"הפוטנציאל בתחום התחבורה וההיסעים ענק. אלקטרה תהיה דומיננטית בתחום"
חברת אלקטרה אלקטרה 1.75% הפועלת בפרויקטים למבנים ותשתיות בישראל ובחו"ל, פרסמה דוחות טובים ברבעון השני כשתחום התחבורה (אפיקים ואגד תעבורה) אחראי על הגידול בפעילות וברווחים. הכנסות אלקטרה ברבעון צמחו ב-17.8% לכ-2.6 מיליארד שקל; הרווח הנקי הוכפל ל-134.3 מיליון שקל, אך בנטרול רווח הון, מדובר על עלייה צנועה ברווח לכיוון ה-80-85 מיליון שקל.
ה-EBITDA של החברה ברבעון עלה ב-48.4% ל-306.7 מיליון שקל. צבר העבודות של קבוצת אלקטרה מסתכם ל-28.3 מיליארד שקל – גידול של 20% ביחס לצבר בסוף 2021.
"זהו הרבעון הטוב ביותר אי פעם של אלקטרה", אומר, איתמר דויטשר, מנכ"ל החברה, "כמעט כל חברות הבת שלנו רשמו צמיחה ניכרת ברבעון השני. גם בארצות הברית אנחנו חוזרים להיקפי הפעילות שלנו טרם תקופת הקורונה. מבחינת יזמות, אנחנו מוכרים דירות בקצב גבוה, ישנה עליית מחירים וטרם ראינו ירידת מחירים בפרויקטים שלנו. לפני מספר שבועות השקנו את הפרויקט שלנו בפארק אפעל ואנחנו עדים לעשרות הרשמות וחוזים, ככה שבסך הכל אצל כל החברות שלנו אנחנו רואים צמיחה".
- אלקטרה מצרפת את קרן תש"י כשותפה באלקטרה אפיקים ומוטורס
- אלקטרה: עלייה בהכנסות וברווח הנקי, ירידה בתפעולי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראינו ירידה בפעילות החברה בחו"ל - זו ירידה נקודתית או משהו מעבר לזה? למה זה קרה?
"הירידה בחו"ל נובעת בעיקר מהפעילות שלנו בארה"ב. החברות שלנו שם עובדות בעיקר עם המגזר הפדרלי והן נפגעו מאוד כאשר הצבר ירד בתקופת הקורונה ולהבדיל מההתאוששות בארץ שהייתה יותר מהירה, לגופים בארה"ב לוקח יותר זמן. צבר ההזמנות עבר כעת את ה-400 מיליון דולר אבל יקח לנו לדעתי עוד רבעון אחד עד שנתחיל לראות חזרה את התוצאות ברווחיות בניו יורק שראינו טרום הקורונה וכמובן שאנחנו רוצים להמשיך ולצמוח שם. מבחינת הצבר והמחזורים אנחנו כבר חזרה במסלול. אנחנו לא מודאגים, זה היופי באלקטרה ששאר הזרועות שלנו מציגות פעילות ענפה וצבר הזמנות גבוה".
נכנסתם לתחום התחבורה עם אפיקים ואגד תעבורה. למה בעצם?
"האסטרטגייה שלנו היא - ליזום, להקים, לתפעל. אנחנו יוזמים אנחנו יוזמים בתחום התשתיות והבניין, אנחנו מקימים דרך עשרות חברות הבת שלנו ואנחנו גם מפעילים. עם זאת, היה לנו תחום אחד שבו יזמנו והקמנו כבישים ומנהרות אבל לא נכנסנו לתפעול. אפיקים יהפכו אותנו גם למפעילים בתחום התחבורה וישלימו לנו את החוליה החסרה בשרשרת האסטרטגיה שלנו בתחום התחבורה. אנחנו רוצים לתפעל בכל תחום בו אנחנו יוזמים כולל בתחום התחבורה, גם אם זה היסעים. הרכישות של אפיקים ואגד תעבורה משלימים לנו את העניין התפעולי בתחום התחבורה".
ללא פעילות התחבורה, שיעור הצמיחה ברווחיות מעט קטן יותר, האם זו אחת הסיבות שנכנסתם לתחום?
"את הרווחיות היום באלקטרה ניתן לחלק לארבעה מגזרים: נדל"ן שבו הרווחיות יחסית גבוהה, קבלנות שבו הרווחיות יחסית נמוכה אך בהיקפים גדולים ללא צורך בהשקעות הוניות ויש את מגזר הניהול שהוא מעט גבוה יותר מהקבלנות וגם הוא בהיקפים גדולים. המגזר האחרון הוא מגזר הזכיינות שבו יש מימושים המנהלים את הרווחיות ויש את השוטף.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
מגזר התחבורה פוצל לשניים כאשר חציו בתחום של ההפעלה של ההיסעים בעיקר לחברות עסקיות וגופים ציבורים ששם רווחיות היא דומה יחסית לרווחיות שלנו בשאר התחומים. מגזר הזכיינות הביא אכן רווחיות גבוהה יותר".
