על מטרו, רכבת קלה, ושאר פתרונות
הרוחות גועשות סביב המטרו: "חייבים לאשר, זה הפתרון היחידי"; האומנם? ממש לא בטוח ובכלל - היריעה לחלץ אותנו מהפקקים רחבה הרבה יותר
כנראה שהתקדמות המטרו תחכה לקדנציה הבאה. מרב מיכאלי, שרת התחבורה עוד מאמינה שהיא תוכל להעביר ת התקנות בפגרה, אבל הסיכוי הטוב שזה יגלוש לממשלה הבאה. האם זה כל כך נורא? בשמאל טוענים שכן, בימין טוענים שלא. בשמאל אומרים שכל יום קובע, בימים טוענים שאם כך, אז למה מפלגות השמאל לא הקדימו בכמה ימים את הבחירות - האחריות על שני הגופים. הימים התנה את חוק המטרו בבחירות ב-25 באוקטובר, השמאל התעקש על 1 בנובמבר. הכותרות בעיתונים מקבלות את גישת השמאל ותוקפות את הימין. זה לא נכון ולא מדויק.
שני הצדדים אחראים למחדל. שני הצדדים אחראים לכאוס התחבורה המשתולל כאן. מטרו הוא חשוב, מאוד, אפילו הכרחי, אבל הוא רק בורג אחד (גדול ככל שיהיה) ממערכת ברגים שתפקידה לשפר לנו ולדורות הבאים את איכות החיים.
הפרויקט המפלצתי בתולדות המדינה עלה לאוויר כבר לפני עשור. עלותו הרשמית – כ-150 מיליארד שקל, אבל זאת עלות ראשונה, מקורבים לנושא סבורים שהעלות תגיע ל-200 מיליארד שקל. העלות עוררה סימני שאלה גדולים והיו מי שסברו שהרכבת הקלה, יחד עם פתרונות נקודתיים נוספים, יספקו פתרון. אבל אחרי שנים של דיונים הגיעו במשרד התחבורה למסקנה ב-2018 שהרכבת הקלה לא תספיק ואין מנוס מהקמת מטרו מטרופוליני אדיר מימדים.
כך נולד "חוק המטרו" שנועד לעקוף חסמים ולקצר את משך הפעילות. החוק היה בהתחלה בתוך חוק ההסדרים וברגע שראו שהוא גדול מדי, הוחלט לפצל אותו מחוק ההסדרים ולדון בו בנפרד. הוקמה ועדה מיוחדת שלאחר דיונים רבים אישרה אותו בפברואר האחרון לקריאה שנייה ושלישית, זאת לאחר שכבר עבר בקריאה טרומית ובקריאה ראשונה.
- אגרת גודש בדרך - מירי רגב מסכימה, אלה התנאים
- תשלום בכניסה לגוש דן - מתי תחויבו באגרת גודש וכמה זה יעלה לכם? כל השאלות והתשובות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה עוד צריך?
אז זה המטרו, שאמור לקר בין 24 יישובים ולספק לצד הרכבת הקלה פתרון לכל אזור גוש דן. אז בהנחה שרצנו 10 שנים קדימה בזמן והוא עומד מוכן, האם בכך תמו הבעיות? חד משמעית לא. לצד המטרו והרכבת הקלה קיימת חובה לקדם גם פתרונות משניים שעלותם גם פחותה בהרבה. לא בטוח שבמבחן עלות התועלת המטרו עדיף על פני פתרונות אחרים.
מדוע לא מבטלים חניה חינם בתל אביב? מדוע לא מטילים מס נסועה-גודש כבר עכשיו? אומנם הטילו אגרות, אבל רק לעוד 5 שנים. למה לא מעלים את מחירי החניה ברחבי העיר (אלא רק מאפשרים לעיריות להעלות אם ירצו בכך)? למה לא מתעקשים על תחבורה ציבורית בסופ"ש? נכון שמדובר בפתרונות שמכבידים על בעלי רכבים ומקבלים את הכניסה לערים, אבל אין ברירה, חייבים להעדיף תחבורה ציבורית על פני שמימוש ברכבים. וזה עוד לפני שהזכרנו את הנסיעות השיתופיות ובמיוחד את הכניסה של הרכבים החשמליים ובהמשך האוטונומיים שיאפשרו הסעות משותפות של נוסעים רבים.
אגרות גודש - פתרון טוב?
