"אפקט העושר" הוא קונספט שאומר שכאשר משקי בית מתעשרים כתוצאה מעלייה בערכי הנכסים שברשותם, כמו מחירי מניות או נדל"ן, הם מוציאים יותר וממריצים את הכלכלה. מדובר בתופעה פסיכו-פיננסית שבה הביטחון מהצטברות גבוהה של עושר מעודדת אנשים לצרוך יותר.

בישראל נצבר עושר ניכר בעשור האחרון. אומדן אחד מציין שמספר המיליונרים בדולרים, ביחס לגודל האוכלוסייה, הוא ה-5 הכי גבוה בעולם ומדובר בכ-160 אלף משפחות ישראליות. חשוב לציין שמדובר על פיזור עושר ניכר ולא על ריכוזו בידי משפחות מעטות. אומדן אחר טוען שעושרו הממוצע של אדם בוגר בישראל הוא ה-20 הכי גבוה בעולם. לא פלא אם כן שלפי ה-OECD החיסכון הפרטי נטו בישראל מאד גבוה, יחסית.

ה-OECD מודד את החיסכון נטו כהפרש בין ההכנסה הפנויה של האוכלוסייה לבין ההוצאות על צריכה. שיעור החיסכון המוצג בגרף הבא הוא החיסכון הפרטי נטו כאחוז מהתוצר, כפי שהיה בסוף 2021. ברור שנורבגיה במקום הראשון, אך ישראל מככבת במקום ה-6 מתוך 38 מדינות ה-OECD, עם יחס חיסכון נטו לתוצר של 13.6%, זאת לעומת הממוצע במדינות המפותחות העומד על כ-7%.

ישנן גם מספר מדינות אומללות שאוכלוסייתן במצב קשה במיוחד עם חיסכון נטו שלילי. מדובר ביוון, בריטניה ופורטוגל. באופן יחסי לרוב המדינות המערביות האחרות, הישראלים, בממוצע כמובן, עשירים ובוכים.

• נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
• כאן צומחים!
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אך כל העולם חווה מאז סוף 2021 נפילות משמעותיות בשוקי ההון ולאחרונה גם במחירי הנדל"ן (נכון, לישראל זה עוד לא הגיע). מן הסתם כאשר במקום רווחים מגיעים הפסדים, מתחיל שלב בו הפרט מצמצם את הוצאותיו והצריכה במשק נפגעת.

המשקיע האמריקני הממוצע מופסד 20%

עד כמה המצב קשה? ראו את הגרף הבא. הוא מייצג תופעה נדירה ביותר בשוק ההון העולמי. תופעה שקרתה רק שלוש פעמים ב-45 השנים האחרונות והיא החמורה מבין השלוש. מדובר במצב בו גם שוקי האג"ח וגם שוקי המניות יורדים באותה שנה, ביחד. זו כבר פגיעה קשה באפקט העושר. ניתן לראות את מצבנו הנוכחי ברביע השמאלי התחתון של הגרף. הנתונים המעודכנים נכון לכתיבת שורות אלו אף חמורים יותר, עם הפסדים של 25% במדד המניות העולמי והפסדים של 15% במדד האג"ח העולמי.

הגרף אינו מציג זאת אך אם הולכים עוד רחוק יותר בשנים, גם 50 ואפילו 75 שנה אחורה, עדיין לא ניתן למצוא תוצאות כה גרועות המגיעות במקביל בשוקי האג"ח והמניות יחדיו באותה שנה. למעשה שוקי ההון המודרניים לבור כזה עמוק מעולם לא נפלו. תיק השקעות שכיח של אזרח אמריקני ממוצע, מחזיק 50% מניות ו-50% אג"ח ונחשב תיק סולידי, מופסד כ-20%!!! והציבור בעולם המערבי, רובו כנראה כלל עוד לא מעכל את עוצמת המכה. בישראל, למזלנו עוצמת המכה "פחותה". שוקי האג"ח והמניות בישראל ירדו הרבה פחות מהממוצע העולמי ולכן ההפסדים בקרנות ההשתלמות הישראליות, למשל, עומדים מתחילת השנה (כולל אוקטובר) על כ-10% "בלבד".

• הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
• ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...

הכי חשופים לאפקט העושר – עובדי ההייטק

בישראל קיימת אוכלוסיית עובדים גדולה מאד שתחושת העושר שלה קשורה חזק למה שקורה בבורסות וספציפית במדד הנאסד"ק. מדובר כמובן בעובדי ההייטק. באופן מיוחד הרגישות קיימת בכל הקשור לשווי האופציות לעובדים.