מה הפוטנציאל של תחום התחבורה מבחינתכם? אתם מתכננים הנפקה?
"הפוטנציאל הוא גדול יחסית. בתחום התחבורה הציבורית יש המשך הפרטות, כל שנה יוצאים לא מעט אשכולות. בתחום ההיסעים השמיים הם הגבול, אנחנו יחסית בהיקף בינוני, הפוטנציאל בשוק הוא ענק, יש תהליך גדול מאוד של מעבר לטכנולוגיה שמחברת היום היסעים, מוניות, קורקינטים ורכבות שיתגברו עם הפעלת הקו האדום התל אביב ואנחנו נהיה דומיננטים בתחום".
אנחנו לא מתכננים הנפקה. אלקטרה לא יכולה להחזיק חברה ציבורית. אנחנו חברת בת של אלקו ואם ננפיק הרי שכבר יהיה מדובר בחברה שלישית - דבר שחוק הריכוזיות אינו מאפשר. לכן הגיוסים הם לתוך החברות הבנות ואין כרגע איזושהי הנפקה מתוכננת".
התוצאות ברבעון - המשך עלייה בפעילות וברווח
הכנסות אלקטרה ברבעון השני צמחו כאמור ב-17.8% לכ-2.6 מיליארד שקל; הרווח הנקי הוכפל ל-134.3 מיליון שקל, אך בנטרול רווח הון, מדובר על עלייה צנועה ברווח לכ-80-85 מיליון שקל. ה-EBITDA של החברה ברבעון עלה ב-48.4% ל-306.7 מיליון שקל. צבר העבודות של קבוצת אלקטרה מסתכם ל-28.3 מיליארד שקל – גידול של 20% ביחס לצבר בסוף 2021.
תוצאות המגזרים: ההכנסות במגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל עלו ברבעון ב-18.7% ל-1.3 מיליארד שקל, בהשוואה ל-1.1 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע בעיקר מעלייה בהיקפי הביצוע בתחום קבלנות ראשית לבניה ובתחום התקנת מערכות אלקטרו- מכניות. הרווח התפעולי במגזר עלה ב-79.7% ל-39.3 מיליון שקל, בהשוואה ל-21.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
במגזר הפעלה, שירות ואחזקה עלו ההכנסות בתקופה ב-18.2% ל-627.2 מיליון שקל, בהשוואה ל-530.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נבע בעיקר מעלייה בהכנסות במספר תחומי פעילות במגזר זה. הרווח התפעולי עלה ל-48.2 מיליון שקל, בהשוואה ל-47.1 מיליון שקל ברבעון המקביל.
במגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל עלו ההכנסות ב-29.1% ל-414.4 מיליון שקל, בהשוואה ל-320.9 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2021. הגידול נבע בעיקר מגידול בהיקפי הפעילות של הקבוצה בתחום התקנת מערכות אלקטרו-מכאניות באירופה. הרווח התפעולי הסתכם ב-6 מיליון שקל, בהשוואה ל-9.7 מיליון שקל ברבעון המקביל
במגזר פיתוח והקמה של נדל"ן בייזום הסתכמו ההכנסות ב-99.1 מיליון שקל, בהשוואה ל-127.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. עם זאת הרווח התפעולי במגזר עלה בכ-21% לכ-17.8 מיליון שקל, בהשוואה לכ-14.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
במגזר הזכיינות רשמה החברה גידול של כ-30% בהכנסות ל-258.4 מיליון שקל. עיקר הגידול בהכנסות נבע מאיחוד תוצאות פעילות התחבורה הציבורית של אלקטרה אפיקים תחבורה 2021 (לשעבר אגד תעבורה), אשר לא נכללו בתקופה המקבילה אשתקד. החברה רשמה רווח תפעולי במגזר של כ-99.2 מיליון שקל, לעומת כ-28.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. אלא שהרווח נובע מרווח הון - רווח ממכירת החזקות החברה בזכיין בפרויקט אגירה שאובה בגלבוע.
אלקטרה היא החברה המרכזית בקבוצת אלקו של הזלקינדים. לצד אלקטרה יש בקבוצה את אלקטרה צריכה שמחזיקה בשורה של פעילויות עסקיות לרבות בתחום המזגנים, והקמעונאות ואת אלקטרה נדל"ן שמחזיקה במקצבי דיור בארה"ב. בשנה האחרונה רכשה אלקו גם נתח משמעותי (שליטה משותפת עם צחי נחמיאס) בדיסקונט השקעות שמחזיקה בנכסים ובניין-גב ים וסלקום.

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.