חוק המטרו: על מה המהומה?
חוק המטרו החשוב שאמור להוציא אותנו מהפקקים, עומד במרכז השיח על פיזור הכנסת. מה הוא אומר, מדוע יש מחלוקות עליו ומה יקרה אם הוא לא יעבור?
רכבת תחתית (צילום: אתר freepik)
.
הממשלה והקואליציה בבליץ חקיקה טרם התפזרות הכנסת מחר ונראה כי פרויקט המטרו הוא המשוכה האחרונה בשרשרת. הקואליציה דוחפת להעביר את החוק אבל האופוזיציה מתנה את תמיכתה בקביעת תאריך הבחירות ל-25 באוקטובר. הפוליטיקה הקטנה הזו עלולה לגרום למיליוני ישראלים לעמוד שעות בדרכים אם מישהו לא יגלה בגרות ביממה וחצי שנותרה. אין באמת מחלוקת, מדובר על משחקי כוח בין חברי הבית על חשבון הציבור. נכון, החוק אם לא יעבור כעת, צפוי לעבור בממשלה הבאה, אבל למה לבזבז זמן ולקחת סיכון? אצלנו מה שלא עושים היום כבר לא עושים מחר.
החוק אמור להסדיר את התשתית החוקתית של עבודת רשות המטרו ובעצם מפקיע מהרשויות המקומיות את סמכותן להחליט על התוואי בשטחיהן. כלומר החוק נועד לבטל חסמים שאם היו קיימים כנראה שלא היה מוקם לעולם מטרו בגוש דן כאשר אי אפשר לגבש הסכמות בין כל כך הרבה גופים ורשויות במקביל. אגב, כזה חוק בתחום הדיור, היה עוזר להורדת המחירים.
איגוד הסמכויות תחת גוף אחד יקצר בהכרח את לוח הזמנים משמעותית ובעצם יוציא לפועל את הפרויקט בעל התקציב הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל - 150 מיליארד דולר.
- מס המטרו יוצא לדרך - בעלי נכסים שקרובים לרכבת יממנו חלק ממנה
- הפקיעו את הקרקע – ועכשיו גם את הפיצוי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת הפרויקט עתידים להיבנות שלושה קווים של המטרו שיעברו דרך 24 רשויות מרחובות ועד רעננה, ויכללו כ-109 תחנות וצפויים לשרת כשני מיליון נוסעים כל יום. זו בשורה ענקית לציבור, ונכון - זה ייקח זמן, אבל בסוף זה יגרום לשיפור משמעותי בתחבורה ויקל מאוד על הציבור שמתקשה היום להתנייד.
אם לא יעבור החוק כעת מדובר בגזר דין קשה עבור הנוסעים שיאלצו לחכות לממשלה חדשה ולהצבעה חדשה. זה עיכוב שיכול בקלות להגיע לחצי שנה-שנה והגרוע מכל: מי יודע מה יהיה עוד שנה, זה יכול להתבטל לגמרי. זה עלול לגרום לציבור לבלות עוד שנים רבות בפקקים שרק יחמירו. המצב התחבורתי בישראל החריף עם היציאה ממשבר הקורונה והוא זקוק לתרופה במידי. צריך לזכור, גם אם יאושר ביממה הקרובה חוק המטרו, ייקחו שנים ארוכות מאוד עד שנזכה לנסוע בו ולכן יפה שיאושר שעה אחת קודם. בינתיים, הרשימה המשותפת הודיעה שתתמוך בחוק המטרו לאחר שהושגו הבנות כי הרכבת התחתית תגיע עד לטירה.
- 13.נועם 30/06/2022 09:10הגב לתגובה זוהמדובר הוא על העתיד. ופה מדובר על כסף , והרבה כסף. יש אינטרס לישראל ביתנו ולעבודה לקבוע לאן הולך הכסף הזה. ואין שום סיבה לתת לקואליציה הזאת שכבר שפכה מיליארדים בכיוונים הלא נכונים לשפוך עוד
- 12.הנדסה 29/06/2022 20:13הגב לתגובה זויש ל"כתב" הזה את זה ביותר פוזיציה?
- 11.חוק המטרו דורסני. מאפשר להשליכנו לצורכי נדלן ולא תחבורה (ל"ת)מודאג מפוליטיקאים 29/06/2022 15:01הגב לתגובה זו
- 10.בן עמוס 29/06/2022 07:35הגב לתגובה זוחוק המטרו פוגע בשיתוף הציבור בתכנון. כמו חוק הות''ל שעשה אותו דבר בתחום התכנון למגורים וכתוצאה ממנו תוכננו תוכניות גרועות מאוד. אין צורך בחוק המטרו אם המדינה תיקח את הנושא ברצינות אפשר לסלול כאן מטרו תוך חמש שנים
- 9.חיים 28/06/2022 18:21הגב לתגובה זו150 מיליארד שקל או דולר ?מקצת החשבון שלמדתי אני מבין שיש קצת הבד, הלא כן ?!!!!
- 8.דרור 28/06/2022 17:47הגב לתגובה זוהמטרו פועל מאות ועשרות שנים בערים ענקיות כמו לונדון פריס ואחרות והוכיח מעל לכל ספק את יעילותו . באיזה זכות כמה טמבלים חסרי שכל והגיון מןנעים את העברת החוק .
- 7.שמואל 28/06/2022 16:08הגב לתגובה זובסוף כל הפוחיטיקאים מימין ושמאל זורקים עלינו באמת לא אכפת להם מכלום חוץ מהתחת שלהם והאגו המנופח שלהם
- 6.סמי 28/06/2022 16:07הגב לתגובה זווכך לגייס 150 מיליארד דולר, גם המדינה תחסוך וגם לא יהיה בזבוז זמן לגייס כספים וועדות על כל שלב
- 5.יוסי 28/06/2022 15:57הגב לתגובה זוהדתיים ישתלטו אם לא יקדמו את החוק, תנאי אי נסיעה בשבת וכו'
- יאיר 28/06/2022 17:49הגב לתגובה זוחובה להפריד דת ממדינה .
- עומרי 28/06/2022 17:17הגב לתגובה זוהערבים ישתלטו אם לא יקדמו את החוק , תנאי חיבור הכפרים הערבים וכו'
- 4.ת"אביבית 28/06/2022 15:45הגב לתגובה זו150 מיליארד זו הערכה תחילית. ההוצאה תהיה גבוהה הרבה יותר כפי שקורה כאן. מוטב להשקיע סכום זה 50-70 ק"מ מצפון ומדרום לת"א/מרכז. פיתוח מיזמי כלכלה יניע לשם רבים או יעצור הגירה ממקומות אלה אל המרכז. אך אל דאגה. זה לא יקרה. באין חזון ייפרע עם.
- 3.אם אני לא טועה ליברמן עצר את חלק מהקווים מיד שנכנס לאוצ (ל"ת)משה ראשל"צ 28/06/2022 15:40הגב לתגובה זו
- 2.עוד סיבה לא לתת לליכוד שילטון. מה שקידמו ומחכה רק להצביה בשנה לא אישרו שנים (ל"ת)אנונימי 28/06/2022 15:34הגב לתגובה זו
- אנונימי 28/06/2022 16:37הגב לתגובה זוהחוק הנוכחי מדבר על הקמת רשות לפרויקט, רגולציה ותיאום תשתיות
- 1.אם החור כל כך חשוב, למה מיכאלי לא העבירה אותו שנה שלמה? (ל"ת)אסף 28/06/2022 15:27הגב לתגובה זו
- רונן 28/06/2022 16:21הגב לתגובה זוולמה הליכוד לא העביר 12 שנה....

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
