צים
צילום: צים

מתחרה של צים בדוחות טובים ומעלה תחזיות - גם צים קופצת ב-4% בטרום

סקטור השילוח הימי נע בקורלציה דומה בין כל מניות התחום, אותן מניות מזנקות היום בטרום המסחר עם הקפצת תחזיות של החברה החמישית בגודלה בתחום; ועדיין - צים איבדה 37% בחודשים האחרונים
עומר רוסו | (1)

סימן טוב לצים הישראלית? אפאג לויד HAPAG LLOYD (HLAG), חברת התובלה החמישית בגודלה בעולם, פרסמה דוחות טובים ומרימה את הסקטור כולו. החברה מפרסמת כי שלחה 6 מיליון מכולות במחזור החצי שנתי וכי ה-EBITDA שלה עומד על 10.9 מיליארד דולר. בנוסף - וכאן הנקודה החיובית - החברה מעלה את תחזיות לשנת 2022, כאשר היא צופה להרוויח 19.5 לבין 21.5 מיליארד EBITDA בשנה כולה, הרבה מעל הצפי הקודם שלה ל-14-15 מיליארד דולר. יצוין כי לפני 3 חודשים היא העלתה את התחזית של עצמה להמשך השנה, ומיד אחריה עשתה זאת גם צים הישראלית. זאת בדיוק הערכה הרווחת עכשיו שמקפיצה את צים 4% בטרום המסחר.

צים נמצאת במומנטום שלילי, ירידה של 37% מאז חודש מרץ האחרון, אז נכבש שיא כל הזמנים של המניה, במחיר 75 דולר (בנטרול הדיבידנדים) אך בכל זאת החברה הישראלית הניבה למשקיעים תשואה של כ-500% מההנפקה בינואר 2021. בתקופה האחרונה צים יורדת על רקע ההקלות בשרשרת האספקה וירידת מחירי השילוח, בנוסף הסגרים בסין ממשיכים להיפתח ואיתם פקקי הנמלים העצומים שהיו בשנה האחרונה. עם כל זה, רווחי והכנסות החברה צפויים לרדת משנה לשנה, אך עדיין להישאר גבוהים לאור מחירי השילוח שעדיין פי 3 גבוהים משנת 2019.

האנליסטים צופים שברבעון הנוכחי (רבעון שני) צים תמשיך להציג תוצאות טובות וההכנסות יגדלו ב64% משנה לשנה, אך כבר מהרבעון הבא, הצמיחה יורדת משמעותית וצופים צמיחה של 8% מרבעון לרבעון, כאשר ברבעון הרביעי צפויה ירידה בהכנסות בשיעור של 24% ביחס לרבעון מקביל אשתקד. בשנה הבאה הרווחים גם צפויים לרדת דרמטית. השוק מצפה (ממוצע התחזיות) ל-1.6-1.8 מיליארד דולר, זה עדיין רווח פנומנלי והרבה מעבר לממוצע ההיסטורי, זה עדיין מכפיל רווח של 3 בלבד, אבל זה ירידה של 65% ברווחים לעומת 2022. מעבר לכך, הסיכון בתחזית גדול. בהינתן שורה של נעלמים ובהינתן הטווח הגדול בין האנליסטים הפסימיים לאופטימיים, נראה שאי הוודאות בקשר למחירי התובלה ובהתאמה לצפי ההכנסות והרווחים של צים, מאוד גדול ולכן התחזית לרווחים מאוד לא מוצקה, כל שינוי בהערכה לגבי מיתון-האטה, שרשרת האספקה וגורמים נספים עלול להשפיע על התחזית בצורה דרמטית.

"צים מוערכת בחסר ביחס לחברות הספנות למרות תוצאות טובות יותר" כך אמר בראיון לביזפורטל אלי גליקמן, נשיא ומנכ"ל צים. הוא מעריך שהחברה תשלם מעל 1.5 מיליארד דולר מס בשנה הקרובה. בהינתן מס חברות של 23% מדובר ברווח לפני מס של כ-6 מיליארד דולר; לדבריו, צים סגרה בתחילת חודש מאי חוזים לשנה קדימה ל-50% מהקווים - במחיר כפול מאשר בשנה שעברה, מה ש"נותן לנו ביטחון בתוצאות להמשך".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שולתתתת1 28/07/2022 21:20
    הגב לתגובה זו
    עדיף שיקנו את המניות של החברה במקום דיבידנד.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.