לא לשימוש
צילום: רויטרס

פאוול: "אף אחד לא יודע אם יהיה מיתון; עליה של עוד 1%-1.25% עד סוף השנה"

עוד בנאום: "אין דרך לא כואבת להוריד את האינפלציה", "נראה שמחירי הסחורות הגיעו לפיק"
נתנאל אריאל | (20)

הפד, הבנק המרכזי בארה"ב, העלה היום את הריבית פעם שלישית ברציפות ב-0.75%,  כך שכעת היא עומדת על טווח של 3%-3.25%. והצפי שלו לריבית קפצה ב-1% כך שעד סוף השנה הריבית צפויה להגיע ל-4.4%, לעומת התחזית הקודמת של הפד' ל-3.4% בסוף השנה. זה לא יהיה הסוף והצפי הוא שבשנת 2023 הריבית תמשיך לעלות ל-4.6%. נכון לעכשיו הבנק צופה הורדה של הריבית ב-2024.

במסיבת העיתונאים סיפק פאוול התייחסות לשאלות ולדבריו אנחנו "מתלבטים בין העלאה כוללת של 1% ל-1.25% עד סוף השנה". כלומר, הפד' מתלבט בין העלאה של 0.75% בפגישה הבאה ו-0.5% בזו שאחריה, לבין שתי העלאות של 0.5%. ״הפד רואה המשכיות של העלאות ריבית בשנת 2023. המשכיות של העלאות הריבית היא הכרחית״.

"מחויבים לחזור ליעד אינפלציה של 2%"

פאוול הוסיף להישמע נחרץ במלחמה של הפד' באינפלציה ואמר כי "אנחנו נחרצים, המטרה שלנו היא יציבות מחירים, היא הסלע שלנו. אנחנו מחוייבים מאוד לחזור ליעד אינפלציה של 2%, יש לנו את הכלים וההחלטה להחזיר את יציבות המחירים. כלכלה חייבת יציבות מחירים ויהיה צורך בהעלאות ריבית נוספות".

"אנחנו עדיין ממשיכים לראות סיכונים להמשך עלייה באינפלציה. בחודשים הקרובים נחפש ראיות משכנעות לכך שהאינפלציה בירידה. אנחנו צריכים להוריד את האינפלציה. לעת עתה זה צריך להיות הפוקוס שלנו" אמר פאוול. לדבריו "קצב העלאת הריבית יהיה תלוי בנתונים הנכנסים. ההחלטות מתקבלות בכל ישיבה בהתאם לנתונים שמתקבלים בדרך. אם לא יהיה שינוי בנתונים אין סיבה שנעצור את העליות החדות. נהיה זהירים ונמשיך לקבל את ההחלטות מישיבה לישיבה. לא שוקלים שינוי בתוכנית המאזן".

מה לגבי הסיכון למיתון?  "אין דרך לא כואבת להוריד את האינפלציה"

לדברי יו"ר הפד': "אף אחד לא יודע אם יהיה מיתון וכמה עמוק הוא יהיה. נחיתה רכה היא מאוד קשה לתמרון. אני לא יודע להגיד מה הסיכויים למיתון אבל חשוב לזכור שכישלון בהורדת האינפלציה יביא את רוב הכלכלה לכאב.

"אין דרך לא כואבת להוריד את האינפלציה. הלוואי שהייתה דרך לא כואבת לעשות את זה, אבל אין. מה שכן, ייתכן שהצמיחה תהיה חזקה מהצפוי וזה דבר טוב, אבל צפוי שנראה צמיחה איטית יותר בהמשך, וצריך לזכור שצמיחה איטית עשויה להוביל לעלייה באבטלה".

עוד אמר פאוול כי "בשלב מסוים נוריד את קצב העלאות הריבית, אבל ההיסטוריה מזהירה מפני עצירת המהלך והורדת ריבית מוקדמת מדי. נכון לעכשיו, כנראה נידרש למדינות הדוקה (ריבית גבוהה. נ"א) למשך זמן מה, ובינתיים אנחנו מגיבים במהירות ובכח. אנחנו מצפים שתנאי ההיצע והביקוש בשוק העבודה ישתפרו. אבל בדרך יהיה צורך בתקופת צמיחה ממשוכת של צמיחה מתחת למגמה כדי להפחית את האינפלציה".

