השקעה
צילום: UNPLASH

האם יש בהשקעה בקרנות פאסיביות סכנה?

להשקעה פאסיבית יש הרבה יתרונות עבור משקיעים רבים, מה שגורר בעקבותיו זרימה גדולה של כספים. כעת נשאלת השאלה האם הטרנד שאנחנו רואים בעשורים האחרונים דווקא עלול לסכן את השוק 
מתן קובי | (2)

וורן באפט אומנם משקיע באופן אקטיבי, אבל העצה שלו למי שאינו מבין בשוק ההון היא השקעות פאסיביות המחקות את המדדים המובילים. בהשקעה בקרן המחקה את מדד ה-S&P 500 (הסנופי) למשל, נוכל לפזר את ההשקעה שלנו על פני 500 החברות הכי גדולות בבורסה בארצות הברית, חברות שונות ומגוונות מיותר מעשרה סקטורים שונים. בשנים האחרונות ניתן לראות את עלייתן של הקרנות הללו, אותן מוביל חברת בית ההשקעות הגדולה בעולם  BLACKROCK INC . בסוף שנת 2021 ניהלה החברה למעלה מ-10 טריליון דולר, יותר מפי 20 מתקציב המדינה לאותה השנה. החברה רשמה גידול מדהים כאשר רק בשנת 2014 היקף הנכסים שנהלה עמד על 4.6 טריליון דולר וברור אם כן מה היה כיוון המגמה מבחינת המשקיעים בשנים האחרונות בכל הנוגע להשקעה פאסיבית.

מה בעצם מוביל את טרנד הקרנות הפאסיביות?

העניין המשמעותי ביותר בהשקעה הפאסיבית הוא כי לאורך זמן, הרוב המוחלט של הקרנות האקטיביות לא מצליחות לייצר תשואה גבוהה יותר מזו של המדד, אמנם בשנים מסוימות חלק ואפילו רוב בתי ההשקעות מצליחים לעשות זאת (כמו ב-2021) אך ההצלחה הזו לא מחזיקה לאורך זמן ומונעת מאיתנו להנות מהאפקט של ריבית דה ריבית. מנהל השקעות של קרן אקטיבית מסוימת צריך לייצר תשואה כמה שיותר גבוהה עבור המשקיעים בקרן, אחרת הם יעזבו אותה ובכדי עשות זאת הוא צריך לנתח את מצב השוק ולנסות לזהות אילו השקעות יעבדו בזמן הקרוב ואילו לא. חלק מהדרך בה פועל המנהל היא (בהנחה ונדבר על קרן המשקיעה רק במניות) לקנות מניות שלדעתו יעלו במחיר בקרוב ולעומת זאת למכור כאלו שהוא מחזיק ומצפה שמחירן ירד - דבר שלרוב קשה מאוד לעשות, כמובן שלאורך זמן. 

כאשר מנהל של קרן קובע שמניה מסוימת עומדת לרדת או שלחלופין, שהיא ירדה יותר מדי והוא מחליט למכור אותה בכדי לגדוע את ההפסדים, הוא בעצם מאבד את פוטנציאל הרווח של המניה בהנחה והיא תעלה. אם מנהל קרן היה קונה את מניות חברת אפל בשנת 2007 והיה מחזיק בהן עד היום, הוא היה עושה תשואה של יותר מפי 50 על הכסף שלו, הבעיה שמאז אותה נקודת זמן המניה חוותה ירידות רבות, חלקן מהותיות מדי מכדי שיוכל להחזיק בחברה, והוא בעצם מאבד את פוטנציאל הרווח. קרן פאסיבית לא תמכור את המניות במדד, אלא אם הוא השתנה, מה שמשאיר למי שמוכן לעמוד בירידות של השוק המניות לאורך זמן, להנות מאפסייד יותר גדול.

