הרשות להגנת הצרכן קונסת את חברת באדג'ט ב-5.6 מיליון שקל
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן קונסת את חברת דומיקאר בע"מ (באדג'ט Budget השכרת רכב) בסך 5,598,720 שקל בגין הטעיית צרכנים בנסיבות מחמירות". מדובר בעיצום גבוה שמדגיש את חומרת ההפרות שנעשו על ידי החברה. החברה מכרה 93 רכבים ששימשו כרכבי השכרה אותם הציגה כרכבים ששימשו כרכבי ליסינג. בנוסף, החברה פרסמה 28 רכבים נוספים באתר החברה ובאתר פוקוס, תוך הצגתם כרכבי "ליסינג", בעוד שבפועל שימשו כרכבי השכרה.
בעבר, הוטל על החברה עיצום כספי על ידי הרשות, אך החברה לא הפרה את אותם סעיפי החוק בשלוש השנים שקדמו להפרה בהליך זה. לאור זאת בוצעה הפחתה של 10% מהסכום המקורי בהתאם לתקנות הגנת הצרכן (במקור הסכום היה 6,075,000 שקל ופחת ל 5,598,720 שקל).
מחקירת הרשות להגנת הצרכן עלה נציגי החברה הציגו בפני הצרכנים רכבים שונים, אשר לדבריהם שימשו כרכבי "ליסינג". דו"ח התנועות של כל רכב הראה כי היו תקופות בהן הרכב שימש גם כרכב השכרה, ולא ליסינג בלבד (ישנם רכבים אשר שימשו כרכבי השכרה בלבד). דבר זה לא נאמר לצרכנים השונים, על אף שחלקם שאלו את נציגי החברה אודות היותם של הרכבים רכבי השכרה או ליסינג, שכן ביקשו לרכוש רכב ליסינג בלבד.
נציגי החברה הציגו בפני הצרכנים את הרכבים השונים כרכבי ליסינג, בעוד שרכבים אלו שימשו גם כרכבי השכרה. בנוסף לכך, מסרו נציגי החברה לצרכנים את טופס הגילוי בו נכתב כי מקוריות הרכב היא ליסינג, ואת רישיון הרכב בו נרשם בשדה "רישום מקורי" - "השכרה/החכר".
ברשות להגנת הצרכן מדגישים כי עברו של הרכב, שימושו והעובדה ששימש כרכב השכרה, ולא רק כרכב ליסינג, הם פרטים מהותיים בעסקה, שכן הם עשויים להעיד על מצבו של הרכב, איכותו, בלייתו, ועל גורמים נוספים המשפיעים על החלטתו של צרכן באם לרכוש את הרכב או לא.
אניטה יצחק, סגנית הממונה על הרשות וראש אגף חקירות ומודיעין: "החברה הטעתה את הצרכנים באשר לשימוש הקודם שנעשה ברכב, זוהי הטעיה חמורה במיוחד כיוון שפרטים אלה יכולים להעיד על מצבו, איכותו ועל פרמטרים נוספים אחרים, אשר משפיעים על ההחלטה האם לרכוש את הרכב. רכישת כלי רכב היא מסוג העסקאות היקרות יותר והמורכבות יותר שמבצע צרכן. מדובר בפער מידע משמעותי בין העוסק לצרכן ביחס למוצר, הן באשר למצבו של הרכב והן באשר לשימוש הקודם שנעשה בו וחשוב להבין שלצרכן אין דרך לבדוק את המידע בעצמו. הטלת העיצום הכספי הינו צעד נוסף במלחמה הנחושה של הרשות כנגד מי שמטעה את ציבור הצרכנים".
מחברת באדג'ט נמסר בתגובה: "דומיקאר דוחה לחלוטין את הטענות הלא מבוססות שהועלו כלפיה. החברה תפעל להוכחת צדקתה, לביטול העיצום ולשמירה על שמה הטוב בבית המשפט וביתר האמצעים החוקיים העומדים לרשותה. החברה מציינת, כי לא עלתה תלונה בנושא זה, מצד אף לקוח וכי הטענות של הרשות להגנת הצרכן מתייחסות, לכאורה, למספר קטן של עסקאות, שנערכו לפני מספר שנים. החברה משרתת את לקוחותיה הנאמנים במשך עשרות שנים על פי כללים מחמירים של יושר, כבוד, הגינות ושקיפות מלאה. החברה משוכנעת שבית המשפט ידחה את טענות הרשות ויוכיח את צדקתה ותמשיך לעשות הכל, במטרה לשמר את אמון הלקוחות".
- 2.ניסיון אישי מר עם החברה הזו (ל"ת)אבי 06/08/2025 11:05הגב לתגובה זו
- 1.צרכ(ח)ן 29/09/2022 14:52הגב לתגובה זואני מאמין לרשות, פעם היו סוחרי סוסים, המונח הפך לביטוי "האומר האיש לא ישר", פעם היו סוחרי סוסים, הם לא השתנו, הסוסים השתנו, היום הם ממתכת.
- ר 12/02/2023 12:58הגב לתגובה זוכל כאלב ביג'י יומו
- אהבתי... (ל"ת)טל 30/09/2022 12:48הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