קיראו עוד ב"גלובל"

"מגזר הנדל"ן נחלש משמעותית"

פאוול גם הודה שהסיפור הוא לא רק מחירי הדלק: "לחץ המחירים (האינפלציה) הוא על מגוון רחב של מוצרים ושירותים, אבל נראה שמחירי הסחורות הגיעו לשיא". פאוול הוסיף ואמר כי "הסקטור הפרטי נחלש משמעותית. כלכלת ארה"ב נמצאת בהאטה מאז 2021, צריך לחזור לריבית מספיק מגבילה" והוסיף כי "המדיניות שלנו תלך לשם". בהתייחסות לצמיחה הוא אמר כי "צמיחה חלשה בחו"ל מאטה את הייצוא" האמריקאי ואמר כי גם "מגזר הדיור נחלש משמעותית". בהתייחסות לשוק העבודה אמר היו"ר כי "שוק העבודה נותר לא מאוזן, עליות השכר מתגברות" אבל "שוק העבודה הדוק" או במילים אחרות - האבטלה נמוכה. לדבריו "יש עכשיו רק קצת הוכחות להתקררות של שוק העבודה".

תגובות לכתבה(20):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 17.
    טראמפ גרם לאזרחים לחייך מעושר וביידן ריסק אותם (ל"ת)
    יוסלה 22/09/2022 16:18
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    אנונימי 22/09/2022 12:11
    הגב לתגובה זו
    הרס את הכלכלה העולמית. דחיית קץ המיתון רק יגרום לזה להיות אגרסיבי. אחרי שמדפיסים כסף במשך עשור עם ריבית אפסית אף אחד לא יכול למנוע מיתון כלכלי
  • 15.
    לילי 22/09/2022 11:26
    הגב לתגובה זו
    את האנפלציה אפשר לצמצם ע"י הקטנת הביקושים והגדלת ההיצע . הקטנת הביקושים ע"י צימצום הוצאות הממשלה היינו הכלי היעיל ביותר . העלאת ריבית מעל 4% כפי שמתכנן הפד ובמקביל הרחבת הוצאות הממשלה היינה דרך לאסון כלכלי .
  • 14.
    הריבית על פקדון דולרי לשנה כ 4.85% (ל"ת)
    נתן 22/09/2022 10:09
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    תש 22/09/2022 10:02
    הגב לתגובה זו
    המדינה שהיא המעסיק הגדול ביותר עם למעלה מ-40% מכלל העובדים שבוייה בניפוח של מחירי הקרקעות והנכסים בתור מי שמחזיקה ברוב הקרקעות הפנויות היא שולטת במחירי הנכסים .ככל שהמדינה תעלה את מחירי הקרקעות ואת יוקר המחייה היא חייבת לעלות את שכר עובדי המדינה .אמרנו מילכוד .
  • מלכוד ? המדינה צריכה להוריד את מחירי הקרקע ויוקר המחיה (ל"ת)
    אוהד 22/09/2022 11:51
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    פאואל וביידן ימח שמכם אמן (ל"ת)
    דונ טראמפ 22/09/2022 09:55
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    קש 22/09/2022 09:55
    הגב לתגובה זו
    כאשר מחירי הנכסים עולים ללא סיבה ומנפחים את הבועה בצורה מוגזמת זה משפיע על השכירות השכר ועלייה במחירי הסחורות .הציבור מצידו לא רוצה לאייש משרות פנויות ולכן הפיתרון הוא מיתון חד וכואב וזה לא מסתיים רק אחרי לפחות 3 שנים וירידה חדה במחירי הנכסים והשכר.
  • 10.
    ZZ 22/09/2022 08:34
    הגב לתגובה זו
    המיתון יוריד גם הוא את האינפלציה הבעיה אחרת, אם הוא מעלה עוד קצת את הריבית ארה"ב חדלת פרעון...
  • 9.
    8 22/09/2022 08:27
    הגב לתגובה זו
    כל עוד הממשל חושב שאין בעיה להיכנס לחובות איסופיים, הוא מלבה למעשה את האינפלציה.
  • 8.
    לרון 22/09/2022 06:00
    הגב לתגובה זו
    ובשלב הכלכלי הזה אנחנו במיתון אמנם לא "בשמיים",במיוחד לאור ירידת הבורסות מעבר ל 20%
  • 7.
    מאור 22/09/2022 02:02
    הגב לתגובה זו
    הולך להיות מרחץ דמים לכל הממונפים.
  • 6.
    ברק 22/09/2022 01:41
    הגב לתגובה זו
    לפיהן השחקנים הגדולים בשוק מהמרים שאנחנו לפני מיתון קשה, השאלה כרגע אם יהיה שפל של כמה שנים בגלל עליה במחירי האנרגיה או מיתון קשה אבל זמני. אני מהמר על גל פשיטות רגל של מדינות. היסטורית בנקים מרכזיים תמיד טועים בתחזיות שלהם והשווקים של הfixed income כמעט תמיד צודקים.
  • 5.
    איציק 22/09/2022 00:35
    הגב לתגובה זו
    ירד 1.7 הנסדאק. אכל אותה מי שחשב שהירידות נגמרו... הן רק התחילו!
  • 4.
    ביידן כנראה נהנה לראות את האזרח האמריקאי מתרסק. טירוף (ל"ת)
    י 22/09/2022 00:05
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    8 21/09/2022 23:54
    הגב לתגובה זו
    ביידן שותק לא מזיז לו שיתרסקו .גם ככה האיש גמור . ועוד מצפים למפולת אתם מבינים ?כאילו שעד עכשיו זאת לא מפולת . למרות שקרעו את המניות לגזרים .
  • 2.
    צח 21/09/2022 23:06
    הגב לתגובה זו
    הדבר הכי כואב זה מיתון. שאנשים יפוטרו ממקומות עבודה. אינפצלציה 8 אחוז. הבן אדם בפניקה . פרופורציות. ביידן תתעורר. מישהו מחרב לך את הכלכלה מתחת לאף
  • 1.
    גולדפינגר 21/09/2022 22:51
    הגב לתגובה זו
    לפני כשנה הפד דיבר על אינפלציה זמנית כזו שתעלם כלעומת שבאה, עכשיו הם מדברים על העלה של לפחות 1% עד סוף השנה. אין להם מושג מה יהיה ב-2023 ומתי הריבית תרד. זה הכל תוצאה של הרחבה כמותית מפלצתית שנמשכה כעשור, אז מי שמאמין לפד שזה יעבור תוך שנה-שנתיים חי בחלום
  • אוהד 22/09/2022 11:56
    הגב לתגובה זו
    כשהמלחמה ברוסיה תסתיים וסין תחזור לעבוד במרץ תראה ירידות מחירים חדות ואפילו דפלציה. אבל מי אני שאתווכח עם כדור הבדולח שלך
  • בן 22/09/2022 00:39
    הגב לתגובה זו
    רק פה גן עדן, 4% אינפלציה
נחושת
צילום: Ra Dragon, Unsplash

שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות

שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נחושת

שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.


מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.


אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.


ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.


שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים

בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.


2025 בשווקים2025 בשווקים
מעבר לים

סיכום 2025: וול סטריט מפגינה עוצמה, מיום ה"שחרור" ועד לשיא כל הזמנים

במשך שנת 2025 נרשמו זעזועים רבים בשווקים, חלקם קשורים ישירות לכלכלה, חלקם פחות, החל מ"יום השחרור, ועד השבתת המשקל - כל אחד מהם מספיק כדי לגרום לשוק דובי משמעותי, אבל למרות הכל וול סטריט רושמת שנה נוספת, שלישית ברציפות, של עליות חדות; וגם - מה מצפה בשנת 2026?

גיא טל |


השנה הסוערת שהסתיימה בעליות דו ספרתיות

הגיע העת לסכם את שנת 2025, שנה סוערת למדי שהושפעה מהרבה מאד גורמים לאו דווקא כלכליים. סך הכל וול סטריט הפגינה חוסן אל מול זעזועים רבים, החל ממלחמת הסחר באפריל, דרך השבתת הממשל הארוכה ביותר בהיסטוריה, אינפלציה דביקה באזור ה-3% ועד לחששות מפני התפוצצות בועת הבינה המלאכותית, במידה ואכן מדובר בבועה. מי זוכר כבר את ה"איום" של "דיפסיק" הסיני שהפיל את השווקים לכמה שבועות ונעלם כלא היה בתוך השנה רבת האירועים. סך הכל, למרות הכל, מדד ה-SP500 מסיים שנה שלישית רצופה עם עליות נאות שמסתכמות בכ-17% נכון לשעת כתיבת שורות אלו, ואילו הנאסד"ק עם שנה נוספת של יותר מ-20%. הדאו לא מפגר הרבה מאחור עם כ-14%. שלא כרגיל, השווקים הבנלאומיים הציגו תשואות טובות אף יותר, עם 22% בדאקס, 21% בפוטסי הבריטי, 26% בניקיי ו-29% בהאנג סנג. אילו האירועים המרכזיים שהשפיעו על השווקים בשנה החולפת. 