בנוסף לפיזור הרחב שניתן לקבל דרך הקרנות הפאסיביות, נוכל לבחור מגזרים ספציפיים בהם אנו מעוניינים להשקיע, על אף שאנחנו לווא דווקא חייבים להתמצא בתחום או בחברות בו. אם למשל אני מאמין כי הנדל"ן בארץ ימשיך לעלות בשנים הקרובות ואני צופה כי לחברות במגזר העתיד הוא ורוד, אוכל לקנות קרן אשר מחקה את פעילות המדד - אשר מכיל חברות נדל"ניות מכל סוג שהוא, מבלי שאני צריך להבין בכל חברה וחברה ואוכל להנות מצמיחת המגזר גם אם חלק מסוים ממנו מציג ביצועים פחות טובים.

עוד עניין, חשוב לא פחות עבור משקיעים רבים (בעיקר לטווח הארוך), הוא כי דמי הניהול בקרנות הפאסיביות נמוכים משמעותית מהאקטיביות, היות ואין צורך לניתוח כאלו ואחרים עבור המצב של השוק או אילו מניות יצליחו בתקופת זמן מסויימת. מנהל הקרן לא צריך להיות בלחץ לספק תשואה כמה שיותר ויותר גבוה, היות וזו לא מטרת הקרן, המטרה היא לספק את אותה התשואה כמו המדד/מניות אחריהן הקרן עוקבת. 

מה אם כן הבעיה הגלומה בעצם הרעיון של השקעה פאסיבית במדד?

כאשר משקיעים רוכשים קרן פאסיבית העוקבת אחרי מדד, למשל הסנופי, הם מזרימים כסף לבית השקעות אשר מנהל את הקרן והוא בעזרת אותם כספים משקיע באותן המניות המרכיבות את המדד. כשמשקיעים רבים קונים את הקרנות הללו, השווי של המניות באותן המדדים עולה גם הוא ובצורה לא דיפרנציאלית - אם השווי של סנופי לצורך הדוגמא עומד על 10 טריליון דולר, ובשנה אחת משקיעים רכשו קרן מחקה של המדד בסך של 5 טריליון דולר, כל המדד יעלה ב-50%. הבעיה בעניין היא שהמצב מייצר תמונה שהיא לא בהכרח משקפת את המציאות, מתוך 500 החברות במדד יש כאלו טובות יותר ויש כאלו פחות וברור כי אין סיבה שהשווי של יעלה (אם בכלל) בשנה הזו באותה המידה.

עניין נוסף, אשר ממשיך את הקודם, הוא כי כאשר הרבה מהכסף המושקע בקרנות הללו נמצא אצל "ידיים חלשות" - משקיעים אשר לא מוכנים לעמוד בירידות גדולות. ירידות בשל אירועים בחברה בודדת אשר נמצאת בראש המדד כמו אפל, עלולות לגרום למשקיעים האלו למכור חלק או את רוב ההשקעה שלהם במדד. כאשר משקיעים רבים עושים זאת נוצר כדור שלג רק מכך שמניה בודדת ירדה (דבר שאכן יכול מאוד להיות שיקרה) - המניה תרד בגלל אירוע מסוים שקרה בחברה (בין אם בשליטתה או לא), משקיעים ימכרו חלק מהקרנות בהם הם מחזיקים, שאר המניות בשוק ירדו גם הן למרות שלא קרה אצלן שום דבר בעייתי ובעצם כל השוק יורד למטה וגורם גם למשקיעים עם "ידיים חזקות" או כאלו אשר היו ממונפים על חלק מהמניות למכור ולמשוך את השוק עוד יותר למטה.

