למה אני לא מתרגש מאזהרות הרווח של ענקיות השבבים והאם זה הזמן לקנות מניות בתחום?
בימים האחרונים, נשיא ארצות הברית ביידן חתם על תוכנית אמריקאית שאפתנית לממן מתקני ייצור חדשים של צ'יפים-שבבים, על אדמת ארצות הברית. התוכנית החדשה עברה את בתי המחוקקים האמריקאיים בתמיכה נדירה של כל מפלגות הבית (הרפובליקנים והדמוקרטים).
המשמעות של התוכנית גדולה - ארצות הברית קיבלה החלטה לנסות ולשנות את המגמה המתחזקת בשנים האחרונות של מעבר מתקני ייצור בתחום השבבים למזרח הרחוק. על מנת להשפיע וליצור תנועה נגדית, ארצות הברית התחייבה להשקיע מעל 53 מיליארד דולר (ארה"ב) בסבסוד ישיר של מתקני ייצור חדישים לשבבים - באמריקה.
למרות שהמהלך האמריקאי מרשים, ראוי לשים לב כי הכספים יושקעו בענף במהלך 8 השנים הקרובות. רק על מנת לתת לנו סדרי גודל, הרי שהשקעות ההון של חברה בודדת בענף - חברת מיקרון (Micron) האמריקאית בייצור שבבים, הגיעה כבר לכ-10 מיליארד דולר (ארה"ב) בשנה. כך שהתוכנית האמריקאית אינה מרשימה במיוחד. ייתכן והסיבה לתוכנית של "רק 53 מיליארד" הוא החשש מגידול ממשי בהוצאות הממשלה שמוביל להגברת האינפלציה (והחוב הלאומי האמריקאי התופח).
כלומר, אולי המהלך קטן מדי ומאוחר מדי, אבל לכל הפחות זה צעד בכיוון הנכון. ארצות הברית חוששת ובצדק רב, מריכוז גדול מדי של יכולת ייצור השבבים העולמי - במדינות המזרח כמו סין, טיוואן קוריאה הדרומית וכו'. נראה שישנה תמיכה רחבה ואפילו גורפת בקרב מקבלי ההחלטות בוושינגטון, שמדובר על סוגיה בעלת חשיבות לאומית ואסטרטגית לארצות הברית לטווח הרחוק. ראשי הקונגרס האמריקאי, ביחד עם הנשיא, הכריזו כי הם רוצים להחזיר את ארצות הברית לחזית תחום הייצור הטכנולוגי.
- הפחד של המשקיעים: אי וודאות שתוביל לביטול תחזיות; לוג’יטק היא רק הסנונית
- בואינג באזהרת רווח: צפויה לדווח על הפסד של 4 מיליארד ד' לעומת צפי למיליארד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תעשיית השבבים העולמית ידעה עדנה גדולה בתקופת הקורונה. אזרחי העולם שהיו מוגבלים בתנועה ובסגרים שונים, יצרו ביקושים אימתניים למוצרי טכנולוגיה; אנשים קנו הרבה יותר מחשבים ניידים ואישיים, טלפונים חכמים, מכוניות מתקדמות, מוצרי חשמל שונים וכו'. בנוסף - מגפת הקורונה, והגידול בתעבורת האינטרנט שבעקבותיה, הביאה גם לגידול משמעותי בביקושים המוסדיים הגדולים של שבבים לתעשיית מחשוב הענן העולמי.
תחום מחשוב הענן נשלט על ידי שלוש שחקנים גדולים ומוכרים: אמזון (Amazon), מיקרוסופט (Microsoft) וגוגל (Google). חברות אלו, עם תקציבי הענק ומוקד רווחיות ממשית בתחום מחשוב הענן, ייצרו ביקושים גדולים ומשמעותיים לתעשיית השבבים.
אבל הביקושים הגדולים בתקופת הקורונה באו במקביל גם לשינויים מרחיקי לכת בתחום הלוגיסטיקה העולמית, ולקשיים ממשיים בשרשרת האספקה העולמית. יצרני שבבים ברחבי העולם התקשו למצוא את כל חומרי הגלם הנדרשים להם. כמו כן, בתקופת הקורונה היה מחסור ממשי בכוח אדם זמין ומיומן שיכול לתפעל את מתקני הייצור המתקדמים לצ'יפים. בנוסף, בגלל בעיות בתחום ההובלה הימית - יצרני השבבים לא הצליחו לעמוד בלוחות הזמנים של ההזמנות. התוצאה הייתה קיטון בהיצע.