ע"פ אומדנים שונים המבוססים על דיווחי רשות המיסים וחברות ניהול האופציות, בנוגע לתשלומי המס של עובדי ההייטק כתוצאה מרווחים הוניים, אם נתמקד רק בשנים 2020 עד אמצע 2022, כ-25 אלף עובדי הייטק ישראליים קיבלו לאחר מס, לכיסם, סך של כ-35 מיליארדי שקלים, בעקבות אופציות שמומשו.

סכומים אדירים ממש, כמעט בלתי נתפסים. יש להדגיש שאילו החלוקה היתה שווה כל אשת/איש הייטק היה מקבל כ-1.4 מיליון שקל, אך זה לא המצב. לפי רשות המיסים פחות מאלף איש קיבלו מעל מיליון שקל כל אחד. זה אומר שמעטים מאד קיבלו מיליוני או עשרות מיליוני שקל ויותר וניתן לנחש שכמעט תמיד מדובר במייסדים, הפאונדרים. ואילו עשרות אלפים קיבלו "רק" מאות אלפי שקלים, כל אחד.

עדיין מדובר בעשרות אלפי שכירים שבזכות מימוש אופציות לרכישת מניות של החברות שבהן הם עובדים, הפכו לאמידים למדי עד עשירים מאד. חשוב לציין זאת: כמעט כל עובדי ההייטק הם ממעמד הביניים הישראלי וקפיצת העושר הזו משמשת אותם לקניית דירות, מכוניות ושיפור משמעותי באיכות חייהם וחיי משפחותיהם ובהחלט מגיע להם. ז"א, רוב העושר שלהם מתגלגל לצריכה בתוך המשק הישראלי.

יתירה מזו. בסוף שנת 2021 הסכום שטרם מומש הצטבר והגיע, לדבריהם של מנהלי הגופים המנהלים לסכום דמיוני של כ-32 מיליארדי דולרים. זאת לעומת פחות מ-5 מיליארדי דולרים "בלבד" רק חמש שנים לפני כן. ז"א תחושת העושר של הייטקיסטים לא מעטים היתה גבוהה ביותר בסוף שנה שעברה.

אך בני אדם מתכננים ואלוהים צוחק. רוב רובם של העובדים בהייטק לא מימשו אופציות כלל. לצערם, כעת בעקבות קיצוץ ממוצע של קרוב ל-50% בשווי מניות ההייטק הישראליות בנאסדק, התכווץ גם בהתאם שווי האופציות ובחלק מהמקרים אף התאפס (חלקן ירדו מתחת למחיר המימוש). כנ"ל בכל הנוגע להייטקיסטים שעובדים במרכזי הפיתוח של החברות הבינלאומיות הזרות שפועלות כאן, שגם שם מחלקים אופציות והרבה - הירידות במניותיהן היו דרמטיות גם כן. התופעה הזו לא פוסחת כמובן גם על אותן חברות הייטק פרטיות גדולות, שבהן ניתן היה לממש במסגרת סבבי גיוס פרטיים דרך שוקי ה"סקנדרי" Secondary.

החלק הבאמת-עצוב בסיפור הזה הוא אותם עובדי הייטק שנכנסו להתחייבויות לרכישת דירות שהיו במידה מסוימת "קפיצה מעל הפופיק", כי הם עשו זאת על בסיס אופציות שלהם שטרם מימשו בכלל. אך אלו הם מקרים קיצוניים (הנה דוגמאות: וויקס, איירון סורס, ריסקיפייד, סנטינל וואן מול צ'ק פוינט, והשוני לעומת נייס).

אז מה יהיה?

אין כבר ספק או ויכוח שאפקט העושר ששרר בישראל ובעולם המערבי בכללותו נפגע באופן קשה בעקבות הנפילות המתמשכות בשוקי ההון, שלא מפסיקות כבר חודשים ארוכים ובעקבות ירידות ראשוניות גם במחירי הנדל"ן בערים רבות בעולם המערבי (אם כי כאמור לישראל זה לא הגיע, כאן ממשיכים, לפחות בינתיים, לשחק "בונקר").

רבים מקרב הציבור הרחב בישראל ובעולם עדיין אינם מודעים עד הסוף להיקף הנזק שחוו במסלולי ההשקעה השונים שלהם, כולל בקרנות ההשתלמות, הפנסיה והגמל. כאשר הציבור יעכל את היקף הפגיעה, ניתן להניח שהצריכה תיפגע, בכל ענפי המשק. בעקבות זאת וגם מכיוון שהריבית תהיה גבוהה, האינפלציה תתמתן ואז בנק ישראל יקבל את ההחלטה להתחיל להוריד ריבית במקום להעלות אותה. זה יקרה גם אצל בנקים מרכזיים אחרים בעולם. כמה זמן זה ייקח? להערכתי זה כבר יקרה במהלך 2023, אך בדרך עוד יהיו הרבה כאבים.