מה זו נוודות דיגיטלית, למי היא מומלצת ואילו מדינות מעודדות אותה?
בשנים האחרונות, משרת הנווד הדיגיטלי - זה שעובד בעבודתו המקורית אך "מרחוק" ובד"כ ממדינות שונות בעולם - תפסה תאוצה; לרוב, המעבר לעבודה שכזו נגרם כתוצאה מסיבה חיובית, כגון הרצון לפתח עצמאות כלכלית, אך לעיתים בגלל מתיחויות פוליטיות או עליה של יוקר המחיה
מאז פרץ תחום ההייטק לעולם, מעניק הענף אפשרויות עבודה שונות ומגוונות. מספר גדל וגדל של סטארטאפים – חברות הזנק – ממשיך לפרוץ ברחבי העולם, כאשר המובילים בתעשייה לא פעם הם הבכירים בתחום, אך לא תמיד.
מנגד, המשברים הכלכליים שהתחוללו בשווקים העולמיים – לרבות משבר הסאב פריים בשנת 2008 וכעת עם משבר האינפלציה של 2021, ובתוך כך גם משברים רבים ברחבי העולם, המלחמה של רוסיה באוקראינה, האינפלציה בטורקיה שחצתה לאחרונה את 80%, ואפילו משבר החיג'אב שבאירן - גורמים לאזרחים רבים לרצות לעזוב (או לעיתים אף להגיע) למדינה על מנת לנהל אורח חיים נוח יותר.
התחום נהיה פופולארי יותר בשנים האחרונות, ככל שיותר מקומות עבודה הציעו את האופציה של לעבוד מרחוק, וכן גדילתה של קישוריות האינטרנט השפיעה גם היא.
מה זו נוודות דיגיטלית?
הנוודות הדיגיטלית מגדירה עולם בו אדם, אשר מסוגל לעבוד "מרחוק", לדוגמא מהבית, יעזוב את מדינתו ויעבוד ממדינות אחרות ובכך ימשיך להרוויח כסף. אותם נוודים נוהגים לא פעם לעבוד מבתי קפה, ספריות ציבוריות או רכבי RV, ונעזרים במחשב נייד, אייפד, טלפון ורשתות WiFi ציבוריות.
לא פעם הנוודים הדיגיטלים "עוברים" לעבוד כך מסיבות חיוביות - כגון שאיפה לעצמאות כלכלית ופיתוח קריירה שאינה תלויה במקום גיאוגרפי מסוים. מנגד, הסיבות השליליות ליציאה לעבודה מסוג זה יכולה להיגרם גם לפליטים, כמות מופחתת של עבודה במשרה מלאה, מתיחות פוליטית, ויוקר המחיה במדינת המוצא.
למי התחום מתאים?
כפי שציינו בעבר, התחום מתאים לכל אדם שמסוגל לעבוד מרחוק. יתכן ותעבדו בתחום ההייטק, תחום שלא לאט אינו מחייב אתכם להגיע למשרד. בכך תוכלו להקים אתרים, לכתוב קודים ולתכנת מרחוק, ללא צורך של הגעה פיזית למקום העבודה. במידה וכן תצטרכו להגיע – תמיד יש זום.
בתוך כך, התחום מתאים גם לאנשים שלא עובדים בהייטק. תסתכלו עליי, לא הגעתי למשרד מאז סוף חודש מרץ האחרון – הדבר לא הפריע לי להמשיך לעבוד. המסקנה – ניתן לעשות זאת בכל תחום בו לא נדרשת הגעה פיזית למשרד.
מנגד, במידה ואתם עובדים במשרה אשר כן דורשת הגעה פיזית, לדוגמא מלצרות, מוסכים, רופאים וכו', לא תוכלו כמובן לבחור בתחום זה, אם כי כאן המקום לסייג כי ישנם לא מעט רופאים וקופות חולים שהחלו לאחרונה - והודות לקורונה כמובן - לפגוש חולים בשיחות וידיאו.
אני עובד מהבית, לאן אוכל לטוס על מנת לעבוד כנווד?
עקרונית, תמיד תוכלו לנסוע לכל אחת ממדינות העולם ולבחור שלעבוד שם כנווד – אין עם זה בעיה אמיתית. עניין הבעייתיות מתחיל להתפתח כאשר מדובר במדינות כמו ארצות הברית – שם תאלצו להוציא אזרחות על מנת להישאר לגור במדינה.
