עורכי דין
צילום: תמר מצפי

מי מרוויח יותר - רואה חשבון או עורך דין? וגם - בכמה השתנה השכר ומה יהיה בהמשך?

ההייטק טרף את הקלפים - פחות סטודנטים לומדים ראיית חשבון ומשפטים, עזיבות של רואי חשבון ועורכי דין לפירמות הייטק ושכר שעלה דרמטית בשנתיים האחרונות; מה השכר ומה צפוי בהמשך?
דור עצמון | (5)

ראיית חשבון ועריכת דין היו עד לא מזמן מקצועות מאוד מבוקשים. תנאי הקבלה באוניברסיטה היו בשמיים ובמקביל נוצרו חלופות ללימודים במכללות ולימודי תעודה. כמות המתעניינים וכמות הסטודנטים היתה גדולה והבטיחה כח עבודה זול ואיכותי למשרדים הגדולים. משרדים שלא היתה להם בעיה לשלם פרוטות למתמחים בשעה שהשותפים גרפו סכומי עתק. 

אלא שבשנים האחרונות על רקע המשך הנהירה להייטק ועליית השכר בעבודות הטכנולוגיה, הצעירים לפני לימודים חושבים פעמיים - האם כדאי להשקיע 4 שנים בלימודים קשים, לעבור בחינות מועצה-בחינות לשכה קשות שמצריכות חופש של כמה חודשים, להיות מתמחה שנה וחצי-שנתיים בתנאים יחסית קשים, ולקבל פחות משכר של עובד  זוטר בהיי טק שעשה קורס של 4 חודשים? 

וכך, עזבו הצעירים את מקצוע ראית החשבון. בעריכת דין המצב טוב יותר, אבל בשני המקצועות האלו נוצר וואקום. אין עובדים זולים ואיכותיים כפי שהיה בעבר. אין מתמחים. מה עושים? מעלים את השכר. בשנתיים האחרונות זינק השכר בשני המקצועות האלו כבר בשלב ההתמחות.      

מתמחים בראיית חשבון ועריכת דין מקבלים שכר של בין 9 אלף ל-10 אלף שקל. אגב, השכר בשני התחומים האלו די קרוב, כאשר יוצאים מהכלל - משרדי עורכי הדין הגדולים ביותר, שם השכר מעט מעל האחרים.

השכר של המתמחים במקצועות האלו עלה ב-30%-40% בשנתיים-שלוש השנים  האחרונות. אחרי ההתמחות השכר עולה לכיוון 12-14 אלף שקל. כלומר, אחרי מסלול של כ-6 שנים (לימודים והתמחות) מגיעים לשכר הממוצע במשק העומד על כ-12.5 אלף שקל נכון לחודש אוגוסט האחרון.

לוותק כמובן ישנה השפעה על השכר כשוותק של 8-10 שנים במקצוע יביא אתכם לשכר של 20-23 אלף שקל בשני המקצועות באם תישארו במשרדים. אם עוברים לתפקידים בחוץ, השכר לרוב גבוה ב-3-5 אלף שקל. אבל השונות גדולה ותלויה כבר בכישורים של כל אחד באופן אישי. שני המקצועות האלו הם פתח לתפקידי ניהול בחברה ומשמים למקפצה לתפקידים בכירים יותר. אם מקצוע עריכת דין יביא אתכם לתפקיד של יועץ משפטי בחברה וראיית חשבון לסמנכ"ל כספים, הרי שההכשרה, הידע והניסיון, מלמדים שמקצועות אלו, בעיקר ראיית חשבון, עשויים להביא אתכם לתפקידי מטה ואף למנכ"לות.

ככלל, ככל שהחברה גדולה יותר, ככל שהיא יותר "בהייטק" ואם היא נסחרת כמובן, אזי השכר בה גבוה יותר. מנהלי חשבונות בחברת הייטק שנסחרת בוול סטריט מקבלים שכר כמו רואה חשבון בחברה פרטית קטנה.  האם זה יימשך? 

קיראו עוד ב"בארץ"

עליית השכר בשנים האחרונות במקצועות האלו נועדו להשיג כח עבודה להתמחות וגם - לשמר את העובדים מול העזיבות להייטק. כעת, על רקע ההאטה בעולם והחזרה לשפיות בעולם ההייטק, דבר שבא לידי ביטוי בירידה דרמטית של ההנפקות, בירידה בשווים, יש צמצום של עובדים בהייטק. עכשיו כבר ברור שהשנתיים האחרונות היו טירוף מערכות. אז קשה לראות את השכר ממשיך להמריא מכאן. הייטק כבר פחות מאיים מבעבר על המשרדים.

כמו כן, האטה ומיתון פוגעים כמובן גם בהכנסות של המשרדים כך שיכולת התשלום שלהם לעובדים יורדת.

לימודי חשבונאות ומשפטים - גם לצבירת ידע

רבים מלומדי המשפטים בארץ לומדים בשביל הידע ולא מתעסקים במקצוע לאחר מכן. ביניהם כאלו שלא ממשיכים להתמחות וביניהם כאלו שממשיכים להתמחות כי אם כבר הגענו עד לכאן, מה זה משנה.  המצב הוא שבישראל יש עורך דין אחד על כל 125 תושבים, באנגליה המספר עומד על עורך דין אחד לכל 400 תושבים, ואילו בגרמניה עורך דין אחד על כל 600 תושבים.

בלימודי החשבונאות רוב הלומדים רוצים להגיע למשרדים, אבל יש חלק שהולך וגדל שעושה זאת בשביל הידע ומוותר על מבחני המועצה ועל ההתמחות.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    בשטח, הטכנולוגיה מחלחלת למשרדים מאוד מאוד לאט (ל"ת)
    טכנולוג 03/10/2022 13:48
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ש 03/10/2022 11:09
    הגב לתגובה זו
    זה שכר מינימום, 5700 שח לחודש לכל היותר
  • 2.
    לא יודע מאיפה הבאתם את הסכומים האלה.... (ל"ת)
    רו"ח 03/10/2022 09:48
    הגב לתגובה זו
  • בן 03/10/2022 11:51
    הגב לתגובה זו
    מה למה
  • 1.
    פועלת 03/10/2022 08:24
    הגב לתגובה זו
    רבים מנושאי תואר בתחומים אלה מועסקים במעמד 'שכיר עצמאי'. דהיינו משכרם נטו הם נאלצים להפריש גם לרכישת זכויות פנסיה. על קרן השתלמות אין מה לדבר. מכאן יוצא שהשכר הפנוי דחוק עד מאוד.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).