מה הגורם האמיתי לירידה בתוצר האמריקאי למרות שוק העבודה החזק?
אחד הוויכוחים הלוהטים בעולם הכלכלה הבנלאומית הוא האם ארצות הברית נמצאת במיתון. כל כך לוהט עד שעורכי וויקפדיה חסמו את הערך מיתון (recession) לשינויים בעקבות "קרבות עריכה" בערך האפרפר בימים רגילים שלא בדיוק מושך תשומת לב המונית. על מה הויכוח? ההגדרה המקובלת על פי רוב למיתון היא התכווצות בתוצר בשני רבעונים עוקבים - בדיוק מה שקרה בארצות הברית בחצי השנה הראשונה של שנת 2022. ברבעון השני ירד התוצר ב-0.9% (קריאה ראשונה) בהמשך לירידה של 1.6% ברבעון הראשון. מצד שני, המילה מיתון מתחברת לתמונות של מפעלים נסגרים, ירידה בצריכה, שורות ארוכות של מחפשי עבודה בתורות לראיונות - תמונות שפשוט לא קיימות כיום בארצות הברית, או כמו שפאוול אומר שוק העבודה החזק פשוט לא מסתדר עם הגדרה של מיתון: "אני לא חושב שארצות הברית נמצאת כעת במיתון" אמר פאוול, "ישנם פשוט יותר מדי חלקים של הכלכלה שפועלים בצורה טובה מדי". אז איך יכול להיות מצב כזה שהתוצר יורד כבר חודשים ארוכים אבל נוצרות כל העת משרות חדשות, ותלושי המשכורת מראים מספרים גבוהים יותר ויותר? ייתכן שהתשובה נמצאת במחסנים, או במילים אחרות - במלאי. אחד הגורמים שהציתו את הירידות ברבעון הקודם היו הדוחות החלשים של הקמעונאיות דוגמת וול מארט WALMART או טארגט TARGET CORP . אלו המשיכו להוריד תחזיות גם לאחר הדוחות הקודמים. המילים שחזרו על עצמן היו "מלאי גבוה". וול מארט הצליחה בינתיים להוציא אזהרת רווח גם בשבוע שעבר תחזיות גם ברבעון הנוכחי, אך דווחה על התקדמות בנושא ההשתלטות על המלאי. מהו מלאי? מוצרים שמוחזקים על ידי העסקים ולא נמכרו עדיין. העסקים צברו מלאי גבוה בתקופת התפרצות הביקוש לאחר הקורונה ולאור קשיי שרשראות האספקה, אז התקשו העסקים להשיג מוצרים, ולכן ביצעו הזמנות בקצב גבוה מהרגיל כדי להתגבר על הבעיה. אך החישובים לא היו נכונים והחברות נתקעו עם מלאי יקר וגבוה מדי. הדבר גורם לאותן חברות להפחית באופן דרסטי הזמנות של מוצרים חדשים, למרות שהמכירות שלהן עצמן ממשיכות באותו אופן. לפי הערכות, הפחתת ההזמנות מהיצרנים גרמה לירידה של 2% בתוצר ברבעון האחרון - כלומר יותר מהירידה הכוללת בתוצר. ניתן לומר אם כן כי עודף הפעילות בסוף 2021 (אז עלה התוצר בצורה חדה) גרם לתוצר להראות נמוך באופן מלאכותי במחצית הראשונה של שנת 2022. העובדה שזו הסיבה לירידת התוצר לאו בהכרח מבשרת טובות. שתי השפעות שליליות יכולות להתפתח מכך - בסופו של דבר המפעלים שלא מקבלים הזמנות חדשות יצרטכו להאט פעילות ואולי גם לפטר עובדים. אמנם חלק גדול מהמוצרים בארצות הברית מיובאים, אבל בסופו של דבר ישנם גם לא מעט מפעלים בארצות הברית עצמה, ובנוסף יבואנים וגורמים נוספים בשררשת הערך שיפגעו מעצירת ההזמנות מהמפעלים. בנוסף, העלייה במלאים פרושה לחץ להנחות מצד העסקים שצריכים להיפטר מהמלאי, מה שעלול לגרום לירידה ברווחי החברות. מצד שני, ייתכן שזה מעיד דווקא על מכה קלה בכנף של הכלכלה האמריקאית ושהחששות ממיתון אכן מוגזמים כדברי הפד. אם אכן המלאים הם הגורמים לירידה בתוצר, וכעת הם נמצאים תחת שליטה בקמעונאית הגדולה ביותר - וול מארט, ייתכן שהמצב מתחיל להתאזן ובקרובי יחזרו החברות להגדיל את ההזמנות מהמפעלים לרמה נורמלית, ולחזור לתמחור רגיל של המוצרים. במצב כזה שוק העבודה ימשיך להיות חזק ויציב, וגם הצמיחה בתוצר תחזור לרמות יותר נורמליות והמיתון הטכני יגמר.
