קוגנייט - מה גרם למניה הישראלית ליפול ב-85% והאם זו הזדמנות?
חברת הסייבר וניתוח הנתונים הישראלית קוגנייט (Cognyte Software) היא ספין אוף שבוצע לפני קצת פחות משנתיים מחברת ורינט שמנוהלת על ידי דן בונדר. ורניט נשארה עם המודיעין העסקי בתחום האזרחי וקוגנייט עם הצד הביטחוני. אלעד שרון, שהיה נשיא חטיבת הסייבר בחברה והפך להיות מנכ"ל קוגנייט, קיווה באותם ימים שהחברה "תייצר ערך לטווח הארוך לבעלי המניות". אבל בינתיים, שנתיים אחרי זה לא קורה. אז נכון ששנתיים זו תקופה קצרה, אבל סביר להניח שמשקיעי החברה לא ציפו לנפילה של 85% במניה משווי של יותר מ-2 מיליארד דולר ל-314 מיליון בלבד. אז מה קרה בעצם בחברה שפועלת בתחום הנכון - סייבר, שיש לה לקוחות של 20 שנה, שמוכרת מוצרים הכרחיים לממשלות וארגוני ביון בתחום שרק הולך וגדל?
קוגנייט אומנם לא כיכבה עם הכרזתה כחברה עצמאית, אבל סה"כ היא היתה "בסדר", עד שהגיעה החולשה בתוצאות בשנה האחרונה כשלפתע הוטלה הפצצה - דוחות איומים ברבעון האחרון. הדוחות הפילו את המניה ב-28% נוספים. הנהלת החברה הנבוכה ניסתה להסביר למשקיעים שמול הלקוחות הכל מתנהל כרגיל ושמדובר בדחיות של ביצוע הזמנות ללא סיבה גורפת ועניינית. אבל המשקיעים מריחים בעיה גדולה. זו לא בעיה של טכנולוגיה, זו לא בעיה של מוצרים. החשש הוא מבעיה של תדמית. ייתכן מאוד שמה שקרה לקוגנייט הוא תוצאה של פרשת NSO-פגסוס.
NSO היא חברת סייבר התקפי שלתוכנה שלה קוראים פגסוס. התוכנה הזו יכולה לרגל-לעקוב אחרי מחשבים-סמארטפונים ולשאוב מידע רחב. יש לא מעט חברות שפועלות בסייבר התקפי (אבל יש פחות כאלה מאשר בתחום סייבר הגנתי), אבל יש כל מיני רמות של תחכום ופרצות בתחום הזה. אם מדינה תעשה הכל כדי לאתר מחבלים, ואין קווים אדומים מבחינת חדירה לפרטיות של חשודים, הרי שפירמות וגופים עסקיים כמובן שלא רשאים לעשות מהלכים כאלו. מעבר לכך, בשם ההגנה על הציבור, ניתן להשתמש בתוכנה הזו למניעים פסולים - התוכנה של NSO שימשה גם למעקב אחרי עיתונאים, מתנגדים למשטר וכנראה גם אזרחים תמימים במשטרים שונים בעולם.
קוגנייט סבלה מהתפוצצות פרשת NSO בארה"ב, כאשר בשנה שעברה הואשמה NSO על ידי אפל בכך שפרצה לטלפונים של עובדי מחלקת המדינה (משרד החוץ) בארה"ב. עוד לפני כן אמזון החליטה להפסיק את פעילותה של NSO בשרתים שלה בעקבות הדלפה של 50 אלף מספרי טלפון שהיו תחת מעקב. האמת היא שהבעיות של NSO התחילו כבר ב-2018 כאשר דווח כי פגסוס סייעה למדינות כמו איחוד האמירויות וערב הסעודית, וב-2019 פייסבוק הגישה תביעה נגד NSO על הונאות מחשב והפרה של החוק בארה"ב, לאחר שטענה שהיא פרצה לטלפונים תוך ניצול בעיית אבטחה בוואטסאפ, שנמצאת בבעלותה של פייסבוק, ובהמשך גם מיקרוסופט וגוגל הצטרפו לתביעה.