קיימות מדינות שונות ברחבי העולם בהן יש קהילות של נוודים דיגיטליים, כמו תאילנד והאי באלי שבאידונזיה במזרח הרחוק, שם יוקר המחיה נמוך ואיכות החיים נחשבת לגבוהה. טאלין, בירת אסטוניה, טריפה שבדרום מזרח ספרד וטביליסי בירת גיאורגיה נחשבות ליעדים פופולארים גם הן מסיבות דומות.
בד בבד, יתכן ותעדיפו לעבור לנוודות דווקא בסינגפור או באוסלו, שם יוקר המחייה גבוה יותר לעומת המדינות האחרות שציינו בעבר, אך יתכן וגם תהנו מהחיים קצת יותר.
לא נפרט לגבי ויזות השהייה במדינות, שכן המצב שונה לכל מדינה באשר היא, אך זכרו שבמידה ובדעתכם לעבור לעבוד בנוודות – תמיד תוכלו לחזור לארץ בסוף התקופה ואז לחזור לעבוד – או ביעד אחר, או באותו יעד – כאוות נפשכם.
אני מחזיק בוויזת תייר – השלטונות לא ימענו ממני לעבוד?
רוב הנוודים דיגיטלים נוהגים לנסוע עם אשרת תייר ולעבוד בשביל המעסיק המקורי שלהם (במידה ותצאו מישראל אז הוא יהיה כאן בארץ), ולכן – כל עוד לא תפריעו למקומיים להמשיך ולעסוק במשרות המקוריות שלהם, לרוב יעלימו השלטונות עין ולא יפריעו לכם יותר מידי.
אוקיי, אשמח לצאת ולעבוד בנוודות – האם יש מדינות שבהן קל יותר לעשות זאת?
התשובה היא כן. מספר מדינות הכירו בתחום ככזה שיוכל להטיב עם שני הצדדים (הנווד הדיגיטלי והמדינה עצמה) ולכן הקימו תוכניות אשר נועדו להקל על הנכנסים למדינה. באסטוניה לדוגמא, קיימת אשרת E-RESIDENCY, אשר מאפשרת לנוע במדינה ללא הגבלת זמן ותוך כדי שימוש במרבית שירותי העבודה במדינה. אשרה זו קיימת גם בתאילנד בדמות SMART.
אסטוניה אגב אף הכריזה כי תנפיק אשרת נווד דיגיטלי, אשר תכוון ספציפית לצרכים של העובד הנווד, וזאת בעקבות הגדילה בפופולריות של האשרה אותה הם מציעים כעת.
אני מעוניין לעבור לתחום העבודה הזה – אך מעוניין להישאר לגור בארץ, האם זה אפשרי?
יוקר המחייה בישראל לרוב מונע מאזרחים זרים לבוא לארץ לעבוד כאן, ומעודד אזרחים ישראלים לברוח. האינפלציה במדינה עומדת על כ-4.6%, והריבית במשק עלתה ל-2.75%. מספרים אלו גורמים לשינויים רבים בערכי שערי המט"ח, עליות וירידות בשווקים, עליות של הריביות על המשכנתאות, ולרוב פוגעת באזרח יותר מאשר ריביות נמוכות מכך (בנק ישראל מכוון לריבית של 2%).
האינפלציה בישראל אמנם נמוכה משאר מדינות העולם, כאשר האינפלציה בארה"ב עומדת על 8.3%, בבריטניה על 10.1% ובהולנד על 17.1%, אך זה נגרם רק מכיוון שתמיד היה יקר לחיות בישראל, כך שמבחינת "עליית מחירים" – האחוזים קטנו.
לא נפרט את ההשפעה של עליית הריביות והאינפלציה – יש אתר שלם בשביל זה, רק נציין שהדבר אומנם אמור לסייע לאזרח בטווח הרחוק, אך פוגע בו מאוד בטווח הקצר.
במידה וכן תחליטו להישאר בארץ ולעבוד בנוודות דיגיטלית, קיימים כמה מוקדים אליהם נודדים הנוודים מהארץ ומחו"ל, במיוחד בפריפריה. אחד המושבים אשר מוכר כפופולרי לנוודים דיגיטלים הוא המושב מורן, אשר נמצא על הגבול בין הגליל העליון לגליל התחתון.
במידה ותהיו מעוניינים לחקור מעבר על תחום העבודה החדש – נמליץ לקרוא באתר הבא על כל האופציות השונות.
- 1.רק עם הרבה פלספה 12/10/2022 11:54הגב לתגובה זואברהם הנווד ירד למצרים לקושש קוד חבורת אפסים נחותה ועלובה (זה אחרי בדיקת הקוד העלוב שכתבו) שחושבת שהמציאו את הגלגל
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
תוצר לנפש הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.
2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
