הלל בש
צילום: משה בנימין
ניתוח

למה אני לא מתרגש מאזהרות הרווח של ענקיות השבבים והאם זה הזמן לקנות מניות בתחום?

תעשיית השבבים הגיעה ב-50 שנים לחצי טריליון דולר וב-10 השנים הקרובות תגדל בחצי טריליון נוספים; הטווח הקצר בעייתי, אבל משקיעים בטווח הארוך לא צריכים לתת לרעשי רקע לבלבל אותם
הלל בש | (5)

בימים האחרונים, נשיא ארצות הברית ביידן חתם על תוכנית אמריקאית שאפתנית לממן מתקני ייצור חדשים של צ'יפים-שבבים, על אדמת ארצות הברית. התוכנית החדשה עברה את בתי המחוקקים האמריקאיים בתמיכה נדירה של כל מפלגות הבית (הרפובליקנים והדמוקרטים).

המשמעות של התוכנית גדולה - ארצות הברית קיבלה החלטה לנסות ולשנות את המגמה המתחזקת בשנים האחרונות של מעבר מתקני ייצור בתחום השבבים למזרח הרחוק. על מנת להשפיע וליצור תנועה נגדית, ארצות הברית התחייבה להשקיע מעל 53 מיליארד דולר (ארה"ב) בסבסוד ישיר של מתקני ייצור חדישים לשבבים - באמריקה.

 

למרות שהמהלך האמריקאי מרשים, ראוי לשים לב כי הכספים יושקעו בענף במהלך 8 השנים הקרובות. רק על מנת לתת לנו סדרי גודל, הרי שהשקעות ההון של חברה בודדת בענף - חברת מיקרון (Micron) האמריקאית בייצור שבבים, הגיעה כבר לכ-10 מיליארד דולר (ארה"ב) בשנה. כך שהתוכנית האמריקאית אינה מרשימה במיוחד. ייתכן והסיבה לתוכנית של "רק 53 מיליארד" הוא החשש מגידול ממשי בהוצאות הממשלה שמוביל להגברת האינפלציה (והחוב הלאומי האמריקאי התופח).

 

כלומר, אולי המהלך קטן מדי ומאוחר מדי, אבל לכל הפחות זה צעד בכיוון הנכון. ארצות הברית חוששת ובצדק רב, מריכוז גדול מדי של יכולת ייצור השבבים העולמי - במדינות המזרח כמו סין, טיוואן קוריאה הדרומית וכו'. נראה שישנה תמיכה רחבה ואפילו גורפת בקרב מקבלי ההחלטות בוושינגטון, שמדובר על סוגיה בעלת חשיבות לאומית ואסטרטגית לארצות הברית לטווח הרחוק. ראשי הקונגרס האמריקאי, ביחד עם הנשיא, הכריזו כי הם רוצים להחזיר את ארצות הברית לחזית תחום הייצור הטכנולוגי.

 

תעשיית השבבים העולמית ידעה עדנה גדולה בתקופת הקורונה. אזרחי העולם שהיו מוגבלים בתנועה ובסגרים שונים, יצרו ביקושים אימתניים למוצרי טכנולוגיה; אנשים קנו הרבה יותר מחשבים ניידים ואישיים, טלפונים חכמים, מכוניות מתקדמות, מוצרי חשמל שונים וכו'. בנוסף - מגפת הקורונה, והגידול בתעבורת האינטרנט שבעקבותיה, הביאה גם לגידול משמעותי בביקושים המוסדיים הגדולים של שבבים לתעשיית מחשוב הענן העולמי.

תחום מחשוב הענן נשלט על ידי שלוש שחקנים גדולים ומוכרים: אמזון (Amazon), מיקרוסופט (Microsoft) וגוגל (Google). חברות אלו, עם תקציבי הענק ומוקד רווחיות ממשית בתחום מחשוב הענן, ייצרו ביקושים גדולים ומשמעותיים לתעשיית השבבים.

 

אבל הביקושים הגדולים בתקופת הקורונה באו במקביל גם לשינויים מרחיקי לכת בתחום הלוגיסטיקה העולמית, ולקשיים ממשיים בשרשרת האספקה העולמית. יצרני שבבים ברחבי העולם התקשו למצוא את כל חומרי הגלם הנדרשים להם. כמו כן, בתקופת הקורונה היה מחסור ממשי בכוח אדם זמין ומיומן שיכול לתפעל את מתקני הייצור המתקדמים לצ'יפים. בנוסף, בגלל בעיות בתחום ההובלה הימית - יצרני השבבים לא הצליחו לעמוד בלוחות הזמנים של ההזמנות. התוצאה הייתה קיטון בהיצע.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

