"רמת החיים זינקה באופן מלאכותי. עכשיו היא יורדת, בצדק"
"מה שצריך לקרות עכשיו הוא תהליך של התאמה שבו חוזרים למציאות. כלומר רמת החיים הייתה גבוהה באופן מלאכותי בגלל הדפסת כסף, זה גרם לאנשים לתחושת עושר, לניפוח של מחירי דירות, ועל כל זה התבססה הצמיחה. זה לא יכול להמשיך. צריך תהליך של התכנסות שבו רמת החיים תחזור למקום האמיתי שלה". אומר ד"ר אביחי שניר מהאקדמית נתניה ואוניברסיטת בר אילן, בראיון לביזפורטל. "השאלה איך עושים את התהליך הזה? מהרגע שהבנקים המרכזיים הבינו את זה, הם אמרו שהתהליך הוא עליית ריבית - כדי לאותת לאנשים שהם לא יכולים להוציא כל כך הרבה, מחירי הנכסים גבוהים מדי, שהם לא יכולים לבנות על השווי הגבוה הזה, ולכן הם התחילו להעלות ריבית ולאותת לאנשים - תרגיעו. העניין הוא שזה קרה מאוחר מדי, היו צריכים לעשות את זה קודם ולהבין שרמת החיים לא יכולה להיות קודם. עכשיו כשמנסים לעשות את זה מאוחר מדי, אתה רואה ששוק ההון נופל".
-האינפלציה זה תשלום על חגיגת פיזור הכספים בקורונה?
"במידה רבה כן. הממשלות הזרימו כסף לשוק, זה התבטא בהרבה דרכים 750 שקל לכל אזרח, פעמיים. בארה"ב זה היה צ'ק לכל אזרח. באנגליה כנ"ל. הזרמת הכסף חלק ממנה מומן על ידי חובות ומי שקנה את החובות האלה היו הבנקים המרכזיים. היום אסור לבנקים מרכזיים לממן ישירות ממשלות, אסור להן לתת הלוואה לממשלה, מהזיכרון שאיך זה יצר אינפלציה בשנות ה-70 וה-80. הבנקים המרכזיים עקפו את זה במה שנקרא 'הקלות כמותיות' - כלומר הם כבר לא קונים ישירות אג"חים מהממשלה, אבל כן קונים אג"חים מהציבור שהממשלה מכרה לו. אבל בסוף מי שמחזיק את האג"חים הממשלתיים האלה זה הבנק המרכזי. בקורונה זה הגיע לממדים עצומים, ומה שקרה זה שהממשלה חילקה כסף לאזרחים, מי שקנה את הכסף ומי שמימן את החוב הזה היה הבנק המרכזי. אם לא, היו מקבלים כאן אינפלציה. אם הדפסת כסף הייתה עובדת, היינו חיים בעולם נהדר וכל הזמן היו מדפיסים כסף כדי להעלות את רמת החיים, אבל אין דבר כזה, הדפסת כסף זה אינפלציה".
-איך האינפלציה התחילה להרים את הראש רק עכשיו?
"בזמן הקורונה, כל עוד היא השתוללה, הצמיחה הייתה מאד מדוכאת. אנשים לא עבדו, אנשים פחדו, היכולת להוציא כסף הייתה מוגבלת כי היו תקועים בבית. ברגע שהקורונה השתחררה, אנשים שצברו את הכסף כי לא הוציאו אותו בקורונה, התחילו להוציא אותו על כל מיני דברים, ואז התחילו לראות כל מיני עליות מחירים - בהתחלה זה היה מורכב כמו למשל בתיירות. ולאט לאט זה התפשט. בנוסף, היציאה מהקורונה לא הייתה אחידה. לאנשים היה הרבה כסף לקנות, אז הרבה כסף רדף אחרי מוצרים, ומחירים התחילו לטוס מעלה. בהתחלה שהמחירים עלו, הבנקים המרכזיים לא רצו להפסיק את ההדפסה של הכסף כי הפחד שלהם היה שאם יעצרו את ההדפסה, שוק ההון ייפול. אז הם אמרו - המחירים עולים אך זה זמני, זה לא באמת אינפלציה, זה רק עליות מחירים. לא עצרו מספיק מהר, הביקושים המשיכו להישאר גבוהים, האינפלציה המשיכה לעלות, ואז נכנס פתאום רוסיה והפלישה לאוקראינה, והעלתה את המחירים עוד. ואז פתאום הבינו שצריכים להגיב. הם היו צריכים להגיב חצי שנה קודם". צפו בראיוןTV
.
