מרקדו ליברה
צילום: america economia
לקראת הדוחות

אמזון של אמריקה הלטינית מדווחת; מרקדו ליברה תכה את התחזיות?

החברה שפועלת באזור גאוגרפי קשה אך בעל פוטנציאל צפוייה לדווח לאחר המסחר על צמיחה נאה בהכנסות וצמיחה משולשת ברווחים, המשקיעים יחפשו לשמוע על התחרות הגוברת באיזור ונתח השוק שהחברה חולשת עליו
עומר רוסו |

 מרקדו MERCADOLIBRE INC היא פלטפורמת המסחר האלקטרוני הפופולרית ביותר באמריקה הלטינית, החברה מפעילה 5 סגמנטים עסקיים: מרקדו ליברה, שהוא המרקטפלייס שבו אנשים באמריקה הלטינית קונים מוצרים באופן מקוון, מרקדו ״שופס״, שם אנשים מפרסמים מוצרים ומותגים של עצמם, ופותחים חנות אינטרנטית ומשלמים מינוי חודשי בעבור זה, מרקדו ״פגו״, סגמנט הפינטק בחברה, שירות המאפשר תשלום דיגיטלי בעבור המוצרים ושירותי סליקה, מרקדו אנביוס, שירות הלוגיסטיקה של החברה הכולל אחסון ושילוח המוצרים ומרקדו קרדיטו, שהוא שירות הפיננסים בחברה, המאפשר הלוואות ופתרונות אשראי ותשלומים ברכישה באתר.

קונצנזוס האנליסטים לרווח למניה עומד על 1.96 דולר, המשקף צמיחה של 300% מהרבעון המקביל אשתקד, בהכנסות, מצופה ממרקדו ליברה להכניס 2.5 מיליארד דולר, נתון שישקף צמיחה של 46% מהרבעון המקביל בשנה קודמת.

מרקדו ליברה חולשת על אזור מיוחד, ארגנטינה וברזיל בעיקר, היא המותג המרכזי שם, לא אמזון ולא איביי, מה שנותן לה את האופציה להמשיך לגדול ולצמוח עד שיחליטו להפריע לה המתחרות, בעקבות התשתיות הלא טובות שיש במדינות הללו, האפשרות שלהן להתפתח יכולות לתרום למרקדו ליברה. מצד שני, האזור הגאוגרפי והאוכלוסיה שבתוכו זה גם הסיכון שמרקדו נוטלת על עצמה, ממשל לא יציב, ושחיתויות.

החברה נסחרת לפי שווי שוק של 41.6 מיליארד דולר, זאת לאחר שנחתכה בחצי בשנה האחרונה, למחיר מניה של 871 דולר. מתחילת 2020 החברה צומחת באופן עקבי בהכנסותיה, בקצב ממוצע של 20% בשנה. הרווחים הנקיים של החברה מאוד דלים ולא יציבים כשברבעון האחרון הרוויחה 65 מיליון דולר (מכפיל רווח 223), שולי הרווח הגולמי עומדים על 48%, ושולי הרווח התפעולי על 4%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.