מגפת הקורונה העולמית הובילה לשילוב המעניין של ביקושים מוגברים והיצע מוגבל. כתוצאה, המחירים של שבבים האמירו ותרמו תרומה נאה לאינפלציה העולמית, שאנו חווים כיום. כמו כן, למרות הקשיים הרבים של חברות השבבים בתחום הייצור, הרי שעליות המחירים הנרחבות הובילו אותן לרווחיות מוגברת ומפתיעה. ולא זו אף זו – בנוסף לרווחיות הגדולה של חברות ייצור השבבים בתקופת הקורונה, הרי שכעת החברות האמריקאיות כמו אינטל (Intel), מיקרון (Micron), אינבידיה (Invidia) ואחרות - יזכו לסבסוד נדיב של הדוד סם, שפתח את הארנק ומוכן לממן מתקני ייצור חדישים ומשוכללים.

 

אזהרות בשרשרת

למרות כל החדשות הטובות לענף בכלל ולחברות האמריקאיות בפרט, משקיעים רבים מודאגים מאוד. תעשיית ייצור השבבים האמריקאי נותן איתותים לא טובים בחודשים האחרונים. במקביל להכרזה של ממשלת ארצות הברית, מיקרון (Micron) הזהירה השבוע על היחלשות ממשית בביקושים לשבבים. כתוצאה, מיקרון הכריזה על הקטנה ניכרת בתחזית ההשקעות ההוניות לשנת 2023. האזהרה של מיקרון, היא רק האחרונה בשרשרת של ידיעות לא טובות לתעשיית השבבים. לפני ההצהרה של מיקרון באה אינבידיה (Invidia) בתחילת השבוע והודיעה על כך שלא עמדה בציפיות המכירות שלה, ולפני שבועיים אינטל (Intel) הפתיעה את שוק ההון עם ההכרזה על קיטון ממשי בביקושים והפסדים ממשיים לרבעון הראשון של 2022.

 

כל אלו הינם תוצאה ישירה וממשית לסימנים להאטה במכירות של מוצרים עתירי שבבים כמו: מחשבים אישיים וניידים, טלפונים חכמים, מכוניות משוכללות ואפילו שרתים לתחום מחשוב הענן. נראה כי הביקושים הגדולים של שבבים מתקופת הקורונה – הולכים ונעלמים. על כן, למרות ההכרזה של ממשלת ארצות הברית על תוכנית סבסוד לתעשיית השבבים האמריקאית, מניות הענף נמצאות דווקא במגמת ירידה.

 

תעשיית ייצור השבבים ידועה כענף מחזורי במיוחד הכוללת תקופות גאות של הרחבה והשקעות הוניות גדולות ותקופות שפל של צמצום ועודפי ייצור ניכרים. נראה כי שוק ההון מתקשה להכריע אודות עתיד הענף. הסיבה לכך נעוצה בפער הגדול שבין התחזיות של הטווח הארוך, הצופות הכפלה של הביקושים לשבבים עד סוף העשור, לבין הטווח הקצר הכולל האטה ממשית בביקושים (פוסט קורונה).

 

למשקיעים מומלץ שלא לתת לרעשי הרקע לבלבל אותם, ולהתמקד דווקא בטווח הארוך יותר. ראוי לבחון את מניות תעשיית ייצור השבבים באופן יותר אסטרטגי ובקנה המידה התואם את גודלם. לתעשיית השבבים העולמית לקח כ-50 שנה להגיע להיקף מכירות של חצי טריליון דולר (ארה"ב), והוא צפוי תוך כ- 10 שנים לצלוח את קו ה-טריליון דולר (ארה"ב).

תחזית זו לטווח הארוך, נשענת על יותר מביקושים נקודתיים של מגפה עולמית מפתיעה. היא מתבססת על מעבר לעולם שבו לשבבים יש דומיננטיות הולכת וגוברת בכל תחומי החיים. קשה להתעלם מהמהפכה הטכנולוגית המהירה הסוחפת את העולם, ולקראת הכניסה של רכבים אוטונומיים משוכללים, הקצב רק ילך ויגבר. הביקוש העולמי לשבבים צפוי לגדול מאוד בשנים הבאות, ולהתרחב לתחומים חדשים וחדשניים.

 

נראה כי ההכרזות של חברות ייצור השבבים האמריקאיות נועדו יותר לצרכים פוליטיים, מול מקבלי ההחלטות בוושינגטון, ופחות מבטאים קיטון ממשי ומתמשך לטווח הארוך בביקושים לשבבים. החברות האמריקאיות מיטיבות לשחק את המשחק, מנצלות את תקופת הפוסט קורונה, ומציגות מול מקבלי ההחלטות מצג של חברות מסכנות, בשוק מורכב, עם הרבה חוסר וודאות. אבל לאמיתו של דבר, חברות אלו נמצאות במקום הנכון ובזמן הנכון. הם יקבלו סבסוד נאה מהממשל האמריקאי, יקימו ויפתחו מתקני ייצור חדשים באמריקה וימשיכו להרוויח עוד שנים רבות.