- "פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
- מכה בכנף למונית האווירית: ארצ'ר אוויאיישן צנחה לאחר הפסד רבעוני
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
מגפת הקורונה העולמית הובילה לשילוב המעניין של ביקושים מוגברים והיצע מוגבל. כתוצאה, המחירים של שבבים האמירו ותרמו תרומה נאה לאינפלציה העולמית, שאנו חווים כיום. כמו כן, למרות הקשיים הרבים של חברות השבבים בתחום הייצור, הרי שעליות המחירים הנרחבות הובילו אותן לרווחיות מוגברת ומפתיעה. ולא זו אף זו – בנוסף לרווחיות הגדולה של חברות ייצור השבבים בתקופת הקורונה, הרי שכעת החברות האמריקאיות כמו אינטל (Intel), מיקרון (Micron), אינבידיה (Invidia) ואחרות - יזכו לסבסוד נדיב של הדוד סם, שפתח את הארנק ומוכן לממן מתקני ייצור חדישים ומשוכללים.
אזהרות בשרשרת
למרות כל החדשות הטובות לענף בכלל ולחברות האמריקאיות בפרט, משקיעים רבים מודאגים מאוד. תעשיית ייצור השבבים האמריקאי נותן איתותים לא טובים בחודשים האחרונים. במקביל להכרזה של ממשלת ארצות הברית, מיקרון (Micron) הזהירה השבוע על היחלשות ממשית בביקושים לשבבים. כתוצאה, מיקרון הכריזה על הקטנה ניכרת בתחזית ההשקעות ההוניות לשנת 2023. האזהרה של מיקרון, היא רק האחרונה בשרשרת של ידיעות לא טובות לתעשיית השבבים. לפני ההצהרה של מיקרון באה אינבידיה (Invidia) בתחילת השבוע והודיעה על כך שלא עמדה בציפיות המכירות שלה, ולפני שבועיים אינטל (Intel) הפתיעה את שוק ההון עם ההכרזה על קיטון ממשי בביקושים והפסדים ממשיים לרבעון הראשון של 2022.
כל אלו הינם תוצאה ישירה וממשית לסימנים להאטה במכירות של מוצרים עתירי שבבים כמו: מחשבים אישיים וניידים, טלפונים חכמים, מכוניות משוכללות ואפילו שרתים לתחום מחשוב הענן. נראה כי הביקושים הגדולים של שבבים מתקופת הקורונה – הולכים ונעלמים. על כן, למרות ההכרזה של ממשלת ארצות הברית על תוכנית סבסוד לתעשיית השבבים האמריקאית, מניות הענף נמצאות דווקא במגמת ירידה.
תעשיית ייצור השבבים ידועה כענף מחזורי במיוחד הכוללת תקופות גאות של הרחבה והשקעות הוניות גדולות ותקופות שפל של צמצום ועודפי ייצור ניכרים. נראה כי שוק ההון מתקשה להכריע אודות עתיד הענף. הסיבה לכך נעוצה בפער הגדול שבין התחזיות של הטווח הארוך, הצופות הכפלה של הביקושים לשבבים עד סוף העשור, לבין הטווח הקצר הכולל האטה ממשית בביקושים (פוסט קורונה).
למשקיעים מומלץ שלא לתת לרעשי הרקע לבלבל אותם, ולהתמקד דווקא בטווח הארוך יותר. ראוי לבחון את מניות תעשיית ייצור השבבים באופן יותר אסטרטגי ובקנה המידה התואם את גודלם. לתעשיית השבבים העולמית לקח כ-50 שנה להגיע להיקף מכירות של חצי טריליון דולר (ארה"ב), והוא צפוי תוך כ- 10 שנים לצלוח את קו ה-טריליון דולר (ארה"ב).
תחזית זו לטווח הארוך, נשענת על יותר מביקושים נקודתיים של מגפה עולמית מפתיעה. היא מתבססת על מעבר לעולם שבו לשבבים יש דומיננטיות הולכת וגוברת בכל תחומי החיים. קשה להתעלם מהמהפכה הטכנולוגית המהירה הסוחפת את העולם, ולקראת הכניסה של רכבים אוטונומיים משוכללים, הקצב רק ילך ויגבר. הביקוש העולמי לשבבים צפוי לגדול מאוד בשנים הבאות, ולהתרחב לתחומים חדשים וחדשניים.
נראה כי ההכרזות של חברות ייצור השבבים האמריקאיות נועדו יותר לצרכים פוליטיים, מול מקבלי ההחלטות בוושינגטון, ופחות מבטאים קיטון ממשי ומתמשך לטווח הארוך בביקושים לשבבים. החברות האמריקאיות מיטיבות לשחק את המשחק, מנצלות את תקופת הפוסט קורונה, ומציגות מול מקבלי ההחלטות מצג של חברות מסכנות, בשוק מורכב, עם הרבה חוסר וודאות. אבל לאמיתו של דבר, חברות אלו נמצאות במקום הנכון ובזמן הנכון. הם יקבלו סבסוד נאה מהממשל האמריקאי, יקימו ויפתחו מתקני ייצור חדשים באמריקה וימשיכו להרוויח עוד שנים רבות.
