוצאים וודאות בשוק הזה שנתון בפני לחץ רגולטורי כבד על ענקיות הטק הסיניות, הן מצד סין והן מצד ארצות הברית. מצד אחד נשיא סיני, שי ג'ינפינג, שנבחר לקדנציה שלישית ויכהן כנשיא 5 שנים נוספות, אשר מדכא בשנים האחרונות את ניסיונותיהן של חברות הטכנולוגיה הסיניות לחדור לשוק העולמי בכלל ולארה"ב הברית בפרט, ומצד שני ארה"ב שדוחקת בחברות הסיניות למחוק את רישומיהן מהבורסות האמריקאיות ולהיסחר בסין בלבד, או להמיר את המניות הנסחרות בוול-סטריט למניות הנסחרות בהונג-קונג בורסה סחירה משמעותית פחות מוול-סטריט מה שפוגע בחברות הסיניות. כאמור JD.COM, הינה חברת מסחר אלקטרוני, היא די תלויה בקשרים בין-לאומיים של הממשל הסיני עם מדינות המערב הגדולות, על-מנת שתהיה יכולה להגדיל את רווחיה.

עם נשיא שלא שש לחשוף את סין אל העולם המערבי, בעיקר בפן הטכנולוגי והכלכלי, JD.COM תתקשה לקרוץ למשקיעים לחזור ולאסוף את מניותיה, ומחשבות כי שווי החברה יחזור לשיא אי שם באוגוסט 2020, תצטרכנה כנראה להמתין לדבריו של הנשיא הסיני. הלחץ הרגולטורי מצד הממשל הסיני מקשה על המשקיעים ועל החברות, למשקיעים חשובה וודאות בהשקעותיהם ובחברות הסיניות שנתונות לשינויים רגולטוריים דרמטיים אין וודאות כזו. 

הבורסה הסינית מתפרקת בימים האחרונים, והמניות הסיניות יחד איתם, הענקיות XPENG , PINDUODUO INC ADR , ALIBABA GROUP יורדות מעל ל-10% ביום המסחר, זאת על רקע ההחלטה כי הנשיא המכהן, שי, ממשיך לקדנציה שלישית על כיסא הנשיא. JD.COM נסחרת במכפיל שלילי, על פניו עושה רושם כי כחברה בפני עצמה JD.COM עושה את העבודה במגבלות הרגולציה, האנליסטים מעניקים לחברה מחיר יעד על בסיס הנתונים הפונדמנטליים של החברה של 80 דולר למניה שכעת המניה נסחרת לפי מחיר של 34 דולר, זהה למחיר המניה עם פרוץ מגפת הקורונה, אך נראה כי הקרב אבוד מראש וכי שי ג'ינפינג הוא זה שיכתיב את הקצב, לצערן של החברות הסיניות הציבוריות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

טראמפ בבית הלבן (הבית הלבן)טראמפ בבית הלבן (הבית הלבן)

החוזים על וול סטריט עולים עד 1.2% - מתקרבים לסיום השביתה הגדולה במגזר הציבורי

החוזה על הנאסד"ק מוביל את העליות; אחרי 40 יום של השבתה, מתגבש פתרון; מה זה בכלל השבתת הממשל בארה"ב ומדוע היא מתרחשת? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דונלד טראמפ

החוזים עולים עם תקווה לסיום השבתת הממשל - הסנאט שוקל הצעת מימון זמני לפעילות הממשל. 

שוקי ההון פותחים את השבוע באופטימיות זהירה, כשברקע יוזמה חדשה לסיום ההשבתה הפדרלית שנמשכת כבר 40 ימים ומונעת פרסום נתונים כלכליים חשובים. חוזי דאו ג'ונס עולים ב-0.6%, החוזים על S&P 500 מתחזקים ב-0.7% והחוזים על הנאסד"ק עולים ב-1.2%.

ההצעה שנידונה בסנאט כוללת מימון זמני עד ינואר, לצד שלוש הצעות תקציב נפרדות למימון בנייה צבאית, ענייני ותיקי צבא, פעילות הקונגרס, מינהל המזון והתרופות (FDA) ומשרד החקלאות. ייתכן שבמידה ותאושר, חברי בית הנבחרים, שנמצאים בפגרה עד 16 בנובמבר, יידרשו לחזור מוקדם כדי להצביע.

מהי השבתת ממשל, ולמה זה קורה?

השבתת ממשל (Government Shutdown) מתרחשת כאשר הקונגרס האמריקאי לא מצליח לאשר את תקציב המדינה או חוקי ההוצאה הנדרשים להפעלת סוכנויות הממשל. ברגע שאין אישור למימון, סוכנויות רבות מושבתות באופן חלקי או מלא עד להשגת הסכמה. עובדים פדרליים נשלחים לחופשה כפויה ללא שכר, תוכניות ממשלתיות מתעכבות, ובין היתר מוקפאים גם פרסומי נתוני מאקרו חשובים.

השבתות כאלה הן לא נדירות בפוליטיקה האמריקאית, והן לרוב נובעות ממחלוקות פוליטיות חריפות בין המפלגות, בעיקר סביב סוגיות תקציביות, מדיניות רווחה, הגירה, חינוך ובריאות. במקרים רבים הן משמשות כלי לחץ פוליטי, שבו צד אחד מסרב לאשר את התקציב אלא אם יתקבלו תנאיו בנושאים שנויים במחלוקת.

במקרה הנוכחי, השבתת הממשל נמשכת כבר 40 ימים, אחת הארוכות ביותר בעשור האחרון. מדובר בהשלכה ישירה של כישלון בהעברת הצעת התקציב הפדרלי, מה שהביא להשבתת שירותים לא חיוניים. מלבד הפגיעה הישירה בעובדי המדינה, יש גם השפעות עקיפות על שוקי ההון, מאחר שנתונים כלכליים לא מתפרסמים והשקעות מתעכבות.