קיראו עוד ב"גלובל"

אחד מהמשקיעים המוכרים בעולם - מייקל ברי, אשר צפה את המשבר ב-2008, טען בעצמו לפני כ-3 שנים כי שוק הקרנות הפאסיביות יכול להוות סכנה לשווקים. לטענתו שוק הקרנות הללו מייצר בועה, שכאשר תתפוצץ, תפגע בכל השוק ובכל המשקיעים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מה שמגביר את התנודתיות זה אלגו-טריידיג, ולא השקעה פאסיבית (ל"ת)
    בוחניק 09/09/2022 20:39
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מישו 09/09/2022 18:56
    הגב לתגובה זו
    ואם מניות ייקנו דרך ניהול אקטיבי מחירן לא יעלה ?
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


אילון מאסק; קרדיט: רשתות חברתיותאילון מאסק; קרדיט: רשתות חברתיות

אילון מאסק בדרך לטריליון דולר: השנה שקבעה רף חדש בצבירת הון

זינוק חד בשווי SpaceX, התאוששות מניית טסלה והערכות שווי אגרסיביות לחברות הפרטיות מציבים את אילון מאסק בעמדת זינוק להפוך לטריליונר הראשון, ומרחיבים את השפעתו הכלכלית והטכנולוגית בקנה מידה חסר תקדים

אדיר בן עמי |

אילון מאסק מסיים את 2025 כאחד מפרקי צבירת ההון החריגים ביותר שנרשמו בעת המודרנית. לא מדובר בהערכה ערכית של פעולותיו, דעותיו או עסקיו, אלא בתוצאה חשבונאית של עליות שווי חדות במספר חברות שבהן הוא מחזיק, ציבוריות ופרטיות כאחד.לפי הערכות שונות בוול סטריט, הונו של מאסק חצה בשלהי השנה את רף ה־600 מיליארד דולר, ובתרחישים אופטימיים אף מתקרב ל־750 מיליארד דולר. הפער בין ההערכות נובע בעיקר משאלת השווי של החברות הפרטיות שבשליטתו, ובראשן SpaceX ו־xAI.


גורם מרכזי בתמונה הוא חבילת האופציות שטסלה העניקה למאסק ב־2018. החבילה נפסלה פעמיים ב־2024 על ידי שופטת בדלאוור, אך בהמשך בוטלה הפסילה על ידי בית המשפט העליון של המדינה. עצם הכללת האופציות משנה משמעותית את תמונת ההון השנתית שלו. עם זאת, גם ללא האופציות, מאסק הוסיף בשנה החולפת הון בהיקף שמוערך בכ־250 מיליארד דולר. מדובר בסכום שמקביל כמעט לשוויו הכולל של האדם השני בעושרו בעולם, מייסד גוגל לארי פייג’.


המיקוד עובר לחלל

מניית טסלה עלתה בכ־20% מתחילת השנה, והוסיפה למאסק עשרות מיליארדי דולרים. עם זאת, תרומת טסלה לעלייה הכוללת בהונו הייתה משנית יחסית. הסיבה העיקרית לעלייה בשווי הייתה דווקא SpaceX. חברת החלל הפרטית, שבה מחזיק מאסק כ־40%, רשמה קפיצה חדה בשוויה המוערך, מכ־350 מיליארד דולר לכ־800 מיליארד דולר בתוך זמן קצר. העלייה מיוחסת בין היתר לצמיחה של שירות האינטרנט הלווייני Starlink ולציפיות עתידיות לפעילות בתחום מרכזי הנתונים מבוססי חלל.


בתחילת 2025 התמונה נראתה שונה. יחסיו של מאסק עם הנשיא דונלד טראמפ התערערו, מכירות טסלה נחלשו, והשוק האמריקאי נכנס לתקופה של תנודתיות חריפה בעקבות מדיניות המכסים החדשה. באפריל הוערך הונו של מאסק בכ־300 מיליארד דולר בלבד, ללא האופציות שבמחלוקת. המצב התהפך בהמשך השנה. השווקים התאוששו, טסלה התייצבה, ושווי SpaceX המשיך לטפס. במקביל, אישרו בעלי המניות של טסלה בנובמבר חבילת תגמול חדשה למאסק, הכוללת כ־425 מיליון מניות נוספות.


עם זאת, מניות אלה טרם הוענקו בפועל. מימושן מותנה בהגעה לשווי שוק של כ־8.5 טריליון דולר לטסלה, יעד שאפתני במיוחד, אשר אם יושג יוסיף למאסק הון בהיקף של כטריליון דולר.