ראדא
צילום: אתר החברה
לקראת הדוחות

גם ראדא עם אזהרת רווח: חותכת את צפי ההכנסות. האם ידעה על כך מראש והסתירה את המידע בזמן המכירה ללאונרדו?

בדומה לקורנית, שפרסמה הלילה את האזהרה שלה והתרסקה במסחר המאוחר ב-22%, כעת גם ראדא צופה הכנסות של 22.5 מיליון דולר, הרבה מתחת לתחזיות האנליסטים ל-36 מיליון דולר - החברה גם לא תעמוד בתחזית השנתית. האם המשקיעים יענישו אותה?
נתנאל אריאל | (8)

חברת התעשיות הביטחוניות ראדא הדואלית, שמייצרת מערכות מכ"ם טקטי, פספסה ברבעון הקודם והתרסקה ב-17%. כעת היא מפרסמת אזהרת רווח לרבעון השני וצופה כעת שוב הכנסות של 22.5 מיליון דולר, בדומה לרבעון הקודם והרבה מתחת צפי האנליסטים להכנסות של 36.09 מיליון דולר. האם המשקיעים יענישו אותה גם הפעם? במקרה של ראדא צריך גם לשאול - האם בזמן ההודעה על מכירת החברה והמיזוג עם לאונרדו DRS האיטלקית - 9 ימים בלבד לפני סוף הרבעון השני (!), ראדא עדיין לא ידעה על התוצאות הגרועות, או שהסתירה את המידע מלאונרדו והמשקיעים? הרי אין באמת אפשרות שהיא לא ידעה. האם בעקבות כך יתבטל המיזוג או ישתנו התנאים?

נזכיר כי ברבעון הראשן של השנה החברה דווקא אישרה את תחזית החברה להכנסות של 140 מיליון דולר בשנת 2022. האם המשמעות בפועל היא שגם התחזית הזו מוגזמת ולא תתקיים במציאות? בחברה טוענים שבגלל המיזוג הצפוי עם לאונרדו היא 'נסוגה' מהתחזית השנתית. או בקיצור - היא פשוט לא תוכל לעמוד בה.

נשאל את ראדא את אותה ששאלנו את קורנית: תגידו זה אמיתי? פרסמתם את הדוחות הכספיים לרבעון הראשון ב-10 במאי. האם באותו זמן - אמצע הרבעון השני של השנה - עדיין לא ידעתם על הבעיה המהותית שהולכת להיות ברבעון השני? זה נראה מוזר מאוד.

דב סלע, מנכ"ל החברה מנסה להסביר את הכישלון הצפוי ואומר היום: "לוקח לראדא יותר זמן להתאושש מהשהיית ההחלטה של ארה"ב לגבי ההזמנות, ואלה מגיעות לאט יותר מהתכנון המקורי. אנחנו ממשיכים להיות נרגשים מהמיזוג הצפוי עם לאונרדו DRS האיטלקית. החברה המשולבת שלנו תהיה שחקן אלקטרוניקה ביטחוני מוביל עם יכולות גבוהות וצמיחה. אנו מאמינים מאוד שזו הדרך קדימה עבור ראדא ובעלי המניות שלה".

ברבעון הראשון דיווחה החברה על הכנסות של 22.5 מיליון דולר, כאשר האנליסטים ציפו להכנסות של 30.79 מיליון דולר. בשורה התחתונה עברה החברה להפסד של סנט למניה של 0.7 מיליון דולר. האנליסטים ציפו בכלל לרווח של 12 סנט למניה. 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אנונימי 06/07/2022 22:47
    הגב לתגובה זו
    שריפת משקיעים התחילה.בהצלחה לכם
  • 7.
    ולמרות זאת היא ייחודית והמניה תעלה מהר מאד . (ל"ת)
    שי 06/07/2022 18:17
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    גיוון לקוחות (ל"ת)
    המיזוג מבטיח 06/07/2022 17:32
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    במקום שהמנכל יהיה נרגש מהתוצאות, פשוט שיתפטר.אין ל 06/07/2022 16:06
    הגב לתגובה זו
    במקום שהמנכל יהיה נרגש מהתוצאות, פשוט שיתפטר.אין לו מושג מה קורה בחברה שלו או שפשוט ידע אך הסתיר.
  • 4.
    אייל 06/07/2022 10:25
    הגב לתגובה זו
    בראש ובראשנה הם מעננשים את עצמם ומוכרים בהפסד כבד - הרי הם מוכרים אז הם כבר לא מושקעים לא ? משקיעים חדשים - הכל פונקציה של זמן
  • 3.
    כדי למכור מניות לפני שזה הופך לידיעה (ל"ת)
    צריך למשוך זמן 06/07/2022 09:22
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    עומרי 06/07/2022 09:17
    הגב לתגובה זו
    ללא הרחבת וגיוון רוכשים למערכות שראדא מייצרת , ההתרסקות תהיה קרובה.... אי אפשר להיות תלויים רק בארה"ב. ראדא חייבת לקדם את מוצריה בעוד מדינות. היתה צריכה להימכר לרפאל או לאלביט
  • 1.
    אם שיקרו במזיד שיכנסו לכלא! הלוואי (ל"ת)
    בנט 06/07/2022 09:06
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?