האם יש בהשקעה בקרנות פאסיביות סכנה?
וורן באפט אומנם משקיע באופן אקטיבי, אבל העצה שלו למי שאינו מבין בשוק ההון היא השקעות פאסיביות המחקות את המדדים המובילים. בהשקעה בקרן המחקה את מדד ה-S&P 500 (הסנופי) למשל, נוכל לפזר את ההשקעה שלנו על פני 500 החברות הכי גדולות בבורסה בארצות הברית, חברות שונות ומגוונות מיותר מעשרה סקטורים שונים. בשנים האחרונות ניתן לראות את עלייתן של הקרנות הללו, אותן מוביל חברת בית ההשקעות הגדולה בעולם BLACKROCK INC . בסוף שנת 2021 ניהלה החברה למעלה מ-10 טריליון דולר, יותר מפי 20 מתקציב המדינה לאותה השנה. החברה רשמה גידול מדהים כאשר רק בשנת 2014 היקף הנכסים שנהלה עמד על 4.6 טריליון דולר וברור אם כן מה היה כיוון המגמה מבחינת המשקיעים בשנים האחרונות בכל הנוגע להשקעה פאסיבית.
מה בעצם מוביל את טרנד הקרנות הפאסיביות?
העניין המשמעותי ביותר בהשקעה הפאסיבית הוא כי לאורך זמן, הרוב המוחלט של הקרנות האקטיביות לא מצליחות לייצר תשואה גבוהה יותר מזו של המדד, אמנם בשנים מסוימות חלק ואפילו רוב בתי ההשקעות מצליחים לעשות זאת (כמו ב-2021) אך ההצלחה הזו לא מחזיקה לאורך זמן ומונעת מאיתנו להנות מהאפקט של ריבית דה ריבית. מנהל השקעות של קרן אקטיבית מסוימת צריך לייצר תשואה כמה שיותר גבוהה עבור המשקיעים בקרן, אחרת הם יעזבו אותה ובכדי עשות זאת הוא צריך לנתח את מצב השוק ולנסות לזהות אילו השקעות יעבדו בזמן הקרוב ואילו לא. חלק מהדרך בה פועל המנהל היא (בהנחה ונדבר על קרן המשקיעה רק במניות) לקנות מניות שלדעתו יעלו במחיר בקרוב ולעומת זאת למכור כאלו שהוא מחזיק ומצפה שמחירן ירד - דבר שלרוב קשה מאוד לעשות, כמובן שלאורך זמן.
כאשר מנהל של קרן קובע שמניה מסוימת עומדת לרדת או שלחלופין, שהיא ירדה יותר מדי והוא מחליט למכור אותה בכדי לגדוע את ההפסדים, הוא בעצם מאבד את פוטנציאל הרווח של המניה בהנחה והיא תעלה. אם מנהל קרן היה קונה את מניות חברת אפל בשנת 2007 והיה מחזיק בהן עד היום, הוא היה עושה תשואה של יותר מפי 50 על הכסף שלו, הבעיה שמאז אותה נקודת זמן המניה חוותה ירידות רבות, חלקן מהותיות מדי מכדי שיוכל להחזיק בחברה, והוא בעצם מאבד את פוטנציאל הרווח. קרן פאסיבית לא תמכור את המניות במדד, אלא אם הוא השתנה, מה שמשאיר למי שמוכן לעמוד בירידות של השוק המניות לאורך זמן, להנות מאפסייד יותר גדול.
בנוסף לפיזור הרחב שניתן לקבל דרך הקרנות הפאסיביות, נוכל לבחור מגזרים ספציפיים בהם אנו מעוניינים להשקיע, על אף שאנחנו לווא דווקא חייבים להתמצא בתחום או בחברות בו. אם למשל אני מאמין כי הנדל"ן בארץ ימשיך לעלות בשנים הקרובות ואני צופה כי לחברות במגזר העתיד הוא ורוד, אוכל לקנות קרן אשר מחקה את פעילות המדד - אשר מכיל חברות נדל"ניות מכל סוג שהוא, מבלי שאני צריך להבין בכל חברה וחברה ואוכל להנות מצמיחת המגזר גם אם חלק מסוים ממנו מציג ביצועים פחות טובים.
- בלאקרוק שוברת שיאים: גיוס של 641 מיליארד דולר בשנת 2024
- בלאקרוק: מגעים לרכישת חברת השקעות ב-12 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד עניין, חשוב לא פחות עבור משקיעים רבים (בעיקר לטווח הארוך), הוא כי דמי הניהול בקרנות הפאסיביות נמוכים משמעותית מהאקטיביות, היות ואין צורך לניתוח כאלו ואחרים עבור המצב של השוק או אילו מניות יצליחו בתקופת זמן מסויימת. מנהל הקרן לא צריך להיות בלחץ לספק תשואה כמה שיותר ויותר גבוה, היות וזו לא מטרת הקרן, המטרה היא לספק את אותה התשואה כמו המדד/מניות אחריהן הקרן עוקבת.
מה אם כן הבעיה הגלומה בעצם הרעיון של השקעה פאסיבית במדד?
