הקמת אסדת הקידוח של אנרגיאן
צילום: יחצ
דעה

האם החיזבאללה מאיים על מניות הגז?

אנרג'יאן תרד היום בבורסה, אבל האם זה בגלל ניסיון התקיפה של חיזבאללה. לא. היא חוזרת עם ארביטראז' שלילי של 6%
נתנאל אריאל | (3)

האם מניות הגז הישראליות ירדו היום בגלל ניסיון התקיפה של אסדת הגז כריש של אנרג'יאן 0.86%  על ידי כטב"מים (כלי טיס בלתי מאויישים) של חיזבאללה? מניית אנרג'יאן תרד היום. היא צפויה לרדת ב-6% אבל אין קשר לניסיון התקיפה של חיזבאללה, אלא פשוט לפער ארביטראז' שלילי של 6% לעומת בורסת לונדון. המניה ירדה שם ולכן היא גם צפויה לרדת כאן. כלומר, אין קשר לחיזבאללה.

כך יוצא שלפעמים קורים שני דברים ונדמה שיש קשר ביניהם - אבל זה לא תמיד נכון. זה נקרא מתאם חיובי (קורלציה) בשפה של עולם הסטטיסטיקה. אבל צריך גם לזכור שמתאם לא אומר שזו גם הסיבה. למשל - מוכח סטטיסטית שלאנשים עם מידה גדולה יותר בנעליים יש יותר יכולות קוגנטיביות. אבל הסיבה היא ממש לא הגובה שלהם, אלא עובדת החיים הפשוטה שלתינוקות יש רגליים קטנות יותר...

אבל האם חיזבאללה עלול לפגוע במניות הגז? כנראה שלא

תלוי באיזה טווח כמובן. באופן כללי התשובה היא לא: בטווח הארוך לא, אבל בטווח הקצר ייתכן שכן. אם למשל, חיזבאללה יחליט לתקוף שוב ושוב, ובוודאי אם יצליח גם לפגוע באסדה ולשתק את פעילותה. במקרה כזה אנרג'יאן כמובן תסבול. שוק ההון אוהב ודאות ויציבות, וניסיונות פגיעה חוזרים ונשנים עלולים לפגוע בביצועי המניה.

אבל בטווח היותר רחוק - מדובר אולי באיום קטן על האסדה אבל לא מעבר לכך. מדינת ישראל שומרת על אסדות הקידוח כבר הרבה שנים וממש לא מהיום. ההחלטה לשמור על אסדת כריש נשמעת אולי חדשה, אבל צה"ל שומר גם על האסדות האחרות ודואג לביטחון שלהן. צה"ל צריך להקצות לשמירה כח די קטן. מדובר על מספר קידוחים בודדים. לא על מדינה שלמה. יכולות ההגנה גבוהות, וממילא הסיכון קטן.

מדובר בנכס אסטרטגי לישראל - מחירי הגז בישראל נמוכים כעת ביחס לעולם, מדובר במקור הכנסה חשוב לישראל, בתעשייה שמשפרת את הביטחון האנרגטי של ישראל, מאפשרת ייצוא לעולם (ועובדה שכפי שהערכנו כאן לפני מספר חודשים - האיחוד האירופי החליט לסגור עסקה עם ישראל ומצרים ולקנות גז, בעקבות המלחמה באוקראינה).

מעבר לכך, מדובר גם בעניין של היצע וביקוש - אם חיזבאללה יצליח לפגוע באסדת כריש, המניות האחרות בסקטור דווקא צפויות להרוויח לזמן קצר: ההיצע יירד ולכן הן יוכלו לגבות מחיר גבוה יותר. אבל גם כאן ייתכן שמדובר רק בשוליים. חברות הגז הישראליות הן לא ענקיות ברמה בינלאומית, ולא משפיעות על המחירים בכל העולם. אבל הן משפיעות על האזור, בגלל עלויות ההולכה, ואולי אפילו על האיחוד האירופי. לכן, הן לא צפויות להיפגע מכך בצורה משמעותית, אם בכלל.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    הכתבה לא מבוססת על שום נתון משמעותי, אם תתבצע תקיפ 04/07/2022 02:15
    הגב לתגובה זו
    הכתבה לא מבוססת על שום נתון משמעותי, אם תתבצע תקיפה מוצלחת על אסדה התוצאה יכולה להיות הרסנית לכל בעלות הזכויות באסדה
  • 1.
    פעם ברציו 03/07/2022 10:14
    הגב לתגובה זו
    תתרסק.
  • משקיע 03/07/2022 14:57
    הגב לתגובה זו
    לבנק הפועלים, טבע או שופרסל משנה אם יש או אין תמר או לוייתן? רק אם ישמידו גם את תמר וגם לוייתן תהיה בעיה. אחרת שדה אחד יעבוד והשני לא, בדיוק כפי שהיה פה עד לפני שנה. יצוא הגז יופסק אבל המשק המקומי ימשיך לעבוד.
אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקאתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוק

ירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?

ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נפט

פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.

המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.

חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.

רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט

למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.

גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.

העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.

אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקאתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוק

ירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?

ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נפט

פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.

המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.

חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.

רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט

למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.

גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.

העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.