אגרות הגודש הן נדבך מהותי וקריטי על מנת לפתור את פקקי התנועה. הן הוכחו בעולם כאמצעי אפקטיבי לגרום לאנשים להשאיר את הרכב בבית ולנסוע בתחבורה הציבורית למרכזי התעסוקה. זה פתרון הרבה יותר זול ולא מצריך תשתית מורכבת אז לא ברור מדוע הממשלה לא "מתאבדת" על זה ומוציאה את זה לפועל כבר בשנה הקרובה? אולי בעצם כן ברור; זה פחות פופולארי, מטרו זה יותר מרשים, יותר גדול, לא פוגע אישית באזרח. אגרת גודש פוגעת באזרחים. בחלקם, אבל לא פוגעים גם בחלק מהאזרחים לקראת בחירות. וכאן תמיד יש תקופת בחירות.
- מה 68% אומר על צעירי ישראל?
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
כן, הפוליטיקאים פוגעים בציבור במקום למלא את תפקידם העיקרי, לשרת אותו - לא עושים את האפשרויות האחרות כי הן פחות פופולאריות בציבור. במקום לראות מה נכון, עובד ומצליח בעולם, ובמקום לדבר עם מומחים - הפוליטיקאים רוצים להיבחר ולכן אין להם בעיה לקדם פתרון אחד פופולארי בזמן שמזניחים פתרונות הכרחיים אחרים שאינם פופולאריים. אז זה הסיפור הגדול, אגרת הגודש שנדחתה בחמש שנים ולא המטרו שאמור להיות כאן עוד 8-10 שנים ואם כך מה זה משנה דחייה של חצי שנה, דחייה שעומדת בצל לעומת הדחייה באגרת הגודש לחמש שנים.
ובכלל, עד שיסיימו את המטרו החשש הגדול הוא שהיא לא תספק פתרון מלא. אנחנו לא יודעים לבנות לטווח ארוך, אנחנו מומחים בדחיות, תראו את הרכבת הקלה, שהעיכובים בה כבר הגיעו לשנתיים-שלוש, תראו את נתב"ג 2000 שבסוף קם ב-2004 (ולא ב-2000) ועל פי ההערכות תוך 6-7 שנים כבר לא יספיק לנו. צריכים במהירות להקים נמל תעופה או להגדיל את הקפסיטי של הקיים. וזה מעלה שאלה חשובה - מי צריך לכל הרוחות את נמל התעופה רמון שעומד שם בערבה, קרוב לאילת ומבטא בזבוז גדול, חוסר יעילת ואפילו הפקרות. כן, היה צריך לתכנן נמל תעופה בדרום, אבל לא ככה ולא לפני שמרחיבים את נתב"ג או מקימים במרכז חלופה אפשרית.
- 17.ג'ק 03/07/2022 18:03הגב לתגובה זומכרז בינ"ל לתכנון הקמה ותפעול ל 25 שנה . מבלי להעמיס על התקציב . חשוב ביותר להרחיק מהפוליטיקה ומהפוליטיקאים בחוק .
- 16.אריק 03/07/2022 12:21הגב לתגובה זואיזור תל אביב חייב high capacity rapid transit. זה צריך להיות ברור לכל. אין ספק שהקמת המערך הזה מצריך מנהור נרחב. אי אפשר לחצוץ בין חלקי העיר בתנועה בלתי פוסקת במהירות של 40 קמ"ש של מערכי ענק. אוטובוסים בלבד כבר לא יכולים לספק את הסחורה: נכנס מעט מדי נוסעים ואין מספיק נהגים. אז משהו אחר חייב לנסוע במנהרות. ומה זה? איזשהו סוג של מערך מסילתי כנראה....
- מתכנן ערים 03/07/2022 19:15הגב לתגובה זומדובר על פתרון תחבורתי שישרת את הציבור במשך מאות שנים בלי הגזמה . בלונדון למשל הטיוב עובד כ 200 שנה
- 15.שמוליק 03/07/2022 09:13הגב לתגובה זוכבר היום רשויות מונעות מנת"ע לבצע קידוחי ניסיון לצרכי תכנון. כל רשות וכל גוף תשתיתי פועל לפי האינטרסים שלו ולכן הפרוייקטים מתמשכים גורמים הפרעות לתושבים וסבל לנוסעים. ייקור הפרויקט בהיקפים חסרי תקדים.
- 14.נוסע 03/07/2022 08:15הגב לתגובה זואחת לכמה זמן שומעים הכרזה של פוליטיקאי זה או אחר "נסעתי ברכבת והיה מצויין", אבל שוכחים לציין מה קרה מהרגע שאותו מתיימר יצא מביתו - איך הגעת לתחנה? מה היה בדרך? השתמשת ברכב או באוטובוס? היית צריך ללכת ברגל? ניסית לעשות את כל זה עם עגלת תינוק למשל? איך הגעת מתחנת הרכבת ליעד הסופי שלך? הצלחת להגיע בזמן לפגישה? הגעת בניראות הולמת ליום עבודה או מזיע ומסריח ומקומט?