- קוגנייט עם הכנסות של 95.5 מיליון דולר, מעל הצפי
- קוגנייט רוכשת את GroupSense ב-9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההמשך כבר היה בארץ כאשר עיתון כלכליסט טען כי המשטרה השתמשה ב-NSO כדי לפרוץ לטלפונים של חשודים בישראל, אפילו בחשדות לעבירות קלות למדי כמו הפגנות, מבלי לקבל צו שופט. אז אמנם ועדת מררי שמונתה לחקור את העניין קבעה שהטענות לא נכונות, ועדיין נשאר טעם מר וחשש שהתוכנה "עברה את הגבול".
ועל הרקע הזה, NSO הורחקה - הוצא לה כרטיס אדום והמשטרים הדמוקרטיים, בראשות ארה"ב, נמנעו ממנה. זה התחיל באזהרה, עבר להתבטאויות. זו נקודה מאוד רגישה כי בסופו של יום המוצרים האלו נדרשים, אבל בשיח הפוליטקלי-קורקט ובהינתן המעקבים האסורים שבהם היו מעורבים המוצרים של NSO, החברה הפכה לשנואה ומורחקת. מעבר לכך - התעשייה של הסייבר ההתקפי הפכה למוקצה עם תדמית שלילית. חברות שנגעו בסייבר התקפי, קיבלו כתף קרה מלקוחות. החברות הישראליות בתחום ספגו יותר, כיוון שהקירבה שלהן ל-NSO לכאורה גדולה מאשר של חברות זרות.
לקוגנייט היתה פעילות התקפית. לא ממש מצליחה, סוג של סטארטאפ, אבל זה ככל הנראה הכניס אותה לתוך הרשימה הלא מחמיאה. הפעילות הזו נסגרה בחודש יוני, אז אולי מכאן ואילך משהו ישתפר ביחס של הלקוחות. לא בטוח. לא ידוע. ממש לא ברור. קוגנייט עוסקת בדברים החשופים-גלויים ונדרשים של עולם הסייבר אבל התדמית שלה כנראה נפגעה. או שכמו במקרים רבים - הלקוחות פשוט לא רוצים לספוג כעת ביקורת, ולכן הם דוחים קצת את ההזמנות, עד יעבור זעם, עד שהשיח יעבור לנושאים אחרים והם יחזרו לרכוש את המערכות של קוגנייט.
- השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות
- החוזים על וול סטריט עולים עד 1.2% - מתקרבים לסיום השביתה הגדולה במגזר הציבורי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
צבר הזמנות חזק, אבל ירידה חדה בהכנסות והפסד מפתיע הפילו את המניה ב-28% במניה. מה אמרו בחברה?
בדוחות האחרונים שפרסמה החברה בחודש יוני דיווחה החברה על נפילה של 25% בהכנסות ל-86.4 מיליון דולר, לעומת 114.7 מיליון דולר ברבעון המקביל והרבה מתחת צפי האנליסטים ל-112.6 מיליון דולר. בשורה התחתונה דיווחה החברה במפתיע על הפסד של 79 סנט למניה, בעוד הצפי היה לרווח של 9 סנט למניה.
בחלוקה למגזרים - מגזר התוכנה ספג את עיקר המכה, עם נפילה של 52% בהכנסות ל-24.9 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה, לעומת 51.7 מיליון ברבעון המקביל בשנה שעברה. ההכנסות משירותי תוכנה ירדו גם הם אבל הרבה פחות: 45.8 מיליון דולר ברבעון הראשון, ירידה של 10% לעומת 50.8 מיליון ברבעון המקביל. המגזר היחיד שהחברה עלתה בו הוא השירותים האישיים, בו עלתה החברה ב-28% ל-15.7 מיליון דולר, לעומת 12.3 מיליון דולר אשתקד.
יצוין כי לחברה יש מזומנים בהיקף של 107 מיליון דולר, והיא שרפה ברבעון 8.7 מיליון דולר מפעילות שוטפת. בהינתן שלא היה מדובר ברבעון מוצלח ניתן להניח שמדובר על קצב גבוה יחסית של שריפת מזומנים ולכן נראה שבשלב זה יש לה מספיק מזומנים לפעילות.
בתחזית לרבעון הבא, האנליסטים צופים לחברה הכנסות של 92.5 מיליון דולר והפסד של 17 סנט למניה. בתחזית לשנה כולה צופים האנליסטים לחברה הכנסות של 380.7 מיליון דולר והפסד של 1.04 דולר למניה.
