SAP חותכת את התחזית וגם הרווח נחתך בחצי, נופלת ב-5% בגרמניה
ענקית התוכנה דיווחה על הכנסות של כ-7.5 מיליארד אירו ברבעון השני של השנה, בצמיחה מרשימה של כ-13% מאשתקד מתחת להערכות האנליסטים שחזו הכנסות של כ-7.6 מיליארד אירו ברבעון. שולי הרווח הגולמי גבוהים מאוד כיאה לחברת תוכנה ועומדים על כ-70%. החברה מעדכנת שבניגוד לחברות שבסיסן בארצות הברית ונפגעות עליית הדולר, עליית הדולר אצל ענקית התוכנה הגרמנית תרמה לא פחות מ-10ֿֿ% להכנסות הרבעון, כשכל דולר שהחברה מרוויחה, שווה יותר אירו מבעבר. אך בניגוד לעליה מתחום זה, היציאה מהפעילות העסקית ברוסיה פגעה בלפחות 350 מיליון אירו בצד ההכנסות.
הרווח למניה עמד על 0.96 אירו, או 1.1 מיליארד אירו רווח נקי, בירידה של כ-51% משנה לשנה. ההנהלה מתייחסת אל הנפילה ברווחים ומסבירה שזה תהליך טבעי כשהחברה עוברת שינוי אסטרטגי לחברת ענן ומוסיפה לכך את ההשלכות מיציאת הפעילות העסקית מרוסיה שגם פוגעת ברווחים. עוד סיבה לירידה ברווחים היא על ידי תשואות חלשות יותר מההשקעות של SAP בחברת הון סיכון SAPHIRE. סמנכ״ל הכספים ציין כי החברה הפסידה כמעט 200 מיליון יורו ברבעון על אחזקותיה, ברבעון שלפני שנה, SAP רשמה רווחים של כ-800 מיליון אירו מאותה השקעה.
הכנסות מסגמנט הענן צמחו ב-34% מהרבעון המקביל אשתקד והגיעו לכ-3 מיליארד אירו, מעל צפי האנליסטים שעמד על 2.97 מיליארד אירו, מה שהופך אותו למקור ההכנסה המרכזי של החברה, בנוסף הרווח הגולמי רק מסגמנט זה עמד על כ-2.1 מיליארד אירו.
ההכנסות עבור גרסת הענן של S/4 HANA, גרסת הדגל של SAP לתכנון משאבים ארגוניים, היו 472 מיליון אירו, עלייה של 84%. בסגמנט ההכנסות מרשיונות התוכנה המספרים לא מרשימים כבענן , הם ירדו ב-34% ל-426 מיליון אירו. סמנכ״ל הכספים הסביר כי הירידה משקפת בחלקה את יציאת החברה מרוסיה, שם רוב העסקים כללו רישיונות תוכנה מקומיים. הוא גם ציין שלקוחות האיצו את מעברם לתוכנה מבוססת ענן של החברה.
- "פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסיבות דומות, SAP מקצצת את תחזית הרווח התפעולי המתואם לטווח של 7.6-7.9 מיליארד אירו לשנה כולה, ירידה מטווח תחזית קודם של 7.8 מיליארד אירו ל-8.25 מיליארד אירו. החברה שמרה על צפי ההכנסות שלה לשנה כולה, אך עם שינוי בתמהיל, הענן יהווה קנה מידה גדול יותר מסך ההכנסות.
החברה הוסיפה כי שכרה כ-3,000 עובדים השנה שהצטרפו לכוח אדם, אך מכאן היא מצפה להאט משמעותית את הגיוס. העובדים החדשים "נותנים לנו את הכיסוי שאנחנו צריכים", אמר מנכ״ל החברה.
SAP ביצעה ביי-באק בשווי של כ-997 מיליון אירו ברבעון, והגדילה את הביי-באק של מניותיה ב-500 מיליון אירו נוספים.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
