משבר האג"ח הגיע גם ליפן: כבר שלושה ימים שהממשלה לא מכרה אג"ח
הבנק המרכזי ביפן לא העלה את הריביות לאג"ח 10 שנים של ממשלת יפן, ובכך נשארה הריבית על סך של 0.25%; משקיעים רבים אינם מעוניינים לרכוש את איגרת החוב, בעיקר תחת הטענה שקיימים מכשירים פיננסים טובים יותר להשקעה
כבר שלושה ימים שלא מכרה הממשלה היפנית איגרת חוב לתקופה של 10 שנים - הנתון הנמוך ביותר מאז 1999. כבר תקופה שהבנק המרכזי ביפן - בניגוד למדיניות של בנק מרכזיים אחרים ברחבי העולם - מקפיד שלא להעלות את הריבית מעל לרמה עליה היא ישבה בשנים האחרונות (ריבית שלילית של 0.1%), וקבע כי ישאיר את הריבית לאג"ח של 10 שנים על כ-0.25%.
הבנק המרכזי של יפן ממלא תפקיד חשוב בשוק רכישות האג"ח הממשלתי, שכן הוא הרוכש הגדול ביותר שלו (בדומה למדינות רבות אחרות). האינפלציה מקשה על הגמישות הכלכלית של הבנק, ובכך הוא לא ביצע רכישה כבר מספר ימים רצופים.
גם לאזרחים היפנים והזרים כאחד אין רצון רב מידי לרכוש את האג"חים, שכן ידוע לאותם אזרחים כי אם ישקיעו בגורמים אחרים, ייצרו אלו תשואה גבוהה יותר על פני הריבית לתקופה של עשר שנים. כמו כן, מרבית המשקיעים הללו מעוניינים להשקיע לתקופות קצרות ולא ארוכות, ובכך השקעה של 10 שנים תחשב עבורם לנחותה יותר מאשר השקעה לטווח קצר.
מנגד, המשקיעים בשוק עדיין מצפים מהבנק המרכזי ביפן להעלות את הריבית הזו. האזרחים היפנים מצפים ללחץ גובר מצד הבנק הפדרלי על הבנק המרכזי ביפן, שצפוי לגרום לו לשנות את הגישה שלו בעתיד.
- קרנות אג"ח רבעון שלישי: איך אפשר להפסיד כשכל אפיקי האג"ח עולים?
- תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
את הריביות כידוע החלו הבנקים המרכזיים להעלות מסיבה פשוטה - דיכוי האינפלציה. האינפלציה נגרמת, בין השאר, בגלל שיקולים שונים של היצע וביקוש. ברגע שהביקושים קופצים, וההיצע יורד (כי אין פועלים לייצר סחורה, אין סבלים שיעלו את הסחורה על הספינה, כי אין שייטים שישיטו את הספינה ממקום למקום וכו'), מביא הדבר באופן ישיר להעלאת מחירים.
לספקים ברור שהבנק יתן להם הלוואה בעלות נמוכה (כי אין ריביות) ובכך יוכלו לרכוש יותר בזול ולמכור ביותר יקר. לבנק המרכזים אין השפעה על הספקים, אך כן יש לו השפעה על הריביות. ברגע שיעלו את הריבית המרכזית במדינה - הריבית אותה הוא גובה על כל הלוואה שלוקחים הבנקים השונים במדינה - יאלץ הבנק להעלות את הריבית שהוא גובה מהלקוחות שלו, זאת על מנת שלא להיות בהפסד.
- 1.ברק 13/10/2022 13:52הגב לתגובה זוכמו בוייאמר משבר חובות פלוס משבר אנרגיה. יכול להיות שייקח לזה שנתיים שלוש אבל אם הם לא יספיקו לבנות את הכורים הגרעיניים שהם מתכננים יפן גמורה.
איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר
תהליך עליית הריבית המהירה שהחל בארה"ב וגם בישראל במהלך 2022 על רקע העלייה החדה בקצב האינפלציה הביא לירידות חדות בשוק האג"ח ולתשואות שליליות גם בקרנות הנאמנות וקרנות הסל העוקבות אחרי מדדי האג"ח השונים. בשנה שעברה התמונה השתנתה בשוק האג"ח המקומי כשמדד All Bond כללי עלה ב-3.76%, הצמוד ב-3.91% והשקלי ב-3.42%. בהתאם היו גם לא מעט קרנות נאמנות שסיפקו תשואות סבירות למשקיעים. והשנה, אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות עוד יותר יפות. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. ובהתאם - התשואות עלו. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית. לקריאה נוספת: > לאחר הירידות בחודשים האחרונים? האם האג"ח מעניינות להשקעה. > רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי. העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה. על רקע הטלטלות בשוקי האג"ח נרשמה שונות גבוהה מאוד בין מדדי האג"ח השונים בתל אביב מתחילת השנה. מדד All Bond כללי עלה בכ-0.1%, מדד האג"ח הצמודות הכללי עלה בכ-0.7% אבל מדד התל-גוב צמודות (הממשלתיות הצמודות למדד) רשם ירידה של 1.4%. התל-גוב השקלי ירד בכ-2% ואילו התל-בונד 40 (המייצג 40 סדרות אג"ח של חברות בעלות דירוגים גבוהים) ב-1.6%. בסך הכל יש בבורסה עשרות מדדי אג"ח שונים ובהתאם השוק היום מאוד משוכלל ומשקיע צריך בראש ובראשונה להחליט כמובן מה רמת הסיכון שהוא רוצה לפעול בסביבתה ולפי זה לחלק את תיק ההשקעות למניות, אג"ח והשקעות אחרות (סחורות, מט"ח, אלטרנטיבי.). בתוך החלק האג"חי אפשר להשקיע בקרנות סל פסיביות (בדומה למניות הן פשוט משקיעות פחות או יותר לפי מדדי האג"ח השונים), ממשלתיות או קונצרניות, או בקרנות נאמנות אקטיביות, ששם דמי הניהול גבוהים יותר. אז איך בוחרים קרן נאמנות המתמחה בהשקעה באגרות חוב? כאמור, למשקיע הסולידי יש היום המון אפשרויות בחירה והן כוללות בין השאר קרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות שקליות (כאלה שלא צמודות למדד), קרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות צמודות למדד, ויש גם קרנות המשקיעות באג"ח חברות (קונצרניות) שקליות, דולריות או צמודות למדד. יש גם קרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל.