- 7.עולם גאונים בדיעבד (ל"ת)רון 27/06/2022 12:18הגב לתגובה זו
- 6.שיין 27/06/2022 11:23הגב לתגובה זוכתבה מוזמנת ומגמתית. קשקושים במיץ. האזרחים מתלוננים ובצדק על יוקר המחייה שיזום עי הממשלה ע"י התלת מיסים על מוצרים שבשליטתה המלאה כגון דלק, חשמל, מים,. העלאה שגורמת ישירות להעלאת מחירים כוללת במשק. הממשלה הארורה הזו וליברמן בראשה אחראים ישירות ליוקר המלייה הנוכחי ולא כל הקשקושים שבכתבה. ברוך שפטרנו מעונשו של זה..
- חוסר הבנה ברמה הבסיסית ביותר (ל"ת)רני 28/06/2022 07:43הגב לתגובה זו
- 5.איזה גאון (ל"ת)d 27/06/2022 08:14הגב לתגובה זו
- 4.מיקליס 26/06/2022 20:18הגב לתגובה זוהלילה מכריזים פשיטת רגל טכנית לרוסים על חובותיהם, הם יכולים ורוצים להחזיר אבל הסנקציות מונעות זאת מהם כי הכסף מולהם ולא מגיע למשקיעים, לפי החוזים הרוסים יכולים להחזיר את החוב ברובל וזה מה שהם עושים, השאלה אם המשקיעים יאספו את הכסף שקשה להגיע אליו, לרוסים לא איכפת כי זה לא משפיע עליהם בשום צורה, רק על המשקיעים שאחרי זה יהיו עצבניים על האמריקנים כי הם הגורם לבעיה, זה יפתח תיבת פנדורה כזו שהאמריקנים יצטערו עליה בהמשך כי כולם יברחו כמו מאש מהדולר כי אמריקה לא אמינה, האינפצליה פתרה את מלחמת הסחורות ולא צריך לאגור יותר דולרים כדי להחליש את המטבע המקומי כדי להיות אטרקטיבי לייצוא סחורות, כולם נפטרים מהדולר, מדינות עוברות למסחר במטבעות מקומיים והדולר יילך ויישחק, החוב הלאומי המטורף של אמריקה לא יאפשר להם להחזיר בהמשך את החובות והם בעצמם יפשטו רגל, הדפסת כסף כבר לא תעזור כי לא יהיה בשבילו ביקוש והסנקציות שהם הטילו על רוסיה היו ממחשבה שיוכלו להימנע מפשיטת הרגל, יחליפו את רוסיה כיצואנית נפט וגז, תבואה ונשק אבל זה חזר נגדם כמו בומרנג ונגד השותפים שלהם שנמצאים באותה הבעיה והם רק דוחים את הקץ
- 3.ברוך 26/06/2022 20:08הגב לתגובה זועליית המחירים החלה כאשר מחירי התובלה הימית הרקיעו שחקים. זה היה ברור שעליות המחירים בדרך וחבל שהפדרל ריזרב לא התערב בזמן. אפשר להגיד שהוא נרדם בשמירה
- 2.צצ 26/06/2022 18:58הגב לתגובה זומאז המחאה הגדולה שכר הדירה של 3 חד' קפץ מ-500$ לחודש ל-2500$ .כמה הרוויחו אז וכמה היום ?
- 1.יובל 26/06/2022 17:06הגב לתגובה זומרבית שכבות האוכלוסיה סובלות כבר עשרים שנה מגזירה אחרי גזירה , שהביאה למצב חברתי גרוע במדינה. משפחה ממוצעת צריכה שני בני זוג בשלוש עבודות בשביל לחיות בצורה סבירה.הורים במדינה לא יכולים להרים את הראש לחיים אישיים אלא להיות עסוקים בפרנסה כל הזמן. זה לא נורמלי ממצב שלפני עשרים שנה הספיק מפרנס אחד והיום זוגות רבים לא מוצאים את דרכם הכלכלית ומפרקים משפחות על כך.

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"
אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע 0% בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר.
כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.
צמיחה בכל החטיבות
בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.
בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.
- האם טבע היא הזדמנות? סמנכ"ל הכספים של טבע: “הוכחנו שהאסטרטגיה שלנו עובדת"
- טבע מזנקת ב-21% - האנליסטים צופים אפסייד של עוד 25%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגעונת הדוחות צוברת תאוצה, ג'י סיטי בירידה ומה ישפיע לחיוב על הבורסה?