- 13.בעל רכב 03/07/2022 08:10הגב לתגובה זובמקום לחפש בכח איך להקשות ולייקר את השימוש ברכב, צריך לשפר את מערך התחבורה הציבורית ויש המוווון מה לשפר.
- 12.רמת גני 03/07/2022 07:09הגב לתגובה זוזו בגידה בקיומה ושגשוגה של המדינה . הדמוגרפיה טוענת שבעוד 25 שנה האוכלוסיה תוכפל .
- 11.אבי ובר 03/07/2022 03:38הגב לתגובה זוכבר דבר אחד טוב ייצא מהבחירות שבפתח.השקת הפעלת הקו האדום לא יהיה בנכחותה של הנכדה של קסטנר.לא ידעה לפרגן בהשקות קודמות לסמוטריץ ובעיקר לישראל כ’ץ
- 10.אנונימי 02/07/2022 23:42הגב לתגובה זושל קסטנר ????התפוח לא נפל רחוק מהעץ
- 9.איתי 02/07/2022 19:09הגב לתגובה זונכון שהפתרונות הרבה יותר מורכבים ממטרו אבל הם בעיקר נת"צים, הקמת מסופים, טיוב של מסלולים קיימים, צל בתחנות, תיקוף בכל האמצעים מכל הדלתות, הרחבת שעות פעילות, קיצור מסלולי נסיעה (לאפשר הגדלת תדירות), להביא לשיעור ביצוע נסיעות הרבה יותר גבוה מעכשיו (הכשרת נהגים, ביטול קווים גרועים כמו 200) , שינוי התכנון העירוני כך שיקל על קיום תחבורה ציבורית יעילה, מסלולי אופניים, שיפור ההליכתיות, תחנות עגינה לאופניים בכל בניין ומקום מרכזי ועוד ועוד.
- 8.לביא 02/07/2022 18:14הגב לתגובה זולכתוב ולכתוב בלי שום ביסוס סתם מילים ללא כל אמת
- 7.אלברט 02/07/2022 17:46הגב לתגובה זוהחוק דרקוני וייפגע בהרבה אנשים. לדעתי מיותר, שיישמו את השיטות האחרות שצוינו.
- 6.ג'ק 02/07/2022 17:05הגב לתגובה זוהם לא ראו פקקים ולא הבינו את הצורך הקריטי במטרו . אסור לתת להם להמשיך להרוס את המדינה .
- 5.8 02/07/2022 14:59הגב לתגובה זואחרת מדובר במס ברוטלי נגד אזרחים, שבסך הכל צריכים להגיע לעבודה, בפחות מ 3 שעות נסיעה.
- שמעון דוידי 03/07/2022 00:01הגב לתגובה זולא צריך עוד פתרון בנוסף. רק לחשוב קצת מחוץ לקופסה. אגרות גודש זה מצוין וכבר כתבו על זה פה בביזפורטל בשנה האחרונה. חפש, תקרא ותלמד
- 4.מ.ל 02/07/2022 14:21הגב לתגובה זויכול להיות שבעולם אגרת הגודש מצליחה, במדינת ישראל רוב הרכבים הנכנסים לגוש דן (תל אביב) אלו רכבים מהעבודה, כך שזה ממש לא מזיז לנהגים שעולה כסף.
- 3.רוזנטל 02/07/2022 13:47הגב לתגובה זואם היטל גודש חשוב מאד מן הראוי היה להפעילו כבר לפני כמה שנים 5 6 ואולי אף קודם מאחר וכבר אז היו פקקים וכבר היה צפי שבניית הרכבות הקלות יכביד מאד על התנועה. מדוע ביבי והורדוס לא בצעו זאת ? ( פופולרי)
- 2.איתי 02/07/2022 12:43הגב לתגובה זועולה ותעלה לישראל הון עתק, בבריאות, בזמן של אנשים, בחיי אדם, בהתפתחות, באיכות חיים... מי שלא עובד, עסקן או חרדי, לא ממהר ולא אעפת לו לשרוף זמן וכסף של אחרים, כבטלן עסקן אין לו למה או לאן, למהר
- 1.יהודה 02/07/2022 12:33הגב לתגובה זורכבת לאילת אז.....נתחיל לדבר,סלילת המטרו ולא רק הכסף תהיה בעייה גדולה,זו לא המטרונית, ואגב מטרונית בת"א,למה לא?יותר סביר ועולה פחות ופוגע פחות בהכנות
- מה תעזור הרכבת לאילת לפרקים בגוש דן (ל"ת)שימי 02/07/2022 19:56הגב לתגובה זו

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים
בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל
בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם.
ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים.
בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב.
בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM.
- אושרה תוכנית ההתחדשות בבאר שבע: פוטנציאל לכ-17 אלף דירות חדשות
- אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.
