בד בת': שיפור באיתנות הפיננסית בטווח הקצר ורה ארגון; העתיד עדיין בערפל - נופלת ב-26%
חברת בד בת' אנד ביונד BED BATH במהלך של רה ארגון ופיטורי 20% על רקע החולשה בעסקים. החברה חוותה זעזועים עמוקים בחודשים האחרונים שכללו רגעי אופוריה לצד התרסקויות מפוארות. החברה עוסקת בקמעונאות של כלי בית שונים וחוותה קשיים שכמעט הביאו לסגירתה אל מול האתגר הגדול שהציבה מגיפת הקורונה ולנוכח התחרות המתגברת מצד חנויות האי-קומרס שכבר הביאו לנפילה של מספר קמעונאיות מסורתיות עוד לפני הקורונה.
לקריאה נוספת על בד בת' אנד ביונד:
>>> ה"שחקניות הטהורות"" שמצליחות להתמודד עם אמזון וול מארט
אז נכנסו לתמונה משקיעי ה"מם" שלא ממש אכפת להם מדוחות כספיים ותוצאות עסקיות. הם מטיסים מניות ואז מפילים אותם בהתארגנויות שפעם היו קוראים להן הרצת מניות והיו מכניסים על זה אנשים לכלא, והיום קוראים לזה מניות "מם". להלן התנודות היומיות בשבוע האחרון במניה: מינוס 9, פלוס 24, פלוס 6, מינוס 2.5, פלוס 18, מינוס 5, מינוס 17, מינוס 20. בפרספקטיבה קצת יותר רחבה: מ-29 ביולי ועד 17 באוגוסט עלתה המניה ב-360%, מאז צנחה ב-50%. רכבת הרים אמיתית, שמאפיינת את המסחר במניה בזמן האחרון.
די ברור שהתנודתיות הזו לא קשורה לאירועים כלכליים אמיתיים בפעילות השגרתית של החברה. בדרך היו אירועים שמשפיעים באופן טבעי על מחיר המניה, כמו היציאה של המשקיע המיליארדר ראיין כהן מהמניה או הלוואה של 400 מיליון דולר שהשיגה החברה, שיסייע לה לצלוח את קשיי הנזילות איתם היא מתמודדת, אך באופן כללי קשה לראות איך המסחר במניה מתנהל על בסיס רציונלי כלשהו.
אולם, נשאלת השאלה מה יקרה לאחר שהאבק יתפזר ומשקיעי ה"מם" יאבדו עניין? האם יש ערך בחברה? מדובר ברשת ענקית עם חנויות בכל רחבי ארה"ב ומדינות נוספות, בתחום בעל ביקוש יציב יחסית ועם מותג חזק ומוכר. מצד שני, ההלוואה של 400 מיליוני הדולרים מגיעה על רקע רבעון בו שרפה החברה 300 מיליון דולר ולוותה 200 מיליון. אלו תנאים התחלתיים מאד לא פשוטים שקשה לראות איך יובילו את החברה לעתיד טוב יותר. האם המסחר האינטרנטי יתלה עוד גולגלת על החגורה ויחסל את רשת חנויות הריטייל המיושנות, או שבכל זאת החברה תוכל למצוא את דרכה חזרה ללב המשקיעים האמיתיים עם תוצאות עסקיות טובות יותר?
החברה הציגה את התוכנית שלה לשינוי אסטרטגי לפני פתיחת המסחר. בוודבוש מצביעים על כמה נקודות אור. האנליסט סת' באשם מצפה שהחברה תעדכן על המאזן שלה, על מצב הביקוש ועל היוזמות של החברה לחיסכון בהוצאות. הוא מעריך שהדאגות הפיננסיות של הספקים יוקלו בטווח הזמן הקצר. לדעתו ההון הנוסף שיעמוד לרשות החברה יכול להוריד באופן משמעותי את קשיי הנזילות בטווח הקצר ויספק לחברה עוד זמן ללטפל במלאי העודף שלה, במבנה העלויות ובהפסד המתמשך בנתח השוק.
החברה הודיעה על פיטורי 20% מהעובדים, לצד רה ארגון עמוק, וכן על סגירת 150 חנויות. התוכנית הזו אמורה להעביר אותה לפסים של רווחיות ותזרים חיובי. זאת הסיבה שג'יי פי מורגן וקבוצת מממנים היו מוכנים להזרים לה בחוב סך של 1.3 מיליארד דולר.
- לקראת שבוע המסחר: וול סטריט מחפשת כיוון - מה חושבים האנליסטים?
- מנכ"ל ג'יי פי מורגן: "אני לא קורא הודעות טקסט בעבודה, אין לי התראות בכלל"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
למרות זאת, האנליסט עדיין דובי ומעניק למניה המלצת ביצועי חסר. עם מחיר יעד של 5 דולר למניה, לעומת מחיר נוכחי של כ-12 דולר. הוא מצטרף ל-67% מהאנליסטים הממליצים למכור את המניה, 28% ממליצים בהחזק ו-6% בלבד ממליצים לקנות אותה.