  

בשבוע האחרון נוכחנו לראות מן הצד האחד תוכנית אמריקאית גדולה למימון וסבסוד ייצור השבבים באמריקה. ומן הצד השני, הכרזות חוזרות של חברות ייצור הצ'יפים על קיטון בביקושים וברווחיות. ההאטה בביקושים של תקופת הפוסט קורונה עלולות לבלבל משקיעים רבים, שחושבים שהענף סובל מירידה אסטרטגית וארוכת טווח בביקושים למוצריה. אבל, בחינה קצת יותר מעמיקה תגלה שהביקושים ארוכי הטווח לשבבים צפויים רק לעלות ולעלות, ואינם באמת מושפעים מהותית מהחזרה לשגרה שלאחר מגפה עולמית.

 

 

הלל בש ([email protected]) - מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    גיא 15/08/2022 12:11
    הגב לתגובה זו
    אינטל עברה את השיא, המחולל הכנסות העיקרי שלהם בנסיגה שרתים מגמה זהה קיימת גם בכרטיסי רשת. כל מספקי הענן בסוף יפתחו וייצרו הכל לבד. אינבידיה זה סיפור אחר יש להם טכנולגיה שאין לאחרים בענף הכי צומח ML.
  • 4.
    סיכום יפה של המצב (ל"ת)
    הקורא 13/08/2022 14:24
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    השקעה טובה מאד ל 5 שנים ויותר ... (ל"ת)
    שי לפידות 11/08/2022 14:28
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    נ.ש. 11/08/2022 12:05
    הגב לתגובה זו
    המינרלים לייצור שבבים נמצאים במזרח הרחוק וסין שולטת ב90% מהם. כך שאני לא מבין מה הם מרוויחים מהשקעות של ארה"ב. לגבי המכירות מצב של האטה בשוק העולמי ידחה את הצמיחה של ענף השבבים
  • 1.
    בהחלט מרחיב דעת, תודה רבה (ל"ת)
    איתן 11/08/2022 10:43
    הגב לתגובה זו
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.  

המיליארד ריי דליו
צילום: Harry Murphy / Web Summit via Sportsfile

ריי דאליו: "הסדר המוניטרי העולמי בסכנה - ארה"ב נקלעה למלכודת חוב של 37.5 טריליון דולר"

מייסד ברידג'ווטר מזהיר מ"משבר פיננסי" בתוך 3 שנים: "12 טריליון דולר חוב חדש בשנה - והעולם לא רוצה לקנות"

עמית בר |

ריי דאליו, מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר אסושייטס ואחד המשקיעים המשפיעים בעולם, מזהיר כי ארה"ב עומדת בפני סיכון חמור ליציבות הסדר המוניטרי הגלובלי. לדבריו, החוב הפדרלי  שמגיע כיום ל-37.5 טריליון דולר, מתנפח בקצב שאינו בר-שליטה, והמערכת הפיננסית מתקשה לעכל את גיוסי החוב בהיקפים חסרי תקדים. בנוסף, תשלומי הריבית על החוב צפויים להגיע ל-1.13 טריליון דולר בשנת הכספים 2025, מה שמגביר את הלחץ על התקציב הפדרלי.

ריי דאליו מזהיר: "משבר חוב חמור בארה"ב עשוי לפרוץ תוך שלוש שנים"

ריי דאליו משנה גישה: "אני מתרחק מאגרות חוב, ורוכש זהב וביטקוין"

בפאנל בפורום Future China הגלובלי בסינגפור, אמר דליו: "אתם רואים את האיום על הסדר המוניטרי. מכלול הגורמים הללו יחד יקבע האם אנחנו עדים לסוף של האימפריה האמריקאית". הציטוט הזה משקף את חששותיו העמוקים, שמבוססים על ניתוח היסטורי של אימפריות קודמות, כמו האימפריה הבריטית, שקרסו תחת עול חוב כבד ומאבקי כוח פנימיים.


גירעון מתמשך, חוב מתנפח: נתונים מדאיגים


דאליו הסביר כי קיים פער קבוע ומתמשך בין ההכנסות וההוצאות בתקציב האמריקאי. הפער הזה מחייב את ארה"ב לגייס חוב חדש בהיקף כולל של 12 טריליון דולר - שילוב של מימון הגירעון, תשלומי ריבית וגלגול חוב קיים. "לשוק העולמי אין את אותה רמת ביקוש לאג"ח אמריקאי, וזה יוצר חוסר איזון חריף בין היצע לביקוש," הדגיש דאליו.