אורנה ברביבאי
צילום: Anuj Taylor, Strap Studio

ישראל חתמה על הסכם סחר חופשי עם דרום קוריאה; יכנס לתוקף בסוף השנה

משרד הכלכלה והתעשייה מודיע היום על אישור ההסכם אל מול הדרום קוריאנים ומעריך את התועלת למשק בכ-500 מיליון שקל לשנה. הוזלה משמעותית צפויה במחירי רכבים מדגמי קיה ויונדאי, משחקים וצעצועים, קונוסולות למשחקי וידאו, רוטב סויה ועוד 
מתן קובי | (3)

ביום שלישי אישרר הפרלמנט הקוריאני את הסכם הסחר עם ישראל והוא צפוי להכנס לתוקף בחודש דצמבר. זהו הסכם אזור הסחר החופשי הראשון של מדינת ישראל עם מדינה באסיה. עם כניסתו של ההסכם לתוקף, עתידות לחול הפחתות מכסים הדדיות על מוצרים מיובאים ומיוצאים, לצד שיפור והקלת הסחר במגוון תחומים נוספים כגון שירותים, השקעות, ותקינה. ההסכם יעניק יתרון תחרותי לחברות ישראליות בשוק הקוריאני וצפוי להגדיל ולגוון את היצוא הישראלי לקוריאה, וכן לעודד משיכת השקעות קוריאניות בשוק הישראלי.

שרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי מסרה: "זוהי בשורה משמעותית ליחסי ישראל וקוריאה, שהיא אחת מכלכלות העולם המובילות ושותפת סחר חשובה של ישראל. היצואנים הישראלים ייהנו מהקלות הסחר ההדדיות ומיתרון תחרותי, ואני צופה כי יבואנים נוספים יזהו את הפוטנציאל ויגבירו את היקף היבוא ומגוון המוצרים לארץ ובכך יאפשרו הוזלה משמעותית לצרכן הישראלי במגוון רחב של מוצרים הכלולים בהסכם. אני מברכת את מינהל סחר חוץ על עבודה מקצועית ומתמשכת בגיבוש ההסכם״.

 

מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה הוביל את המשא ומתן על ההסכם בשיתוף משרדי החוץ, האוצר, החקלאות, התקשורת והמשפטים וכן רשות האוכלוסין וההגירה, מינהל המכס ורשות התחרות. באוגוסט 2019 הכריזו המדינות על סיום המו"מ על ההסכם ובמאי 2021 נחתם ההסכם בטקס חגיגי בסיאול, בירת קוריאה הדרומית. כעת, לאחר אשרור ההסכם, הוא צפוי להיכנס לתוקפו באופן רשמי ב-1 בדצמבר 2022.

כתוצאה מכניסתו של ההסכם לתוקף, מעל ל- 95% מהייצוא הישראלי לקוריאה יהיה פטור ממכס, מהלך אשר צפוי להוביל להגדלת התחרותיות של חברות ישראליות המייצאות לקוריאה. ברשימת המוצרים עליהם תינתן הטבה במכס בייצוא מישראל לקוריאה ניתן למנות מכונות וציוד חשמלי, מכונות ומכשירים מכניים, דשנים, ציוד רפואי, קוסמטיקה, פלסטיק ומוצריו, מתכות  וכן מיצי פירות ויין. מן העבר השני ירדו מכסים על מוצרים המיובאים מקוריאה הדרומית לישראל ובהם ניתן למנות: מכוניות וחלקיהן, מקררים לתעשייה, ציוד רפואי, רכיבים אלקטרוניים, צעצועים ומשחקים, פלסטיק ומוצריו וכימיקלים.

היקף הסחר בסחורות ובשירותים בין המדינות בשנת 2021 עמד על כ-3.5 מיליארד דולר, גידול של כ- 35% בהשוואה לשנת 2020. מתוך נתון זה, ייצוא הסחורות והשירותים מישראל לקוריאה הדרומית בשנת 2021 הגיע למעל 1.5 מיליארד דולר, גידול של כ-42% בהשוואה לשנת 2020. לקוריאה הדרומית יש כיום 18 הסכמי סחר בתוקף עם מדינות וגושי סחר שונים, בראשם ארה"ב, האיחוד האירופי, הודו וסין. ההסכם בין ישראל לקוריאה יסייע להשוות את תנאי הסחר של ישראל למדינות אלה - ועם כניסתו של הסכם זה לתוקף, ייהנו החברות הישראליות מתנאי סחר ותחרות דומים בשוק הקוריאני.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    קק 05/12/2022 23:12
    הגב לתגובה זו
    לא צריך להעביר את ההנחה לצרכנים. תודה ליברמן עזרת לי מאוד
  • 2.
    אף אחד לא יוריד מחיר - היבואנים ישלשלו את ההפרש לכיסם- (ל"ת)
    אשליות- 28/09/2022 13:09
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מבין2 28/09/2022 10:44
    הגב לתגובה זו
    כרגיל
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).