האם הקידוחים הימיים בסכנה?
מבצע "עלות השחר" נגד הג'יהאד האסלאמי בעזה החל בשעה שדווקא החשש הגדול בחודשיים האחרונים הוא סביב סוגיית האיומים על אסדות הגז של ישראל בים התיכון ובמיוחד, בנוגע לקידוח כריש של אנרג'יאן.
בחודשים האחרונים שיגרה חיזבאללה שלושה כטב"מים לכיוון האסדה של אנרג'יאן המרוחקת כ־80 קילומטר מחופי ישראל. צה"ל זיהה ויירט את השיגורים, אך מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה הצהיר שלא ייתנו לישראל לקחת את הגז של לבנון. זה כמובן לא נכון, כריש רחוק 10 קילומטר ויותר משטח המחלוקת, שעליו יש שאלה ודיון-שיחות. אבל התעמולה של חיזבאללה כאביר הציבור הלבנוני נמשכת ומתרכזת כעת בגז מכריש.
למעשה, הגבול הימי בין לבנון לישראל לא מוגדר ולא מוסדר. ארה"ב ניסתה לתווך בעניין, אבל בינתיים ללא התקדמות פרקטית וזאת למרות שבלבנון מעוניינים להתחיל לפתח שדות גז בהינתן שעל פי ההערכות מול חופי צידון יש מאגר גז גדול.
בשבועות האחרונים החריף מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה את איומיו כלפי ישראל ובמיוחד כלפי שדות הגז. הוא אמר כי כל שדות הגז של ישראל נמצאים תחת איום. כלומר, אם עד עכשיו נראה היה שהוא מכוון בעיקר נגד כריש כעת הוא מפנה איומים נגד יתר הקידוחים. "אין מטרה ישראלית בים או ביבשה שהטילים המדויקים של חיזבאללה לא מגיעים אליה" הוא אמר בערוץ הטלוויזיה הלבנוני "אל-מיאדין" במסגרת סיקור מיוחד לציון 40 שנה להקמת חיזבאללה, הוא סיים ואמר שאם תחל הוצאת הגז בספטמבר זו תהיה בעיה והפרה. "הצבנו יעד ואנחנו הולכים אליו ללא כל היסוס".
- ארה״ב ומדינות המפרץ לוחצות לפירוק חיזבאללה מנשקו - לבנון על סף עימות חדש
- איך הפכה לבנון מבת ערובה של חיזבאללה למדינה השולטת בגורלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 4.אסף 07/08/2022 15:01הגב לתגובה זולמיטב זכרוני האיומים על האסדות ידועים מזה שנים. חיל הים רכש לשם הגנה עליהם ארבע ספינות מדגם "מגן" והצטייד במערכות מתקדמות לגילוי ויירוט איומים שונים. פרויקט שהתחיל לפני כ 10 שנים.
- 3.על השקעתם.למרות מחירי אנרגיה בשיא.בגלל התקשורת והפ 07/08/2022 09:22הגב לתגובה זועל השקעתם.למרות מחירי אנרגיה בשיא.בגלל התקשורת והפוליטיקאים שעינהם צרה בחברות הגז.שמחירי הגז ירדו בעולם המדינה פתחה והפרה חוזים והורידה מחיר אבל בזמן האחרון שהמחירים עלו המון בעולם לא מעלים את המחיר ומשקיעי המניות מממנים חשמל זול על חשבונם.אל תתנו להרויח אבל למה המשקיעים צריכים להיות מופסדים על השקעתם מלפני כמה שנים בניו מד אנרגי.למה בהיי טק לא שמים עיניים על הרווחים המטורפים שם
- ARTICK19 25/08/2022 08:56הגב לתגובה זובניגוד להשערות,אלה לא שורטיסטים(אין סיכוי לשורט סקויז).
- 2.שאול 07/08/2022 03:21הגב לתגובה זוהם מבינים שחיזבאללה זה האסון שלהם . נסראללה התחבולן מנסה למכור להם את ההיפך . ישראל חייבת לשדר להם שכל ניסיון שלו לפעול נגדנו יביא עליהם את הסוף המר ..
- 1.YL 06/08/2022 22:37הגב לתגובה זואן ספק ש הפעולה הסופר מעולה של צהל בעזה גרמה ל תדהמה עמוקה בכל שכבות הפיקוד של האירגונים השונים כולל אירן
- דרור 07/08/2022 09:31הגב לתגובה זובלי רעש ובלי צלצולים הכניסו למוחות שלהם מה עלול לקרות . זאת הרתעה אמיתית .
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
