דר אדם רויטר
צילום: משה בנימין

כמה "שווים" חיים של ישראלי?

חיים של בני אדם זה עולם ומלואו, אבל בסוף התקציב מוגבל וצריך להקצות אותו לכל כך הרבה נושאים חשובים (בריאות, רווחה, דיור, חינוך, ביטחון) - איך מחשבים את זה? איך מחליטים מה יותר חשוב וכמה כסף להשקיע בכל תחום?
ד"ר אדם רויטר | (6)

בעבר התנהל בישראל דיון סוער בדבר הצורך במערכת כיפת ברזל. מערכת הביטחון טענה אז שלא כדאי במונחי עלות תועלת לייצר ולפרוש את המערכת כי מחירה של כל סוללה יקר ביותר, כל שכן סוללות רבות ולמדינה אין את תקציבי הענק לעמוד בכך, תקציבים שנאמדו אז במאות מיליוני דולרים רבים. כנראה שוויכוח כזה לא היה מתעורר כיום לאור הצלחתה הפנומנלית, אך גם באותה עת היה ברור לכל בר בי רב כי במהלך השנים יהרגו מאות רבות של ישראלים, במידה והסוללות לא תוצבנה. כטיעוני נגד מול העלות הגבוהה של כיפת ברזל הביאו אומדנים בדבר הנזקים הכלכליים שיחסכו מהבניינים, התשתיות והמפעלים שהמערכת תגן עליהם. אך לא היתה התייחסות לחיסכון "הכלכלי" שייווצר כתוצאה מהצלת חיי אדם.

מהו בעצם ההפסד הכלכלי "הקר" של המדינה ממות ישראלי/ת טרם זמנם? ובעצם מהו "השווי" של חיי אדם של כל ישראלי וישראלית? מכיוון שאנו בתקופת יום כיפור, החלטתי להציג קונספט של חישוב כמה "שווים" מבחינה כלכלית "קרה" בלבד, חיים של ישראלי/ת.

אקדים ואומר שכל אדם הוא עולם ומלואו. כל יקיר שנפטר הוא אובדן נוראי. ברור גם שחישוב מעין זה יש בו התעלמות מהנושא האתי ומהערך העליון ביהדות של שמירה על חיי אדם ושמבחינת קרוביו ואהוביו של אותו הרוג הצלתו היתה שווה כל מחיר. אך זה לא כך בעיניים של המדינה, שחייבת להקצות משאבים באופן מושכל ולייצר אופטימיזציה בין העלות הכלכלית לחיי אדם, כי מה לעשות, אין כסף אינסופי להגנה על כל תושב ישראלי.

 

החיים של ישראלי או ישראלית "שווים" למדינה 1.8 מיליון דולר

כדי לחשב את ההפסד הכלכלי למדינה ממותו בטרם עת של "הישראלי הממוצע", נקטתי בשיטת החשיבה הבאה: מכיוון שהגיל החציוני בישראל הוא 30 וגיל הפרישה הממוצע הוא 65, הישראלית או הישראלי "הממוצעים" אמורים להפיק למשק בממוצע 35 שנות עבודה, לפי תוצר לנפש נוכחי של 51 אלף דולר בשנה. לכן המשק יפסיד פוטנציאל הכנסות מצטבר של 1.785 מיליון דולר (35 שנים כפול 51 אלף דולר בשנה), מכל הרוגה או הרוג ישראליים. ז"א בעיניים של המדינה החיים של הישראלית או הישראלי שווים מבחינה כלכלית "בממוצע" כ-1.8 מיליון דולר. כמובן שאופן הסתכלות כזה יכול להוות שיטה "כלכלית" בעיני המדינה, לשקלל את מותה או מותו בטרם עת של כל ישראלית או ישראלי.

 

התועלת הכלכלית שבכיפת ברזל גבוהה בהרבה

בכל הנוגע לדיון בכיפת ברזל, לאור הכמויות העצומות של טילים ורקטות ברצועת עזה ובלבנון, רכישת סוללות כיפת ברזל אפילו תוך התמקדות כלכלית במובן הצר ביותר של "שווי" חיי אדם אצלנו, בהחלט עומדים כנראה בקריטריון של העלות תועלת עליה טענה בזמנו מערכת הביטחון.

כמובן שמבחינה כלכלית העלות תועלת הכוללת היא הרבה מעבר לכך. כאשר אנו לוקחים בחשבון את ההרס העצום שהיה נגרם ליישובים, לתעשייה ולתשתיות לולא הגנת המערכת, נזקים אלו בהחלט יכולים היו להצטבר למיליארדי שקל רבים, בדיוק כפי שקרה במלחמת לבנון השנייה ב-2006, טרום תקופת כיפת ברזל. עומדת גם העובדה שרפאל היא חברה ממשלתית ולכן במובנים מסוימים מדובר בתנועה סיבובית כי כל ההוצאות הממשלתיות על המערכת משולמות לחברה ממשלתית ישראלית המעסיקה ישראלים בלבד ולכן תשלומי המיסים והדיבידנדים חוזרים למדינה. כמובן גם כל נושא פוטנציאל היצוא העצום של המערכת שכנראה ומתממש סוף כל סוף בתקופה זו ממש, בעקבות התעניינות גוברת בה, על רקע מלחמת רוסיה אוקראינה. כאן כבר מדובר בהכנסות שיכולות להגיע למיליארדים.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מעניין. (ל"ת)
    הקורא 14/01/2023 19:51
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אור 02/10/2022 17:33
    הגב לתגובה זו
    כלומר אנשים ישארו בבית בממ"ד ולא יעבדו במשך חודש הלחימה , או אנשים יעזבו את הארץ, כמו כן טראומה ונפגעי חרדה. אי השקעות בארץ בגלל המצב. בקיצור לפחד יש עלות הגבוהה ביותר.
  • 3.
    גולדפינגר 02/10/2022 14:17
    הגב לתגובה זו
    ע"פ החישוב בכתבה עלות 50,000 הבטלנים שתורתם אומנותם למשק הישראלי הוא הפסד של כ-90 מיליארד ש"ח. ולא לקחנו בחשבון את תקציבי הענק שם לוקחים כדי להצביע "נכון"
  • 2.
    רם 02/10/2022 12:01
    הגב לתגובה זו
    אם לא היה כיפת ברזל לא היינו מגיעים למצב שיורים עלינו טילים מהתחלה. לא היינו כאלה סבלנים והיינו מחסלים את האיום הזה ממזמן, אולי בכניסה קרקעית או כל דבר אחר. מדינת ישראל לא היתה מאפשר כניסת אמל"ח לרצועת עזה בכלל.
  • אחד העם 02/10/2022 20:59
    הגב לתגובה זו
    כבר היינו מונעים את שילוח הטילים על ידי פלישה או הרס מסיבי של הרצועה.
  • 1.
    פועלת 02/10/2022 11:45
    הגב לתגובה זו
    תוצר לנפש. אם 6 העשירונים הנמוכים של אזרחי ישראל היו מייצרים תוצר בערך שנמסר היו אזרחים אלה מבוססים דיים ולא נמצאים מתחת לשכר החציוני כדי לכלכל בדוחק רב את נפשותיהם. הוסף לכך את העקומה הדימוגרפית ההפוכה (הם רוב באוכלוסייה) ותבין איזה עושר מופלג הצטבר בקרב מיעוט בישראל ועד כמה המדינה רחוקה מדאגה לאזרחיה.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).