הוא מנמק את ההמלצה בכך שלמרות השיפור באיתנות הפיננסית בטווח הקצר, הרי שהסיכון לפשיטות רגל בשנת 2023 עדיין קיים אם לא ישתפר המצב העסקי של החברה. יחס הסיכון סיכוי הנוכחי עדיין אינו פורפורציונלי ונוטה לדאונסייד.
- 1.קנו מניות מדד דאקס מדד נסדק לונג.זה הכל (ל"ת)יעקב 31/08/2022 15:22הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. קרדיט: רשתות חברתיותממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
הבית הלבן הודיע כי ב־10 בדצמבר ייערך מכרז ראשון למכירת זכויות קידוח בים, בהיקף אדיר של כ-324 אלף קמ"ר במפרץ מקסיקו, שאותו מיתג מחדש הנשיא כ-“מפרץ אמריקה”; שיעור התמלוגים ייקבע על 12.5% בלבד, כדי לעודד השתתפות רחבה מצד חברות האנרגיה; במקביל הודיע על מכרז נוסף באלסקה בתחילת 2026, בצעד ראשון בתוכנית כוללת של 36 מכרזים ימיים, שנועדה לקדם עצמאות אנרגטית ולהמריץ את תעשיית הנפט האמריקאית
ממשל טראמפ הודיע רשמית על מכרז עצום להענקת זכויות קידוח נפט וגז במים הכלכליים של ארצות הברית, כחלק ממדיניות “העצמאות האנרגטית” של הנשיא. לפי הודעת משרד הפנים, ב-10 בדצמבר 2025 ייפתח מכרז על שטח ימי של כ-80 מיליון אקר (324,000 קמ״ר) במפרץ מקסיקו, אזור
שטראמפ בחר למתג מחדש כ-“מפרץ אמריקה”. מדובר במכרז הראשון מתוך 30 מכרזים באזור, המתוכננים עד שנת 2040, במסגרת החוק החדש שאושר בקיץ האחרון.
הגוף המופקד על ניהול המשאבים האנרגטיים הימיים, ה-BOEM הודיע כי לצד המכרז במפרץ, ייערך גם מכרז נוסף במפרץ
קוק שבאלסקה ב-4 במרץ 2026. מכרז זה יכלול כמיליון אקר (כ-4,050 קמ״ר), והוא הראשון מבין שישה מכרזים מתוכננים באזור זה עד שנת 2032. על פי החוק החדש, המדינה מחויבת לקיים מכרזי קידוח ימיים מדי שנה כמעט לאורך שני העשורים הבאים.
ב-BOEM ציינו כי שני המכרזים יקבעו שיעור תמלוגים אחיד של 12.5%, הנמוך ביותר שמותר בחוק, במטרה “לעודד השתתפות רחבה מצד תעשיית האנרגיה” ולחזק את התחרות בשוק. ממלא מקום מנהל הסוכנות, אמר בהודעתו: "אנחנו פועלים על פי לוח זמנים צפוי וברור שהוגדר על ידי הקונגרס, במטרה לתמוך בפיתוח ארוך טווח של תעשיית הנפט והגז הימית של ארצות הברית בעשורים הבאים".
המהלך משתלב במדיניות רחבה יותר של הממשל, המבקשת להגביר את תפוקת הנפט, הגז והפחם, תוך צמצום רגולציה סביבתית והפחתת סובסידיות למקורות אנרגיה ירוקים. התוכנית החדשה נועדה להבטיח "רצף עסקי ויציבות השקעות" לחברות האנרגיה, לאחר שנים של תנודתיות רגולטורית בשווקים.
- אלמנת הנשיא נעצרת בחשד להונאה וחברת הקופונים יוצאת להנפקה בנאסד"ק
- שר האנרגיה של אבו דאבי יכהן גם כמנכ"ל זרוע ההשקעות הבינלאומית של אדנוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלפי מקומות עבודה חדשים
האנליסטים מציינים כי פתיחת המכרזים הללו צפויה להניב עשרות מיליארדי דולרים לקופת המדינה וליצור אלפי מקומות עבודה חדשים במגזרי התשתית, ההנדסה והשירותים
הלוגיסטיים. עם זאת, פעילי סביבה ואנשי אקדמיה מזהירים מהשלכות אקולוגיות כבדות. "פתיחת שטחים חדשים לקידוח במים עמוקים עלולה להגדיל את הסיכון לאסונות סביבתיים ולפגוע במערכות אקולוגיות רגישות לאורך חופי המפרץ", הזהירו ארגונים סביבתיים.
