כריסטין לאגארד
צילום: צילום: MEDEF, מתוך flickr

הבנק האירופי צפוי להעלות היום את הריבית לראשונה מזה 11 שנה

ה-ECB חיכה עד כה עם העלאת הריבית לנכוח חולשת הכלכלה, אך כעת לא נותרה לו ברירה עקב האינפלציה הגבוהה באירופה; האם יאלץ לנקוט במדינות אגרסיבית יותר מהצפוי, ואיך יתמודד הבנק עם הפערים בין המדינות בתוך האיחוד?
גיא טל | (6)

הבנקים המרכזיים ביפן ובאירופה הם האחרונים מבין הבנקים המרכזיים בעולם המערבי שטרם העלו ריבית. הבנק ביפן אישרר את מדיניותו השבוע כשהותיר שוב את הריבית ברמתה הנוכחי. ככל הנראה עד סוף היום הוא יישאר בודד בעמדתו, כיון שהבנק המרכזי האירופי צפוי סוף סוף להצטרף למקביליו בארצות הברית, בריטניה, קנדה, שוויץ, אוסטרליה וגם ישראל וסוף סוף להעלות את הריבית. זו תהיה העלאה ראשונה מזה 11 שנה, העלאה אליה הבנק מובל כמעט בעל כורחו נוכח האינפלציה הגבוהה ב-40 השנים האחרונות, שכן האינפלציה ביוני הגיעה ל-8.6% בשיעור שנתי. 

הגורם המרכזי לאינפלציה הוא מחירי האנרגיה שזינקו במיוחד באירופה התלויה בגז הרוסי. מחירי הגז באירופה ממשיכים להיות תנודתיים על רקע החששות מעצירת הגז הרוסי, אם כי השבוע חודשה לבסוף אספקת הגז מצינור נורד סטרים 1. גם מחירי המזון הגבוהים תורמים לאינפלציה יוצאת הדופן.

במובן זה האינפלציה באירופה שונה ברמה מסוימת מזו שבארצות הברית. בעוד בארצות הברית היא נובעת גם מלחצים חיצוניים כמו מחירי האנרגיה שמשפיעים על צד ההיצע, אך גם מלחצים מקומיים שנובעים מעליית שכר ומשפיעים על צד הביקוש, באירופה האינפלציה ברובה המוחלט "מיובאת", ולכן כלי הריבית מסוכן יותר, שכן הכלכלה לא "לוהטת" כמו זו שבארצות הברית. "הבנק המרכזי האירופי (ECB) נמצא בין הפטיש לסדן. האינפלציה שהם מתמודדים איתה היא ברובה מיובאת, שלא כמו הפד בארצות הברית שבה ישנה אינפלציה אמיתית תוצרת בית" אומר סדריק ג'מהל, אנליסט אירופה בחברת Gavkal Research. 

זו הסיבה ככל הנראה שהבנק האירופאי חיכה עד כה. בעוד הבנק האמריקאי החל במתווה העלאת הריבית לפני מספר חודשים, ובחודש הבא צפוי להעלות שוב את הריבית בלפחות 0.75%, בבנק האירופאי מתחילים רק כעת, יש שיאמרו באיחור מסוים, להעלות את ה ריבית. הבדלי הריביות שנוצרו בין המטבעות האמריקאי והאירופי הביאו לירידה דרמטית בשער האירו אל מול הדולר, ולראשונה זה 20 שנה שווי הדולר עקף לזמן קצר את שווי האירו. כעת אירו אחד שווה 1.02 דולר - קרוב מאד לשוויון. 

נשיאת הבנק האירופי קריסטין לגרייד כבר אמרה כי ה-ECB יעלה את הריבית ברבע אחוז בפגישה הקרובה ושהבנק ישקול העלאה אגרסיבית יותר בספטמבר. אך כעת, לאחר שנראה שהאינפלציה מתחילה לצאת לשליטה, רבים סבורים כי ההעלאה הקרובה תהיה כבר של 0.5%.

גם יוסי פריימן מנכ"ל פריקו סיכונים סבור שזה הצעד הנכון: "בסביבת אינפלציה של 9.6% בשנה באיטליה ומשבר סגירת קו הגז הצפוני של גרמניה מרוסיה (נעיר על דברי פריימן: משבר שנפתר לאחר כתיבת שורות אלו, לפחות זמנית) להערכתנו הבנק המרכזי האירופי ECB נדרש לחדול מריבית שלילית ולראשונה מאז 2011 לעלות את ריבית הבנק בחצי אחוז... לדעתנו, החלטה להעלות בפחות מחצי אחוז תהא אכזבה לשוק ותפגע באירו". 

בד בבד ייתכן והבנק האירופי יפרסם גם תוכנית להתמודדות עם אג"ח של מדינות מסוימות באיחוד בהן התשואות גבוהות מאשר באחרות. התוכנית תחפש דרכים להקל על אותן מדינות כדי שלא יפגעו יתר על המידה מאותה העלאה, במיוחד אם היא תהיה חדה יותר מהמתוכנן. פריימן: "הבנק המרכזי נדרש לטפל בפער התשואות כאשר ריבית היורו ל-10 שנים באיטליה גבוהה ביותר מ-2% מריבית האירו בגרמניה". 

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    השורט גמור יחי בלונד .רק לונג דאקס ונסדק (ל"ת)
    מורדי 21/07/2022 13:19
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    רפי לוי 21/07/2022 12:37
    הגב לתגובה זו
    על פי הצילום חשבתי שמדובר בציון אמיר.
  • 3.
    השווקים רוצים מעלה קנו דאקס נסדק (ל"ת)
    חלבי יוסף 21/07/2022 12:18
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שום משבר מפלצתי הכל מגולם (ל"ת)
    טומר 21/07/2022 12:17
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דר' דום 21/07/2022 11:25
    הגב לתגובה זו
    איטליה ספרד ויוון קיבלו הנשמה מלאכותית לפני 11 שנים ורק בזכות זה הן עדיין בחיים. סיום מחזור הריבית השלילית יביא אותן הפעם אל מעבר לקצה התהום, וזו תהיה האבן הראשונה בדומינו החובות המפלצתיים שיצרנו ב50 שנות ריבית יורדת והכפלה פי 100 של כמות הכסף. בהצלחה
  • למה דר דום שונא כל כך את האיטלקים והיוונים הם דומי 21/07/2022 13:05
    הגב לתגובה זו
    למה דר דום שונא כל כך את האיטלקים והיוונים הם דומים לנו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.