- 6.מצד אחד, מצד שיני ,שלישי רביעי…… (ל"ת)אבי 01/08/2022 07:40הגב לתגובה זו
- 5.פאקה 01/08/2022 01:00הגב לתגובה זוהמספרים מארה"ב זה כמו המספרים מסין . . אין לזה שום קשר לחוקי הכלכלה . אולי זה הפרשי מטבע . מחיר הנפט או בכלל טעות שיתקנו בהמשך כי שכחו לספור את המלאי . של התוצרת הלא גמורה שיושבת במחסן .
- 4.ברק 31/07/2022 20:40הגב לתגובה זוובמצב הנוכחי הצרכן האמריקני אגר כבר מספיק דברים שהוא קנה במהלך הקורונה עם הצקים מהממשלה, מי שקנה מכונית או טלוויזיה לא יחליף בשנים הקרובות. תוסיפו לזה את זה שלהרבה צרכנים לא נשאר כסף לקנות דברים לא חיוניים בגלל האינפלציה ברמה שאנשים הפסיקו לשלם את חשבונות הטלפון שלהם לAT&T ושהפד מעלה את המחיר של האשראי ותקבלו ארמגדון לעסקים הקטנים וסכנה של פשיטות רגל. לדעתי הפד יחזור להרחבה כמותית ויוריד את הריבית לאפס שוב בחצי שנה הקרובה ויכול להיות שהממשלה תחזור לתת לאנשים או לעסקים כסף.
- 3.ברונכזאורוס 31/07/2022 20:34הגב לתגובה זוהצריכה הפרטית היא הצריכה הסופית של מוצרים קמח לתחנת קמח לא נמדד כחלק מהתוצר אלא אם אם הוא נמכר לצרכו הסופי זוהי ההגדרה של צריכה פרטית וזו גם הבעיתיות בכל העניין.
- 2.סוקרטס 31/07/2022 19:08הגב לתגובה זוהתמ"ג לא כולל את סה"כ היבוא לארה"ב. החודש היבוא לארה"ב היה גבוה ביותר, (דבר שלא בא לידי ביטוי בנתוני התמ"ג ), כך שנתוני ההתכווצות בשיעור 0.9% אינם מתארים את מצב הכלכלה הריאלי.
- 1.נ.ש. 31/07/2022 18:17הגב לתגובה זוכי רוב הבעיה עם המלאים הם מלאים שוליים. נהיינו שבחלק מהמוצרים יש עודף היציע ובחלק חוסר גבוה (זה דבר נורמלי בשיבוש הספקה שיש דברים כאלו). כך שזה לא הסיבה. הסיבה לשוק העבודה החזק היא שבעקבות הקורונה נהיה ביקוש גבוה לעובדי הייטק (חלק בגלל ירידה בתפוקה. וחלק בגלל דרישות חדשות של שוק העבודה) והעובדה שהמענקים הגבירו את הביקוש לעובדים פשוטים ויצרו אפקט דומינו שהעובדים בתורם אחרי שקיבלו את המשכורות יצרו ביקוש. אז למה הצמצום בכלכלה? בגלל ירידה בתפוקה ובגלל שהאפקט נעצר. המשמעות היא שאם זה ימשך עוד רבעון נראה היצף של פיטורים שיסבירו את המצב. כרגע השווקים מתמחרים ירידה בריבית בגלל זה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
