החל מהיום: הרפורמה ביבוא מוצרי החשמל יוצאת לדרך
החל מהיום יוצאת לדרך הרפורמה בייבוא מוצרי חשמל של משרד האנרגיה שתאפשר לפתוח את שוק הייבוא, כך שכל יבואן המעוניין לייבא מכשיר חשמלי לישראל (שאושר במסגרת הפטור), יוכל לעשות זאת ללא דרישת חובה של בדיקה פיסית במעבדה מאושרת להתאמה לתקן הישראלי טרם היבוא, כפי שהיה נדרש עד היום.
כחלופה לבדיקה הפיזית, יהיה על היבואן להצהיר כי המוצר המיובא עומד בדרישות החוקיות האירופית ולספק למשרד האנרגיה מסמכים המעידים על כך. כמו כן, יהיה עליו לספק תווית דירוג אנרגיה, היכן שנדרש. לאחר מתן ההצהרה, וככל שלא קיים חשש כי המוצר אינו עומד בדרישות החלות עליו, יקבל היבואן באופן אוטומטי את האישור הנדרש לצורך היבוא.
לפי הערכה של משרדי הכלכלה והתעשייה והאנרגיה: ערך היבוא של המוצרים שייכנסו במסגרת הרפורמה במסלול האירופאי נאמד בכ-2.5 מיליארד שקל והם צפויים לחסוך לציבור כ-1.5 מיליארד שקל. להלן רשימת המוצרים עליהם חלה הרפורמה: יחידות קירור מים הפועלות במחזור דחיסת אדים (צ'ילרים), מזגנים, מקררים, מכונות כביסה, מייבשי כביסה, מדיחי כלים, תנורי אפייה, תנורי מיקרוגל, טלוויזיות, גופי תאורה, נורות, נטלים לנורות פלוארניות, ממירי אפיקים ספרתיים לקליטת שידורי טלוויזיה, מנועי השראה חשמליים אסינכרוניים תלת-מופעיים כלוביים, ציוד טכנולוגיית מידע וציוד שמע.
הרפורמה צפויה להביא להקלה משמעותית בבירוקרטיה הנלווית לתהליך היבוא, להוזיל את עלויות הבדיקה ליבואן ולצמצם את זמני ההמתנה לתוצאות המעבדה. ההערכה היא כי משלוחים שיעברו דרך המסלול האירופי, עשויים לחסוך ליבואן עד 7% מהעלות של הליך הייבוא. כפועל יוצא מכך, בכוחה של הרפורמה לשפר את רמת התחרות בשוק, להוזיל מחירים לצרכן ולהגדיל את מגוון המכשירים הנמכרים בישראל.
- השם של אביגדור ליברמן נפגע - כמה הוא שווה?
- ליברמן קורא למוסדיים להשקיע בהייטק הישראלי: האם זה מהלך נכון?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד הקלות אלה, האחריות לעמידת המוצר בדרישות האנרגיה, שהיתה מוטלת עד היום על היבואן, אך בכפוף לבדיקות טרם כניסת המוצר לארץ, עולה מדרגה וכדי לוודא עמידה בדרישות אלו, ירחיב משרד האנרגיה את פעילות האכיפה בשווקים על יבואנים המפרים את החוק.
שרת האנרגיה, קארין אלהרר: "הרפורמה תביא להקלה משמעותית בתהליכי ייבוא מוצרי החשמל לישראל, תפחית את עלויותיו ותגביר את התחרות בתחום ואת מגוון המוצרים. לצד זאת, הרפורמה צפויה להביא לישראל מוצרים יעילים יותר מבחינה אנרגטית, ומכאן צפוי שתביא לחיסכון משקי בחשמל. הרפורמה היא צעד משמעותי בקידום התייעלות אנרגטית משקית, אשר תסייע במאמצי הממשלה לעמוד ביעדי הפחתת הפליטות עליהם התחייבה בוועידת האקלים".
שר האוצר אביגדור ליברמן: "רפורמת הייבוא היא בשורה משמעותית לצרכן הישראלי שתחסוך מיליארדים בכל שנה והכל בזכות רפורמה פשוטה ומתבקשת שמורידה חסמים ומגבירה תחרות. לא צריך להמציא את הגלגל ולהוסיף ביורוקרטיה עם רגולציה ייחודית ומיותרת – מדיח שנמכר באתונה טוב גם לעפולה, מכונת כביסה שנמכרת בליסבון טובה גם לרמת השרון".
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
