התאוששה ממשבר הקורונה? דוקוסיין מכה את תחזיות האנליסטים
חברת DOCUSIGN INC (סימול: DOCU), אשר ייצרה מערכת לחתימות דיגיטליות מרחוק, מפרסמת את תוצאותיה לרבעון השני של שנת 2022. החברה שהביקוש למוצר שלה בתקופת הקורונה היה בשיא, איבדה כבר מעל ל-60% מתחילת השנה, האנשים חזרו למשרדים והביקוש למוצר פחת, מנגד השוק מגיב בחיוב לדו"חות החברה, וכנראה מזהה את פוטנציאל הצמיחה. הכנסות החברה ברבעון השני עברו ב-22% את תחזיות האנליסטים שהסתכמו ב-622.2 מיליון דולר, לעומת תחזיות אנליסטים של 602 מיליון דולר. הרווח הגולמי של החברה הסתכם ברבעון השני בכ-513 מיליון דולר, כאשר הרווח הגולמי מהווה שיעור של 82.5% מההכנסות, זאת לעומת ציפיות אנליסטים לרווח גולמי של כ-484 מיליון דולר ושיעור רווח גולמי של 80.3%. ההכנסות ממנויים של החברה זינק גם הוא והסתכם ברבעון השני ב-605 מיליון דולר, לעומת תחזית של 584 מיליון הכנסות ממנויי החברה. הרווח התפעולי של התפעולי של חברת החיתום הדיגיטלי הסתכם ברבעון השני בכ-112 מיליון דולר (שיעור רווח תפעולי של 21.9%), זאת לעומת ציפיות אנליסטים לרווח תפעולי של כ-101 מיליון דולר (שיעור רווח של 16.8%). בשורה התחתונה סיכמה החברה רווח של 44 סנט למניה, מעל לצפי האנליסטים שחזו רווח למניה של 42 סנט. דוקוסיין ציינה כי הכנסותיה ברבעון הבא צפויים להיות זהים לציפיות האנליסטים אשר מעריכים כי הכנסות החברה יסתכמו בכ-626 מיליון דולר, כאמור החברה אישרה זאת. בחברה מעריכים כי הרווח הגולמי ברבעון השלישי יסתכם ב-501 מיליון דולר, נמוך מצפי האנליסטים שצופים רווח גולמי של 503 מיליון דולר. תחזית הרווח התפעולי שהעניקה החברה לרבעון השלישי הסתכם ב-106 מיליון דולר, זהה לתחזיות האנליסטים. תחזית לשנת 2022 כולה דוקוסיין עדכנה גם את תחזיותיה לשנה כולה, כאשר החברה צופה כי ההכנסות בשנת 2022 יסתכמו בכ-2.746 מיליארד דולר, גבוה מצפי האנליסטים שמעריכים כי ההכנסות בשנה כולה יסתכמו בכ-2.474 מיליארד דולר. כמו כן החברה צופה רווח גולמי נמוך מהערכות האנליסטים, שיסתכם להערכת החברה ב-1.981 מיליארד דולר, לעומת צפי של כ-1.991 מילארד דולר רווח גולמי. השוק אהב את הדו"ח של חברת החיתום הדיגיטלי, והזניק את מניית החברה במסחר המאוחר בכ-17%. נראה כי השוק מופתע לטובה מתקופת הדו"חות האחרונה. חברות שעבדו כמו שצריך ונוהלו בצורה נכונה, לא פספסו את הערכות האנליסטים ואף הכו אותם. השוק לא כתש את המניות שפספסו במעט כפי שקורה בדרך כלל, זאת בגלל שהמצב המאקרו הכלכלי הרגיש. נראה כי הפעם המשקיעים מאמינים בפוטנציאל החברה, בשלושת הדו"חות הקודמים שפרסמה החברה, מיד לאחר פרסום הדו"חות מניית החברה נחתכה בין 20%-40%, הפעם לשם שינוי, המניה מזנקת במעל ל-20% לאחר פרסום הדו"ח, נראה כי החברה מתאוששת לאחר שהיציאה ממשבר הקורונה החזירה את מניית החברה למחירים שפויים, בשיא מניית החברה נעה סביב ה-300 דולר למניה.
צילום: Brett Sayles, Pexelsלא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה
בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט".
סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.
קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית.
- נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
- וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.
ריי דאליו: "הסדר המוניטרי העולמי בסכנה - ארה"ב נקלעה למלכודת חוב של 37.5 טריליון דולר"
מייסד ברידג'ווטר מזהיר מ"משבר פיננסי" בתוך 3 שנים: "12 טריליון דולר חוב חדש בשנה - והעולם לא רוצה לקנות"
ריי דאליו, מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר אסושייטס ואחד המשקיעים המשפיעים בעולם, מזהיר כי ארה"ב עומדת בפני סיכון חמור ליציבות הסדר המוניטרי הגלובלי. לדבריו, החוב הפדרלי שמגיע כיום ל-37.5 טריליון דולר, מתנפח בקצב שאינו בר-שליטה, והמערכת הפיננסית מתקשה לעכל את גיוסי החוב בהיקפים חסרי תקדים. בנוסף, תשלומי הריבית על החוב צפויים להגיע ל-1.13 טריליון דולר בשנת הכספים 2025, מה שמגביר את הלחץ על התקציב הפדרלי.
ריי
דאליו מזהיר: "משבר חוב חמור בארה"ב עשוי לפרוץ תוך שלוש שנים"
ריי דאליו משנה גישה: "אני מתרחק מאגרות חוב, ורוכש זהב וביטקוין"
בפאנל בפורום Future China הגלובלי בסינגפור, אמר דליו: "אתם רואים את האיום על הסדר המוניטרי. מכלול הגורמים הללו יחד יקבע האם אנחנו עדים לסוף של האימפריה האמריקאית". הציטוט הזה משקף את חששותיו העמוקים, שמבוססים על ניתוח היסטורי של אימפריות קודמות, כמו האימפריה הבריטית, שקרסו תחת עול חוב כבד ומאבקי כוח פנימיים.
- מועדון הזהב: הבנק הסיני ממשיך לרכוש זהב; האם המטרה היא להפיל את הדולר?
- המיליארדר שחזה את 2008 מזהיר: "ארה"ב חוזרת לשנות ה-30 - והפעם זה גרוע יותר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גירעון מתמשך, חוב מתנפח: נתונים מדאיגים
דאליו הסביר כי קיים פער קבוע ומתמשך בין ההכנסות וההוצאות בתקציב האמריקאי. הפער הזה מחייב את ארה"ב לגייס חוב חדש בהיקף כולל של 12 טריליון דולר - שילוב של מימון הגירעון, תשלומי ריבית וגלגול חוב קיים. "לשוק העולמי אין את אותה רמת ביקוש לאג"ח אמריקאי, וזה יוצר חוסר איזון חריף בין היצע לביקוש," הדגיש דאליו.