ינואר: דיפסיק והנפילה של אנבידיה – בועת הבינה המלאכותית

בינואר 2025 חווה שוק השבבים את אחד הרגעים הדרמטיים ביותר שלו. חברת הסטארט-אפ הסינית DeepSeek הכריזה על פיתוח מודל R1 בעלות מזערית יחסית למודלים המערביים, תוך שימוש בשבבים סיניים פחות חזקים. ההכרזה הזו זעזעה את הנחת היסוד של וול-סטריט לפיה יש צורך בחומרה יקרה של אנבידיה כדי להשיג ביצועים ברמה גבוהה. ב-27 בינואר 2025 רשמה אנבידיה הפסד של כ-589 מיליארד דולר בשווי השוק ביום אחד – הירידה היומית הגדולה בהיסטוריה עבור חברה בודדת. למרות זאת, החברה הצליחה להתאושש במהלך השנה ולהגיע לשווי של 5 טריליון דולר, כשהיא נתמכת בביקוש בלתי פוסק מצד ענקיות הענן. התעוררו ספקות ביחס לשאלה האם החברה הסינית אכן פתחה מודל בעלות כזו, אם אכן לא היה שימוש בשבבים של אנבידיה בצורה כזו או אחרת ועוד. בסופו של דבר, השוק גם התחיל להבין שמלבד "אימון המודל" יש גם את ה"שימוש במודל" שדורש לא פחות ואולי אף יותר כוח מחשוב, והביא להוצאות עתק על בניית תשתיות מחשוב שיאפשרו את השימוש ההולך וגובר בבינה המלאכותית. יחד עם זאת ההתגברות על האנקדוטה של דיפסיק לא חיסלה את החששות סביב "בועת הבינה המלאכותית", חשש שחזר לכותרות פעם אחר פעם במהלך השנה מסיבות שונות. החברות הגדולות ממשיכות להוציא הוצאות עתק על בניית תשתיות יקרות, כשההכנסות, לפחות לבינתיים, לא מצדיקות את ההוצאות. חשש מיוחד מעוררת חלוצת הבינה המלאכותית חברת OpneAI שחותמת על חוזים בשווי מאות מיליארדי דולרים, כשלא ברור האם ואיך תוכל לעמוד בהם, ועוד כמה זמן היתרון התחרותי שהשיגה לעצמה יחזיק מעמד מול התחרות הקשה מול גוגל, גרוק של אלון מאסק ומודלים אחרים. חברות רבות כמו אורקל מסתמכות על החוזים הללו, ובכך אופןאיאיי הופכת לסיכון מערכתי.

אפריל: זעזוע "יום השחרור"

חודש אפריל 2025 ייזכר כאחד החודשים התנודתיים ביותר בהיסטוריה של הבורסה לניירות ערך בניור יורק. הכרזת הנשיא על מכסים רחבי היקף ב-3 באפריל הובילה לצניחה של 6% ביום העוקב ועוד כמה ימים של ירידות חדות. כבר ב-9 באפריל טראמפ "גילה גמישות" או יש שיאמרו "התקפל" לנוכח שברים מהותיים בשוק האג"ח הממשלתי, והזניק את המדדים בחזרה. בסופו של דבר השוק החזיר את כל הירידות של אפריל עד מהרה וכבש שיאים חדשים בהמשך השנה, האחרון שבהם נכון לעכשיו ב-11 בדצמבר. האם המכסים אכן "ישברו" את הכלכלה האמריקאית? הנתונים שמצטברים בינתיים לא מצדיקים את הפאניקה של אפריל. נראה שלמכסים השפעה מוגבלת בלבד על האינפלציה אם בכלל, כפי שטען שר האוצר סקוט בסנט כל הזמן. 

ספטמבר: מחזור הורדת הריבית השנוי במחלוקת


לאחר כמעט שנה שלמה שהפד' חיכה לראות איך מגיבים המכסים, ומה השפעת מדיניות ממשל טראמפ על הריבית, בספטמבר סוף סוף החל הבנק המרכזי במחזור חדש של הורדת ריבית. סך הכל ביצע הפד' שלוש הפחתות ריבית רצופות של 0.25%, אך עשה זאת תוך ויכוח עז וחילוקי דעות חסרי תקדים. ההחלטה האחרונה הייתה שנויה במחלוקת במיוחד עם שלושה מתנגדים, לראשונה מאז ספטמבר 2019. חילוקי הדעות טבעיים לנוכח המצב הכלכלי המורכב: חולשה מתגברת בשוק העבודה מצד אחד, ואינפלציה דביקה מצד שני. הסיטואציה הזו מעמידה את הפד' בין הפטיש לסדן, כשמצד אחד האינפלציה הגבוהה דורשת השארת ריבית מגבילה ומצד שני החולשה בשוק העבודה דורשת תמריצים מוניטריים בדמות הורדת ריבית.