בעקבות המלחמה באוקראינה; ה-OECD מוריד את תחזיות הצמיחה העולמית
ארגון ה-OECD מפרסם היום דוח בו הוא מפרט את מצב הכלכלה העולמית ומפרט מדוע הוא מוריד את תחזיותיו בנוגע לצמיחה העולמית - 2.2% בשנת 2023, לעומת התחזית הקודמת של 2.8%. על פי הדוח, כלכלות רבות ייפגעו במהלך השנתיים הקרובות מגורמי המאקרו הרעים ששוררים כעת בעולם. הארגון הוריד את תחזית הצמיחה של גרמניה ל-2022 ו-2023 ב-0.7% ו-2.4% בהתאמה, כאשר בסך הכל התמ"ג של המדינה בשנת 2023 אמור להצטצמצם ב-0.7% - מישהו אמר מיתון? המצב ברוב המדינות אינו מזהיר ולפי הדוח, האינפלציה לא צפויה להעלם בקרוב.
המלחמה באוקראינה
הארגון מדגיש בדוח את ההשפעה החדה שיש למלחמה המתמשכת באוקראינה על מצב הכלכלות בעולם, עד כדי כך שהוא כנראה הגורם העיקרי בשינוי לרעה בדוח לעומת הדוח האחרון שיצא בחודש יוני. לפני כשבוע החריף הקרמלין את הטון אל מול אוקראינה והמערב והודיע על גיוס של מאות אלפי חיילי מילואים. בעקבות ההודעה אזרחים וחיילים ברחו מהמדינה עד כדי כך שמחירי הטיסות היוצאות מהמדינה הרקיעו והטיסות הגיעו לתפוסה מלאה. בדוח מודגשת ההשפעה של המלחמה בעיקר בפן של מחירי המזון ומחירי האנרגיה, אשר עלו בצורה חדה ביותר אירופה.
השפעת המלחמה על התמ"ג העולמי לפי הדוח:
הקורונה עדיין פאקטור
לפי הדוח, התמ"ג של סין צפוי לעמוד על 3.2% בסוף השנה הקרובה, ירידה של 1.2% לעומת הצפי הקודם. המשך הסגרים במדינה מקשה על העסקים והמפעלים לחזור לתפקוד מלא, מה שכמובן משפיע מאוד על כלל המדינות בעולם, אשר תלויות בצורה ניכרת בייצוא הסיני. למרות התחזית השלילית, הארגון צופה כי בעקבות צעדים של הממשל הסיני, המגיעים להיקף של 2% מהתמ"ג, הכלכלה הסינית תחזור לצמוח בקצב גבוה יותר בשנה הבאה - 4.75%.
עליית מחירי האנרגיה
אין זה סוד כי מחירי האנרגיה באירופה עולים בימים אלו בצורה חדה וכי הם צפויים לעלות עוד יותר לקראת החורף (בעקבות המלחמה באוקראינה). לפי הדוח, מחירי הגז באירופה יותר משולשו בשנה האחרונה וגבוהים פי 10 מהממוצע שנרשם בין השנים 2010 ל-2019.
- OECD: צמיחה גלובלית תעלה ל-3.2% ב-2025, אך תאט ל-2.9% ב-2026 עקב מכסים בארה"ב
- האירוע שסימל את הצטרפותה של ישראל לקהילה הבינל' והצעד של ארה"ב לבלימת משבר 2008
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחירי הגז בהולנד ומחירי החשמל בגרמניה מאז תחילת 2021:
ההוצאה של מדינות על אנרגיה כאחוז מהתמ"ג ב-2022 לעומת 2019 ו-2021:
האינפלציה עדיין איתנו
על אף העלאות הריבית של הבנקים המרכזיים ברחבי העולם, הארגון צופה כי במרבית מדינות העולם האינפלציה תמשיך לעלות, גם בשנת 2023; תחזיות האינפלציה של הארגון עבור גרמניה וצרפת עלו ב-2.8% ו-1.3% בהתאמה בהשוואה לדוח הקודם של יוני. הארגון צופה כי האינפלציה בארה"ב תעמוד בסוף השנה הנוכחית על 6.2% ובשנה הבאה על 3.4%.
האינפלציה במדינות העולם ב-2021, 2022 והתחזיות לסוף השנה ושנה הבאה (בנוסף לשוני בין הדוח הקודם לנוכחי):
מה הלאה?
ככל שהמלחמה באוקראינה מחריפה והחורף מתקרב לאירופה בצעדי ענק מחירי האנרגיה צפויים להמשיך להעלות וכתוצאה מכך גם האינפלציה. הבנקים המרכזיים יצטרכו לעבוד מאוד קשה בכדי להוריד את האינפלציה והסיכוי שיעשו זאת מבלי לגרום למיתון פוחת ופוחת לנוכח תחזיות האינפלציה הגבוהות של הארגון. מבלי נס של ממש סביר כי נראה בחורף הקרוב הרבה מדינות שנכנסות למיתון כאשר הבנקים המרכזיים ממשיכים להעלות את הריבית - הפד' צפוי להעלות את הריבית עד לרמה של 4.5% עד סוף השנה הנוכחית.
התמ"ג של מדינות העולם ב-2021-2022 והצפי להמשך השנה ושנה הבאה (בנוסף לשוני בין הדוח הקודם לדוח הנוכחי):
- 1.לרון 27/09/2022 08:54הגב לתגובה זואת רוסיה להרבה שנים,זה גורלו מה קגב שהוא העבר,רוסיה יכולה לאיים,סחירי חרב לוחמים עבורה? אסירים? רק תעשו על המאיימת "פו" תנשפו היסטורית והיא תיעלם,לפחות השפעתית
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
