מליאת הכנסת אישרה היום בקריאה שנייה ושלישית את החלופה לתמ"א 38
מליאת הכנסת אישרה היום בקריאה שנייה ושלישית את תיקון 136 לחוק התכנון ובניה, הכולל בתוכו את החלופה לתמ"א 38 ("חלופת שקד").
החלופה יוצרת כלי תכנוני לטובת התחדשות עירונית בבניין הבודד תוך מתן תעדוף התחדשות מתחמית.
במסגרת החקיקה ניתן מענה לשלל הקשיים שיצרה תוכנית המתאר הארצית (תמ"א 38) מבחינה תכנונית, מוניציפלית וכלכלית, באמצעות מתן מענה לצורכי ציבור, דבר שנעדר מתמ"א 38. בנוסף, החלופה מתמרצת הכנת תוכניות כוללניות להתחדשות עירונית אשר יתוו את מדיניות התכנון העירונית בצורה המיטבית.
החלופה מאפשרת קידום תוכניות להתחדשות עירונית פרטנית במספר מסלולים, מסלול הריסה ובניה מחדש המאפשר תוספת זכויות בניה של עד 400% ואף יותר במקרים שישנה תוכנית כוללנית המאפשרת העמסת זכויות מעבר לכך. מסלול הריסה הינו המסלול המועדף ביותר מכיוון שיוצר חידוש אמיתי של הבניין, מאפשר הקצאת שטחי ציבור של עד 10% בבניין החדש, ישנה אף אפשרות של קידום מתחמי של שנים שלושה בניינים שחידושם נעשה מכוח החלופה.
מסלול נוסף שהחוק יצר, הינו מסלול הריסה ובניה מחדש וניוד הזכויות, המסלול מאפשר במקרים בהם לא ניתן לנצל את זכויות הבניה הנוספות לאפשר את תוספת הזכויות במתחם אחר (מתחם קולט) אשר בכוחו לשאת את הזכויות הנוספות.
המסלול השלישי הינו מסלול של חיזוק מבנה שם בדומה לתמ"א 38 - המבנה הבודד עובר שיפוץ וחיזוק תוספת ממ"ד ונוספות לו יחידות דיור בשיעור של עד 200%.
חשוב מכך, החוק כולל סעיף ייחודי שמטרתו קידום פרויקטים להתחדשות עירונית בדגש על אזורי הפריפריה בהם שווי הקרקע נמוך, התוספת מאפשרת לשרת הפנים לקבוע בצו אזורים בהם יהיה ניתן לקבוע את תוספת הזכויות עד לסך של 550% לטובת פרויקט של הריסה ובניה מחדש.
- מחירי הדירות בירושלים בשיא כל הזמנים - הכיצד?
- למה נעלמו משקיעי הנדל"ן ומתי הם יחזרו לשוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, לראשונה עוגן בחוק אפשרות בנית תוכנית היתר. עד לתיקון זה על היזם היה תחילה לפעול במישור התכנוני, לקדם תוכנית ורק לאחר אישורה היה עליו לפנות לרשות הרישוי ולקדם את מתן ההיתר. תיקון החוק מאפשר את איחוד ההליכים כך שהתכנית וההיתר יקודמו יחדיו. מדובר בהטבה רגולטורית אשר צפויה להאיץ מתן היתרי בניה, תפסיק את כפל ההליכים ותוביל לתוכניות מונחות רישוי.
סוגיה רגלוטורית נוספת שהתווספה לחוק הינה שאלת ברירת המחדל בעררי רישוי. בשנים האחרונות קיימת מחלוקת בין ראשי ועדות הערר לעניין רישוי בדבר מה היא ברירת המחדל בערר רישוי, האם יש להקפיא את מתן ההיתר לחלוטין או שמא ניתן לאשר את ההיתר ובד בבד לדון בערר. בחוק נקבע כי יש לאפשר מתן היתר בניה במקרים בהם הוגש ערר ואין באי הקפאת ההיתר צעד בלתי הפיך. עוד נקבע כי שרת הפנים בתקנות תקבע על אלו סוגי עררי רישוי יכול הכלל.
שינוי זה צפוי לקצר את משך הזמן להוצאת היתר ויצמצם את הנזק הנגרם מכוח עררים פרטניים או קנטרנים.
שרת הפנים, איילת שקד: "זו בשורה גדולה לשוק הדיור ואני שמחה שאחרי משוכות רבות החלופה סוף סוף יוצאת אל הפועל. כפי שהתחייבתי, מיד עם כינוס מושב הקיץ העברנו את החוק על מנת לייצר וודאות לשוק. התוכנית מהווה אלטרנטיבה אופטימלית שנותנת פיתרון מלא לכלל האינטרסים הקיימים היום בשוק. החלופה תספק מענה לחסרונות התמ"א הקיימים היום."
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
- 3.אנונימי 30/09/2022 10:33הגב לתגובה זועד מתי תגזרי קופונים של אחרים ?
- 2.בוב 28/08/2022 09:38הגב לתגובה זולא מוכרים דירות והמחיר עולה מדינה של נוכלים
- חנוך 02/09/2022 09:06הגב לתגובה זוזו עיר שכבר כיום נחשבת מאוסה עיר שעל כל צעד ושעל אתה מקבל קנס הנדידה לאזורי המזרח והדרום היא בלתי נמנעת וזה התהליך החדש
- 1.סתם אחד 12/08/2022 18:48הגב לתגובה זוהיתה ההחלטה החשובה ביותר שמישהו קיבל במדינה הזאת מיום הקמתה. חידוש עירוני של בניינים ישנים רקובים תוך ניצול הקרקע שכבר קיימת, פיתוח עירוני ושתשית שכבר קיימים חידוש הבניין ותוספת של אחוזי בנייה. הכל היה טוב על הנייר עד שהחלאות מהעיריות, הועדות המחוזיות, הועדות המקומיות, מס רכוש/שבח ומע"מ ומה לא ורוקנו את החוק מהמדהים הזה שהשאיר כמה פינות ירוקות במדינה הזאת בלי להפוך את האזור מאשקלון עד ראש הנקרה למשטח אספלט. בחישה שחיסלה את החוק הזה לגמרי והביאה עלינו את כחלון האינפנטיל וחיסול עשרות אלפי דונמים ירוקים לדירה למשתכן. יאללה לפח! אתם ומה שהשארתם מהחוק הזה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
