פלייטיקה מצאה משקיע; המשקיעים מצאו נחמה
חברת המשחקים פלייטיקה (סימול: PLTK) קפצה לאחר המסחר בוול סטריט ב-32% לאחר שהתקבלו דיווחים בתקשורת האמריקאית כי קרן ההשקעות Joffre Capital הסינית תרכוש חלק מהותי מהחברה בתמורה ל-21 דולר. מחיר הנעילה עמד על 14.39 דולר, כך שמדובר באפסייד של מעל 45%. פלייטיקה מאכזבת ברבעונים האחרונים ובכלל, מאז ההנפקה לפני כשנה וחצי היא איבדה כ-45% מערכה. היא הונפקה לפי שווי של 11 מיליארד דולר, עלתה בשיאה לכ-15 מיליארד דולר וכעת נסחרת בכ-6 מיליארד דולר. החברה הוקמה על ידי זוג הישראלים רוברט אנטוקול, מנכ"ל החברה ואורי שחק בשנת 2010. היא עברה גלגולים ושינויים כשאנטוקול עדיין מנהל אותה ועדיין בעל מניות מהותי. הקרן, שמנוהלת על ידי יו"ר אפליקציית ההיכרויות Grindr, לא מסרה כמה תרכוש מהחברה. פלייטיקה והקרן נתבקשו להגיב אך סירבו בשלב זה. בדוחות לרבעון האחרון של 2021 דיווחה החברה כי הכתה את צפי האנליסטים בהכנסות וברווחים. החברה הכניסה 649 מיליון דולר ברבעון לעומת צפי ל-638 מיליון דולר. הרווח המדולל הסתכם ב-0.25 דולר, האנליסטים ציפו לרווח של 0.15 דולר בלבד. כמו כן הודיעה החברה כי תפתח בהליך לבחינת אלטרנטיבה אסטרטגית עבור החברה, וזאת על מנת למקסם את שווי החברה עבור בבעלי מניותיה. הדריקטריון יבחן מגוון אלטרנטיבות כולל עסקה אסטרטגית או מכירת חלק או רוב מניות החברה לגורם אסטרטגי. עוד טרם לכך הודיעה החברה כי בעל המניות הגדול ביותר בחברה, שי יוזהו (Shi Yuzhu), מייסד Giant, שרכשה את החברה ב-2016 לפי שווי של 4.4 מיליארד דולר, בוחן את יציאתו מהמניה. בין 15%-25% אמורים היו להימכר במידה והיה מוציא לפועל את תוכניתו, ואין לדעת אם אכן הוציא אותה לפועל בעסקה זו. כך או כך צפוי יוזהו להישאר מורווח מהשקעתו שכן החברה נסחרת לפי שווי של 6 מיליארד דולר. ממש כמו מספר לא קטן של חברות בעבר, כמו ענקית הסטרימינג NETFLIX (סימול: NFLX) ויצרנית האופניים הביתיים PELOTON INTERACTIVE INC (סימול: PTON) שנהנו מאוד מתקופת הסגרים הלא קצרה שאפפה את העולם בתקופת הקורונה נאלצו לאבד לקוחות רבים, בעיקר בגלל סוף תקופת הסגרים שהובילה את הציבור בחזרה החוצה אל המרחבים הפתוחים. לקריאה נוספת:
>> פלוטון עוצרת זמנית את הייצור עקב ביקושים נמוכים; צונחת ב-20% גם פלייטיקה סבלה מתופעה דומה בה אנשים הפסיקו להתעניין במשחקים שלה וזנחו את החברה. בדוחות לרבעון הראשון של 2022 דיווחה החברה כי הכניסה 677 מיליון דולר למניה, הצפי עמד על 679 מיליון דולר. הרווח אמור היה להסתכם ב-0.22 דולר, אך החברה דיווחה על 0.2 דולר בלבד. החברה הורידה תחזיות להמשך השנה. בסוף חודש מאי האחרון אף הודיעה החברה כי תפטר 250 עובדים, כ-6% מכוח העבודה שלה, באתרי לוס אנג'לס, לונדון ומונטריאול. בעקבות הפיטורים הודיעה החברה כי יבוטל פיתוח של כמה מן המשחקים החדשים ופיתוח של אחרים יועבר לאחריות האתר פה בארץ. האינפלציה העולמית לצד החשש ממיתון לא עזרו גם הם לחברות הפועלות בתחום. משבר הקורונה לצד הלחימה באוקראינה דחק את המחירים כלפי מעלה. בנוסף, הציבור החל לצאת יותר ולשחק פחות, ובכך משך את השטיח מתחת לכל אותן חברות שמרוויחות ממשחקים שהם Free-to-play, כלומר - המשחק חינמי, אך תוספות מסויימות בתוכו עולות כסף. חברות רבות נוספות בתחום סבלו מתופעה זו. TENCENT HOLDINGS (סימול: TCEHY), המחזיקה במשחקי מובייל פופולארים כמו PUBG, Clash of Clans, Speed Drifters ועוד, דיווחה בדוחות האחרונים כי "לאחר הקורונה, תעשיית הגיימינג עוברת נורמליזציה, במסגרתה מספר השחקנים הפעילים יורד, וכך גם הרכישות בתוך המשחקים עצמם". גם חברות המשחקים NINTENDO CO LTD ADR (סימול: NTDOY) ו- ELECTRONIC ARTS (סימול: EA) התלוננו על תופעה דומה.
- 3.דן 28/06/2022 20:39הגב לתגובה זוהיכן העליות... אני רואה רק ירידה במנייה
- 2.חזרה לעצמה ….. יורדת (ל"ת)הימור לא נכון 28/06/2022 17:14הגב לתגובה זו
- 1.שתעלה קצת שנוכל לברוח (ל"ת)פלי 28/06/2022 08:55הגב לתגובה זו
- מאיר 28/06/2022 15:36הגב לתגובה זולא חכנו לירידה ואחכ לקנות.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
