ישראל חתמה על הסכם סחר חופשי עם דרום קוריאה; יכנס לתוקף בסוף השנה
ביום שלישי אישרר הפרלמנט הקוריאני את הסכם הסחר עם ישראל והוא צפוי להכנס לתוקף בחודש דצמבר. זהו הסכם אזור הסחר החופשי הראשון של מדינת ישראל עם מדינה באסיה. עם כניסתו של ההסכם לתוקף, עתידות לחול הפחתות מכסים הדדיות על מוצרים מיובאים ומיוצאים, לצד שיפור והקלת הסחר במגוון תחומים נוספים כגון שירותים, השקעות, ותקינה. ההסכם יעניק יתרון תחרותי לחברות ישראליות בשוק הקוריאני וצפוי להגדיל ולגוון את היצוא הישראלי לקוריאה, וכן לעודד משיכת השקעות קוריאניות בשוק הישראלי.
שרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי מסרה: "זוהי בשורה משמעותית ליחסי ישראל וקוריאה, שהיא אחת מכלכלות העולם המובילות ושותפת סחר חשובה של ישראל. היצואנים הישראלים ייהנו מהקלות הסחר ההדדיות ומיתרון תחרותי, ואני צופה כי יבואנים נוספים יזהו את הפוטנציאל ויגבירו את היקף היבוא ומגוון המוצרים לארץ ובכך יאפשרו הוזלה משמעותית לצרכן הישראלי במגוון רחב של מוצרים הכלולים בהסכם. אני מברכת את מינהל סחר חוץ על עבודה מקצועית ומתמשכת בגיבוש ההסכם״.
מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה הוביל את המשא ומתן על ההסכם בשיתוף משרדי החוץ, האוצר, החקלאות, התקשורת והמשפטים וכן רשות האוכלוסין וההגירה, מינהל המכס ורשות התחרות. באוגוסט 2019 הכריזו המדינות על סיום המו"מ על ההסכם ובמאי 2021 נחתם ההסכם בטקס חגיגי בסיאול, בירת קוריאה הדרומית. כעת, לאחר אשרור ההסכם, הוא צפוי להיכנס לתוקפו באופן רשמי ב-1 בדצמבר 2022.
כתוצאה מכניסתו של ההסכם לתוקף, מעל ל- 95% מהייצוא הישראלי לקוריאה יהיה פטור ממכס, מהלך אשר צפוי להוביל להגדלת התחרותיות של חברות ישראליות המייצאות לקוריאה. ברשימת המוצרים עליהם תינתן הטבה במכס בייצוא מישראל לקוריאה ניתן למנות מכונות וציוד חשמלי, מכונות ומכשירים מכניים, דשנים, ציוד רפואי, קוסמטיקה, פלסטיק ומוצריו, מתכות וכן מיצי פירות ויין. מן העבר השני ירדו מכסים על מוצרים המיובאים מקוריאה הדרומית לישראל ובהם ניתן למנות: מכוניות וחלקיהן, מקררים לתעשייה, ציוד רפואי, רכיבים אלקטרוניים, צעצועים ומשחקים, פלסטיק ומוצריו וכימיקלים.
- שרת הכלכלה מאשרת להרחיב את הרפורמה ביבוא
- שרת הכלכלה מתעקשת על המשך פיקוח המחירים גם לאחר העליה במחירי הלחם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היקף הסחר בסחורות ובשירותים בין המדינות בשנת 2021 עמד על כ-3.5 מיליארד דולר, גידול של כ- 35% בהשוואה לשנת 2020. מתוך נתון זה, ייצוא הסחורות והשירותים מישראל לקוריאה הדרומית בשנת 2021 הגיע למעל 1.5 מיליארד דולר, גידול של כ-42% בהשוואה לשנת 2020. לקוריאה הדרומית יש כיום 18 הסכמי סחר בתוקף עם מדינות וגושי סחר שונים, בראשם ארה"ב, האיחוד האירופי, הודו וסין. ההסכם בין ישראל לקוריאה יסייע להשוות את תנאי הסחר של ישראל למדינות אלה - ועם כניסתו של הסכם זה לתוקף, ייהנו החברות הישראליות מתנאי סחר ותחרות דומים בשוק הקוריאני.
- 3.קק 05/12/2022 23:12הגב לתגובה זולא צריך להעביר את ההנחה לצרכנים. תודה ליברמן עזרת לי מאוד
- 2.אף אחד לא יוריד מחיר - היבואנים ישלשלו את ההפרש לכיסם- (ל"ת)אשליות- 28/09/2022 13:09הגב לתגובה זו
- 1.מבין2 28/09/2022 10:44הגב לתגובה זוכרגיל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
תיירות במרוקו קרדיט: גרוקבין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
התעופה הישראלית מתאוששת עם חזרה הדרגתית לשמיים, יעדים חדשים-ישנים ותחרות שאט אט חוזרת בענף - תמונת מצב
ענף התעופה הישראלי עובר בתקופה האחרונה תמורות שונות במטרה לחזור לשגרה של לפני המלחמה. אחרי חודשים של האטה עמוקה בעקבות המלחמה, השמיים של ישראל מתחילים להיפתח מחדש, אך התמונה עדיין רחוקה מלהיות פשוטה ומהשגרה שהכנו לפני ה-7 באוקטובר. לצד חידוש קווים בינלאומיים חשובים והגעת שחקנים חדשים לשוק המקומי, ניכרת ירידה כללית בהיקף הפעילות, בעיקר בטיסות יוצאות, והאתגרים בענף נותרו רבים.
אחת ההתפתחויות הבולטות היא חידוש הטיסות בין ישראל ומרוקו, שנעצרו לחלוטין במהלך המלחמה. הקו הזה, שנפתח במקור כחלק מההסכמות המדיניות בין המדינות, מקבל כעת רוח חיים מחודשת, והוא נחשב לסמל לחזרה הדרגתית של התיירות והקשרים הכלכליים. עם זאת, נראה שהביקוש עדיין מתון, בעיקר בגלל זהירות של נוסעים ותנאי ביטחון אזוריים שלא חזרו לשגרה מלאה.
במקביל, חברת וייז אייר (Wizz Air), אחת מחברות הלואו־קוסט ההונגרית ואחת הבולטות באירופה, מתכננת להקים בסיס בישראל, צעד שממחיש את האמון המתחדש בשוק המקומי. הבסיס צפוי לשמש מוקד לפעילות שוטפת, ולהגדיל את היקף הטיסות לאירופה וליעדים נוספים. מדובר במהלך אסטרטגי שנועד להעמיק את אחיזת החברה באזור, תוך מתן תחרות ישירה לשחקניות הוותיקות ובראשן אל על.

- המלונות שאירחו מפונים יקבלו 160 מיליון ש' לשיפוצים
- קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה באנטליה ובריחה המונית ליוון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל על ניצלה את תקופת הגאות בשווקים ואת הסביבה התפעולית החיובית בשנה שלפני המלחמה כדי לשפר את מצבה הפיננסי. החברה הצליחה לצמצם חובות באופן ניכר, הודות לרווחיות גבוהה ולעלייה חדה במניית החברה, שאפשרה גיוס הון בתנאים נוחים. כיום, אל על נמצאת בעמדה טובה יותר מבחינת איתנות פיננסית וניהולית, אבל היא פועלת בסביבה שונה לחלוטין כאשר התחרות גדלה, מחירי הדלק נותרו תנודתיים והנוסעים נזהרים יותר בתכנון נסיעות לחו"ל.