בשבוע האחרון נוכחנו לראות מן הצד האחד תוכנית אמריקאית גדולה למימון וסבסוד ייצור השבבים באמריקה. ומן הצד השני, הכרזות חוזרות של חברות ייצור הצ'יפים על קיטון בביקושים וברווחיות. ההאטה בביקושים של תקופת הפוסט קורונה עלולות לבלבל משקיעים רבים, שחושבים שהענף סובל מירידה אסטרטגית וארוכת טווח בביקושים למוצריה. אבל, בחינה קצת יותר מעמיקה תגלה שהביקושים ארוכי הטווח לשבבים צפויים רק לעלות ולעלות, ואינם באמת מושפעים מהותית מהחזרה לשגרה שלאחר מגפה עולמית.
הלל בש ([email protected]) - מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן.
- 5.גיא 15/08/2022 12:11הגב לתגובה זואינטל עברה את השיא, המחולל הכנסות העיקרי שלהם בנסיגה שרתים מגמה זהה קיימת גם בכרטיסי רשת. כל מספקי הענן בסוף יפתחו וייצרו הכל לבד. אינבידיה זה סיפור אחר יש להם טכנולגיה שאין לאחרים בענף הכי צומח ML.
- 4.סיכום יפה של המצב (ל"ת)הקורא 13/08/2022 14:24הגב לתגובה זו
- 3.השקעה טובה מאד ל 5 שנים ויותר ... (ל"ת)שי לפידות 11/08/2022 14:28הגב לתגובה זו
- 2.נ.ש. 11/08/2022 12:05הגב לתגובה זוהמינרלים לייצור שבבים נמצאים במזרח הרחוק וסין שולטת ב90% מהם. כך שאני לא מבין מה הם מרוויחים מהשקעות של ארה"ב. לגבי המכירות מצב של האטה בשוק העולמי ידחה את הצמיחה של ענף השבבים
- 1.בהחלט מרחיב דעת, תודה רבה (ל"ת)איתן 11/08/2022 10:43הגב לתגובה זו
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.

2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.
נשיא קזחסטן, קאסים-ז'ומארט טוקאייב (יוטיוב)הכלכלה של קזחסטן - המדינה שהצטרפה להסכמי אברהם
קזחסטן מצטרפת להסכמי אברהם. בפועל יש כבר עשרות שנים הסכמים עם קזחסטן, צפוי שההצטרפות תרחיב את שיתופי הפעולה בכמה מישורים. אבל מיהי בעצם קזחסטן? ועל מה מבוססת הכלכלה שלה?
קזחסטן היא אחת הכלכלות הצומחות באירואסיה, עם מיקום גאוגרפי שממצב אותה כגשר בין סין לאירופה ובין רוסיה למזרח התיכון. שטחה הוא כ- 2.72 מיליון קמ"ר, והיא התשיעית בגודלה בעולם. אין לה מוצא לים פתוח\ יש לה גבולות ארוכים שהופכים אותה לצומת דרכים חשוב בסחר העולמי.
היקף. אוכלוסייה 20.6 מיליון תושבים. זו מדינה עם אוכלוסייה צעירה יחסית שמספקת כוח עבודה זול ואיכותי. הנשיא הוא קאסים-ז'ומארט טוקאייב זה שש שנים. קזחסטן היא רפובליקה נשיאותית: ראש המדינה הוא נשיא הנבחר ולו סמכויות רבות, לרבות כמפקד עליון של הכוחות המזוינים. קיים ריכוז של כוח בידי הנשיא וההנהגה.
התמ"ג הנומינלי מתקרב ל-300 מיליארד דולר בסוף 2025, בעוד במונחי PPP הוא חוצה את ה-900 מיליארד. התמ"ג לנפש במונחי PPP עומד על כ-36,000 דולר, רמה דומה לטורקיה, אך נמוכה במקצת מרוסיה. המעבר ממשק מבוסס מחצבים בלבד למשק מגוון יותר נמצא בעיצומו, עם דגש על לוגיסטיקה, דיגיטל ותעשייה קלה.
צמיחה של 6%
כלכלת המדינה מבוססת על נפט. ברבעונים הראשונים של השנה נרשמה צמיחה שנתית של 6.1%-6.3%, כאשר התחזיות השנתיות נעות בין 5.5% מהבנק העולמי ל-5.9% מקרן המטבע. הגורם המרכזי: הרחבת שדה טנגיז, שהושקה רשמית בינואר 2025 והוסיפה 260 אלף חביות ליום בתפוקה מלאה. תפוקת הנפט הכוללת עברה את ה-100 מיליון טון בשנה, שיא היסטורי עם 75.7 מיליון טון בינואר-ספטמבר ו-8 מיליון טון באוקטובר לבדו. טנגיז לבדו תורם כשליש, עם תפוקה יומית שהגיעה ל-953 אלף חביות ביוני.