צבר הזמנות של 512 מיליון דולר - עדיין צומח
אבל בעוד התוצאות לא טובות, צבר ההזמנות של החברה דווקא חזק ועומד על 512 מיליון דולר. צבר הוא בעצם ההזמנות שיש לחברה בקנה. היא תספק את המוצרים והשירותים ותקבל את הכסף. במקרה של קוגנייט, הצבר צמח בקצב של "כמה מיליוני דולרים לעומת הרבעון המקביל" בשעה שהמכירות קרסו. זה מעיד לכאורה שהמצב בחברה (מול הלקוחות) לא נורא כפי שמספרות המכירות.
מתוך אותם 512 מיליון דולר החברה מעריכה כי כשני שלישים אמורים להפוך להכנסות תוך שנה ושליש בהמשך, וכי כפי שהסביר מנכ"ל החברה אלעד שרון: "אנו מאוכזבים מתוצאות הרבעון הראשון שלנו, שהושפעו מהמרה איטית בצנרת ובעיות בשרשרת האספקה. בשלב זה, איננו מסוגלים לתת תחזית. אך ממשיכים להאמין בהזדמנות ארוכת הטווח". עם זאת, הוסיף "אנו מאמינים שהאתגרים העומדים בפנינו הם זמניים באופיים".
סמנכ"ל הכספים דוד עבאדי הסביר שהירידה בהכנסות מתוכנה התרחשו "עקב עיכובים בפריסה של לקוחות והמרה איטית של הצבר". בתחום השירותים הוא הסביר את הירידה ב"צמצום הלקוחות הפדרליים בהוצאות התמיכה והמנויים".
"אנו ממשיכים לזכות בעסקאות גדולות מלקוחות קיימים המדגימים את הצורך בטכנולוגיה" אמר בשיחת הוועידה, המנכ"ל שרון, "העסקאות האלו ממחישות את החוזק של קשרי הלקוחות שלנו, וכיצד הלקוחות מסתכלים עלינו כדי לעזור להם להתמודד עם איומי אבטחה מתפתחים.
"אנחנו ממשיכים לקבל הזמנות גדולות שממחישות את האמון שיש ללקוחותינו בטכנולוגיה שלנו ואת היכולת שלנו לפרוס פתרונות מורכבים גדולים. במונחים של פעילות ההזמנות הכוללת, הרי שעלינו בצבר שלנו בכמה מיליוני דולרים, וזו עלייה רציפה. הצבר בדרך כלל מספק לנו נראות טובה לטווח הקרוב. עם זאת, ברבעון האחרון, אתגרי שרשרת האספקה פגעו בנו. הנה דוגמה שתעזור להסביר את הנקודה הזו: היה לנו צבר הזמנות של מיליוני דולרים שציפינו לפרוס ברבעון הראשון. במקרה זה, הלקוח שלנו הזמין מאיתנו תוכנה והזמין בנפרד חומרה מספק אחר כדי להפעיל את התוכנה שלנו. במהלך הרבעון, הלקוח הודיע לנו שאספקת החומרה שלו מתעכבת וביקש לשנות את מועד הפריסה של התוכנה עד לאחר הגעת החומרה. ההשפעה של עיכוב לקוחות זה הייתה שלא יכולנו לספק את התוכנה ולהכיר בהכנסות ברבעון הראשון לפי לוח הזמנים המקורי.
"אנו מאמינים שהקושי ברבעון נובע משני גורמים. הראשון הוא ביצוע פנימי והשני הוא עיכובים של לקוחות בביצוע הזמנות שיכולים להיות קשורים להשפעה של הסביבה המאקרו-כלכלית והגיאופוליטית הכוללת. כפי שאמרנו לפני מספר חודשים, שכרנו CRO
(Chief Revenue Officer) חדש כדי לשפר את הביצוע הפנימי שלנו. חלק מהפעולות שכבר נקטנו כוללות מיקוד צוותי המכירות שלנו בטריטוריות שבהן אנו רואים את הפוטנציאל הגבוה ביותר, זיהוי נקודות הכאב הדוחקות ביותר ללקוח, ושימוש בגישת מכירה מייעצת יותר, והגדלת תדירות בדיקת הצנרת.