ג’י סיטי ג'י סיטי 0% המשיכה לרכז עניין גם אתמול, לאחר ההודעה בשבוע שעבר על רכישת מניות נוספות בחברת הבת הפינית סיטיקון והתחייבותה להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט. מאז ההודעה של מעלות ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות, מניית החברה איבדה גובה והאג"ח של החברה רשמו ירידות, סימן לכך שהמשקיעים מתחילים להפנים את ההשלכות האפשריות על המינוף והנזילות. למרות שהחברה הצהירה כי ההשפעה על רמת המינוף תהיה “זניחה”, חברת הדירוג הזהירה כי במקרה של היענות רחבה להצעת הרכש, יחס החוב להון העצמי עלול לטפס לטווח של 70%-75%, ובתרחישים שונים אף לעבור את רף ה־80%. זה אומר שיש עלייה ניכרת בסיכון הפיננסי של החברה, בדיוק בזמן שבו היא מנסה ליישם תוכנית ארוכת טווח לצמצום חוב ומינוף עד 2028. ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%.
ירידות השערים במניה ובאג"ח משקפות את החשש שהמהלך, שנועד לחזק שליטה ולנצל תמחור חסר לכאורה של סיטיקון, עשוי להפוך לעומס פיננסי שיחזיר את ג’י סיטי למסלול של לחץ באגרות החוב, הורדות דירוג ומכירת נכסים, תסריט שהמשקיעים כבר ראו בעבר. הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?
לקראת תקציב 2026, פורסמה טיוטת חוק ההסדרים. חוק ההסדרים הוא חוק נלווה לתקציב המדינה שמרכז בתוכו עשרות רפורמות ושינויים רגולטוריים שמטרתם ליישם
את מדיניות הממשלה לשנה הקרובה. בטיוטת חוק ההסדרים לשנת 2026 נכללים צעדים כמו החזרת מס היסף על רווחי נדל"ן, קיצוץ בהטבות לגמלאי מערכת הביטחון, מס חדש על סיגריות אלקטרוניות, חיוב משכירי דירות בדיווח הכנסות, קיצור זמני אישור תוכניות בנייה, פתיחת שוק החלב ליבוא,
הקמת נמלי מסחר פרטיים בחדרה ובאשקלון וצעדי התייעלות ברשויות המקומיות. בסך הכול מדובר בשילוב של צעדי מיסוי, רפורמות מבניות וקיצוצים תקציביים שמטרתם לצמצם גירעון ולהגביר תחרות במשק. מדובר בטיוטא שאינה סופית, ועל פי ההחלטות שיתקבלו החוקים ישפיעו גם על שוק ההון.
בגזרה הגיאופוליטית, אתמול ישראל קיבלה גופת חטוף אחרי 4,118 ימים. נכון לבוקר זה, נותרו עוד 4 חללים בעזה, וכאשר האחרון יחזור זה אמור להיות האות להתקדם לשלב השני והמורכב לא פחות. הפסקת האש עדיין שברירית, ורואים את זה גם בדיווחים שמגיעים מאזור לבנון, כאשר צה"ל תוקף מדי פעם בהתאם להתפתחויות בגזרה הצפונית.
- ג'י סיטי ירדה 6.8%, נקסט ויז'ן עלתה 7.1%, סגירה יציבה במדדים
- איי.סי.אל נפלה 15%, חברה לישראל איבדה 14%; מחזור המסחר - 13.4 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעוד בוול סטריט אנחנו בשלהי עונת הדוחות, בתל אביב היא רק בתחילתה. בשבוע שעבר זכורים לנו דוחות טבע 0% ו- נובה 0% שהתוצאות שלהן גרמו לתנודתיות גבוהה, טבע לכיוון מעלה עם עקיפה של הציפיות ועדכון תחזית, נובה עם ביצועים קצת מעל הציפיות ותחזית שמרנית שדרדרו את המניה. אתמול הצטרפה סקופ סקופ 0% שפרסמה דוחות חיוביים, ואף רמזה על הנעשה בסקטור הביטחוני (סקופ: עליה של 13% בהכנסות ו-7.5% ברווח על רקע ביקושים מהתעשיות הביטחוניות). גם בהמשך השבוע מצפים לנו דוחות בעיקר מסקטורי האנרגיה מתחדשת, שבבים ו-IT. מהחברות שדיווחו על מועד הגשת התוצאות ניתן לצפות לדוחות של החברות הבאות:
היום: משק אנרגיה, טאואר, קמטק, נקסטויז'ן, קופיוג'ן ולייבפרסון,
בשלישי - אלעל, הבורסה, בזק, אמות, וברייסנוויי.
ברביעי - אייסיאל, אנלייט, אנרג'יקס, תורפז, מבנה, פריון, מטריקס, גילת ולוינשטיין
בחמישי ידווחו נייס וספיינס.