כאשר משקיעים רוכשים קרן פאסיבית העוקבת אחרי מדד, למשל הסנופי, הם מזרימים כסף לבית השקעות אשר מנהל את הקרן והוא בעזרת אותם כספים משקיע באותן המניות המרכיבות את המדד. כשמשקיעים רבים קונים את הקרנות הללו, השווי של המניות באותן המדדים עולה גם הוא ובצורה לא דיפרנציאלית - אם השווי של סנופי לצורך הדוגמא עומד על 10 טריליון דולר, ובשנה אחת משקיעים רכשו קרן מחקה של המדד בסך של 5 טריליון דולר, כל המדד יעלה ב-50%. הבעיה בעניין היא שהמצב מייצר תמונה שהיא לא בהכרח משקפת את המציאות, מתוך 500 החברות במדד יש כאלו טובות יותר ויש כאלו פחות וברור כי אין סיבה שהשווי של יעלה (אם בכלל) בשנה הזו באותה המידה.
עניין נוסף, אשר ממשיך את הקודם, הוא כי כאשר הרבה מהכסף המושקע בקרנות הללו נמצא אצל "ידיים חלשות" - משקיעים אשר לא מוכנים לעמוד בירידות גדולות. ירידות בשל אירועים בחברה בודדת אשר נמצאת בראש המדד כמו אפל, עלולות לגרום למשקיעים האלו למכור חלק או את רוב ההשקעה שלהם במדד. כאשר משקיעים רבים עושים זאת נוצר כדור שלג רק מכך שמניה בודדת ירדה (דבר שאכן יכול מאוד להיות שיקרה) - המניה תרד בגלל אירוע מסוים שקרה בחברה (בין אם בשליטתה או לא), משקיעים ימכרו חלק מהקרנות בהם הם מחזיקים, שאר המניות בשוק ירדו גם הן למרות שלא קרה אצלן שום דבר בעייתי ובעצם כל השוק יורד למטה וגורם גם למשקיעים עם "ידיים חזקות" או כאלו אשר היו ממונפים על חלק מהמניות למכור ולמשוך את השוק עוד יותר למטה.
- "פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
- מכה בכנף למונית האווירית: ארצ'ר אוויאיישן צנחה לאחר הפסד רבעוני
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
אחד מהמשקיעים המוכרים בעולם - מייקל ברי, אשר צפה את המשבר ב-2008, טען בעצמו לפני כ-3 שנים כי שוק הקרנות הפאסיביות יכול להוות סכנה לשווקים. לטענתו שוק הקרנות הללו מייצר בועה, שכאשר תתפוצץ, תפגע בכל השוק ובכל המשקיעים.
- 2.מה שמגביר את התנודתיות זה אלגו-טריידיג, ולא השקעה פאסיבית (ל"ת)בוחניק 09/09/2022 20:39הגב לתגובה זו
- 1.מישו 09/09/2022 18:56הגב לתגובה זוואם מניות ייקנו דרך ניהול אקטיבי מחירן לא יעלה ?
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
תוצר לנפש הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.
2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.
נשיא קזחסטן, קאסים-ז'ומארט טוקאייב (יוטיוב)הכלכלה של קזחסטן - המדינה שהצטרפה להסכמי אברהם
קזחסטן קזחסטן מצטרפת להסכמי אברהם. בפועל יש כבר עשרות שנים הסכמים עם קזחסטן, צפוי שההצטרפות תרחיב את שיתופי הפעולה בכמה מישורים. אבל מיהי בעצם קזחסטן? ועל מה מבוססת הכלכלה שלה?
קזחסטן היא אחת הכלכלות הצומחות באירואסיה, עם מיקום גאוגרפי שממצב אותה כגשר בין סין לאירופה ובין רוסיה למזרח התיכון. שטחה הוא כ- 2.72 מיליון קמ"ר, והיא התשיעית בגודלה בעולם. אין לה מוצא לים פתוח\ יש לה גבולות ארוכים שהופכים אותה לצומת דרכים חשוב בסחר העולמי.
היקף. אוכלוסייה 20.6 מיליון תושבים. זו מדינה עם אוכלוסייה צעירה יחסית שמספקת כוח עבודה זול ואיכותי. הנשיא הוא קאסים-ז'ומארט טוקאייב זה שש שנים. קזחסטן היא רפובליקה נשיאותית: ראש המדינה הוא נשיא הנבחר ולו סמכויות רבות, לרבות כמפקד עליון של הכוחות המזוינים. קיים ריכוז של כוח בידי הנשיא וההנהגה.
התמ"ג הנומינלי מתקרב ל-300 מיליארד דולר בסוף 2025, בעוד במונחי PPP הוא חוצה את ה-900 מיליארד. התמ"ג לנפש במונחי PPP עומד על כ-36,000 דולר, רמה דומה לטורקיה, אך נמוכה במקצת מרוסיה. המעבר ממשק מבוסס מחצבים בלבד למשק מגוון יותר נמצא בעיצומו, עם דגש על לוגיסטיקה, דיגיטל ותעשייה קלה.
צמיחה של 6%
כלכלת המדינה מבוססת על נפט. ברבעונים הראשונים של השנה נרשמה צמיחה שנתית של 6.1%-6.3%, כאשר התחזיות השנתיות נעות בין 5.5% מהבנק העולמי ל-5.9% מקרן המטבע. הגורם המרכזי: הרחבת שדה טנגיז, שהושקה רשמית בינואר 2025 והוסיפה 260 אלף חביות ליום בתפוקה מלאה. תפוקת הנפט הכוללת עברה את ה-100 מיליון טון בשנה, שיא היסטורי עם 75.7 מיליון טון בינואר-ספטמבר ו-8 מיליון טון באוקטובר לבדו. טנגיז לבדו תורם כשליש, עם תפוקה יומית שהגיעה ל-953 אלף חביות ביוני.