"במהלך החודשים האחרונים, ה-CRO שלנו והצוות שלו פגשו לקוחות רבים כדי להבין טוב יותר את הסיבות מאחורי ההמרה האיטית בצנרת. למרות שמוקדם מדי להגיע למסקנות מראיונות הלקוחות שלו, אני רוצה לחלוק כמה דוגמאות אנקדוטליות, שאני מקווה שתמצאו בהן שימושיות. הדוגמה הראשונה היא סוכנות ממשלתית, שאמרה לנו שתקציב הסוכנות שלהם לשנה ירד, ובעקבות כך הם החלו בתהליך של התאמת תוכניות התפעול שלהם. אנו מאמינים שהעיכובים שחווינו עם לקוח זה הם תוצאה של התהליך שלו לשקול מחדש את סדרי העדיפויות שלו בפרויקט. דוגמה שנייה היא סוכנות ממשלתית נוספת, שאיתה השלמנו את תהליך המכירה ברבעון הרביעי בשנה שעברה תמורת הזמנה של מיליוני דולרים. במקרה זה, ציפינו שההזמנה תתבצע במהלך הרבעון הראשון, אך ההזמנה עדיין לא הגיעה. לא ברור מה הסיבות לעיכוב. אבל בהתבסס על דיונים עם הלקוח, אנחנו ממשיכים לצפות להזמנה. דוגמה שלישית קשורה לאירופה שבה חווינו המרה נמוכה מאוד בצנרת. זה עשוי להיות קשור למשבר באוקראינה ולאופן שבו מדינות אחרות באירופה מגיבות אליו או לא. חשוב לציין שמהמפגשים על הלקוחות האלו ועוד אנחנו מעריכים שלא איבדנו עסקאות מפתח עקב תחרות, וששמרנו על עמדת המוצר המיוחדת שלנו. אנו מאמינים שמערכות היחסים שלנו עם הלקוחות נשארות חזקות ושההמרה האיטית בצנרת לא נגרמה מחוסר שביעות רצון של הלקוחות מהפתרונות או השירותים שלנו".
- 7.אנונימי 27/08/2022 15:46הגב לתגובה זוזוכרים את קומברס? את תעשו העתק הדבק שומר נפשו ירחק
- 6.עובד לשעבר 26/08/2022 09:22הגב לתגובה זו10 שנות עבודה, אנשים טובים חברה בינונית. ההנהלה עייפה שיודעת לעשות more of the same תמיד מגיבים אחרונים. אם יש תקווה לחברה זו רענון שורות ההנהלה והחל מהשמות בכתבה
- 5.חברה עייפה, לא חזרה מהקורונה (ל"ת)אלי 24/08/2022 23:51הגב לתגובה זו
- 4.דני 24/08/2022 14:51הגב לתגובה זואם נעשה פיצול מניות אגרסיבי אז כנראה זו הסיבה
- 3.אחד שחושב 24/08/2022 14:05הגב לתגובה זולא בהכרח מפריע ללקוחות, גופים ביטחוניים, הזיקה ל- NSO יש עוד הרבה ניחושים טובים יותר - 1. מחיר פיצול מוגזם 2. טכנולוגיה מיושנת 3. שינוי מודל עסקי 4. צוות מכירות חלש (סמנכ"ל של 30 שנה עזב) 5. קשיים תפעוליים עקב עזיבת אנשי מפתח בשוק גואה דווקא NSO ?
- 2.ריקרדו 24/08/2022 12:49הגב לתגובה זוצריך להשוות את החברה לפלנטיר (PLTR) ולא ל NSO קוגנייט היתה בתחום הספציפי ועם פור אדיר לפני פלנטיר אבל הנהלה מאוד שמרנית וללא מעוף גרמה לכך שפלנטיר הצליחה בפחות זמן להיות שווה פי חמישים
- 1.אנונימי 24/08/2022 12:17הגב לתגובה זוהנהלה ישנה וחלשה שלא מבינה את השוק, טכנולוגיה וחסרת אסטרטגיה. חברה חיה מתה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- הרשת החברתית, אחת מסמלי בועת הדוטקום, מגיעה לנאסד"ק ונוסקת ב-600% ביום
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
