סונדאר פיצאי גוגל
צילום: יוטיוב/Talks at Google

גוגל בספליט של 1 ל-20; איך תגיב המניה?

גוגל שנסחרת בשווי של 1.5 טריליון דולר ומכפיל רווח ל-2023 של 17, מחלקת את מניותיה - מה המשמעות ומה צפוי למניה?
עומר רוסו | (1)
נושאים בכתבה גוגל ספליט

מניית גוגל בספליט של 1 ל-20. כל מחזיק במניה אחת יקבל 20 מניות שערכן בהתאמה יירד. הספיט הזה הוא טכני, אבל יש לו משמעות גדולה בשווקים. נתחיל ברקע קצר: הספליט האחרון של גוגל התרחש ב-2014, ביחס של 1:2, מאז, נסקה מניית החברה כ-450%, למחיר של כ-3,000 דולר כשלאחרונה במקביל לירידות בשווקים המניה ירדה לאזור ה-2,300 דולר.

מחיר גבוה של מניה עלול לגרום לסחירות נמוכה. יש בשוק הרבה שחקנים של כסף קטן יחסית - מאות דולרים במניה וגוגל לא מתאימה להן. אז נכון, יש מקומות שדרכם ניתן לסחור בחלקי מניות, אבל רוב הברוקרים מאפשרים קנייה של מניות שלמות. על רקע זה, גוגל מחלקת את מנייתה ביחס של 20 ל-1.  

מה זה חלוקת מניות-ספליט (SPLIT)? ספליט נקבע על ידי הנהלת החברה ומאושר על ידי בעלי המניות. הספליט יוצא לפועל בדרך כלל אצל חברות שיש להן מחיר מניה גבוה במטרה להפוך את הנזילות של המניה לגבוהה יותר וכן להגביר את הסחירות ולהפוך את המניות לזמינות לכולם.

הספליט נקבע על ידי יחס קבוע מראש (לדוגמה - 1:2,1:3,1:5,1:10). בגוגל הספליט של 20 מניות חדשות תמורת מניה ישנה הופך מניה אחת במחיר 2,255 דולר, ל-20 מניות במחיר 112.8 דולר.

אז לכאורה זה מפתה וממקרים קודמים זה גם מוסיף למניה, אבל צריך לזכור שהנתונים הבסיסים לא השתנו בכלל. זו אותה חברה, אותו שווי, הכל בעצם אותו הדבר. לספליט אין שום השפעה פיננסית/חשבונאית על החברה. עם זאת, קיימת השפעה פסיכולוגית. גוגל נראית עכשיו זולה״. במחיר של 112 דולר היא נתפסת על ידי אנשים כזולה יותר מאשר מחיר של 2,255 דולר. זה כאמור לא נכון, כי מה שחשוב זה השווי שוק והוא אינו משתנה. אבל אופטית היא נראית במחיר נמוך ויש לזה השלכה על משקיעים. מעבר לכך, כאמור, במחיר נמוך יותר, יש יותר משקיעים שיכולים להיכנס למשחק. 

כך או כך, מסתבר שחברות שעשו ספליט, מניבות תשואה עודפת על כאלו שלא עשו וכמובן שעל מדד הייחוס. הנה גרף המראה את התשואה הממוצעת למניות אשר עשו ספליט מול מדד הדגל S&P 500, בתשואה של רבעון, חצי שנה ושנה אחרי אירוע הספליט.

נתונים מבנק אוף אמריקה

גוגל נסחרת בשווי שוק של 1.5 טריליון דולר, תופסת את המקום הרביעי בדירוג שווי החברות העולמי. , השווי ירד ב-30% מהשיא בפברואר, אז הגיעהקרוב ל-2 טריליון. הירידה הביאה את המניה למכפיל רווח של מתחת ל-20 ומכפיל רווח של 17 לשנה הבאה.  למרות החשש מעסקי הפרסום שדועכים בעת האטה כלכלית ומיתון. 

קיראו עוד ב"גלובל"

לסיכום, מניות לאחר ספליט בדרך כלל מכות את המדד, אך אין דבר כזה בטוח, במיוחד בתקופה לא קלה לשווקים כמו עכשיו. הדוחות של גוגל מחכים מעבר לפינה - יתפרסמו ב-26 ביולי.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    Sassi6 19/07/2022 05:11
    הגב לתגובה זו
    ואז היינו נשארים על 150 דולר למניה, אם לא למעלה מזה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

ג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיותג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ג'יי פי מורגן: "אני לא קורא הודעות טקסט בעבודה, אין לי התראות בכלל"

מנכ"ל ג'יי פי מורגן, ג'יימי דימון, חושף את סוד הריכוז שלו בעבודה, מזהיר מפני הסחות דיגיטליות וממשיך לתקוף את תרבות העבודה: "כשאני בפגישות, אני מרוכז רק באנשים שמולי"

רן קידר |
נושאים בכתבה JP Morgan

מנכ"ל בנק ג'יי פי מורגן צ'ייס, ג’יימי דיימון, אחד מהמנהלים המשפיעים בעולם הפיננסים, גילה כי הוא כמעט ואינו משתמש בטלפון הנייד שלו בזמן העבודה, ובעצם לא קורא הודעות טקסט כלל במהלך היום. “אין לי התראות,” אמר דיימון “אם תשלחו לי הודעת טקסט במהלך היום, כנראה שלא אקרא אותה".

 לדבריו, יש רק חריג אחד לכלל: ילדיו. "ההתראות היחידות שאני מקבל הן מהילדים שלי. זהו. כשאחד מהם שולח לי הודעה, אני רואה את זה". דיימון, בן 69, סיפר כי הוא אינו נושא את הטלפון עמו לפגישות כדי לשמור על ריכוז מלא. “כשאני הולך ברחבי הבניין או מגיע לפגישות, אני לא מחזיק את הטלפון עליי. הוא נשאר במשרד. לפני הפגישות אני קורא את מה שצריך לקרוא, וברגע שאני שם, אני מרוכז ב-100% באנשים שמולי ובמה שהם אומרים. אני לא מוסח ואני לא חושב על דברים אחרים". 

עבור אחד המנהלים העמוסים בעולם, מדובר בגישה חריגה, כמעט אנטי מודרנית, אך לדברי דיימון, זו הדרך היחידה לשמור על איכות קבלת החלטות בסביבה רוויית הסחות דעת. "המוח לא בנוי לעבור כל כמה דקות בין הודעות, מיילים, שיחות ודיונים", אמר בעבר.

"סגור את הדבר הארור הזה" 

דיימון, שעומד בראש הבנק הגדול ביותר בארה״ב ובין המשפיעים בעולם העסקים הגלובלי, ידוע כאדם שמקפיד על משמעת עבודה קלאסית ונוקשה. באוקטובר, בכנס שנאם בו, הוא לא חסך במילים נגד השימוש בטלפונים ובאייפדים בזמן ישיבות: "אם אתה יושב מולי עם אייפד ונראה שאתה קורא מיילים או מקבל התראות, אני אגיד לך לסגור את הדבר הארור הזה", אמר לקול צחוק מהקהל. 

לטענתו, שימוש במכשירים בזמן פגישה הוא חוסר כבוד ובזבוז זמן. "פגישה צריכה להיות עם מטרה ברורה", הסביר, "ואם אתה עסוק במיילים או בוואטסאפ, זה סימן שמשהו בתרבות העבודה שלך לא עובד". גישה זו עומדת בניגוד חריף לרוח התקופה,  שבה סמארטפונים, הודעות מיידיות ועדכונים מתפרצים הפכו לחלק בלתי נפרד מהעבודה.