"נדרשים שינויים בפעילות מפעל הפיס גם במחיר של הקטנות הכנסות"
ועדת הכלכלה של הכנסת, התכנסה הבוקר לדיון מעקב אחר מתווה הגרלות צ'אנס של מפעל הפיס, לאחר שלפני כחצי שנה דנה הוועדה בנושא וביקשה ממפעל הפיס לבל תשובות בנוגע לטענות כי הגרלות הצ'אנס גדלו מפעמיים ביום ל-7 פעמים ביום במתווה שגרם לאנשים להתמכר.
במהלך הישיבה, נציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת, לירן קוסמן, הציג נתונים לפיהם ב-2020 הגיעו הכנסות הפיס לכ-7 מיליארד שקל והכנסות המועצה להסדר ההימורים בספורט לכ-2.6 מיליארד שקל. הוא הוסיף כי ניסה לשחזר מחקר מ-2016 שבחן פריסה גיאוגרפית של תחנות, שמצא שיש יותר תחנות ברשויות במעמד סוציואקונומי נמוך, אך היה שינוי לטובה שבשנים אחרונות. מנכ"ל הפייס, בני דרייפוס, הסביר כי נסגרו 80 תחנות ברשויות במעמד סוציואקונומי 1 עד 4.
היו"ר ביטון ביקש התייחסות האוצר למספר הגרלות הצ'אנס, קרבה של תחנות למוסדות חינוך ושימוש בכוכבי נוער. יועץ מנכ"ל משרד האוצר, גלעד שלום, השיב כי המשרד הביא לצמצום של 25% בנקודות המכירה בנוסף על מה שעשה הפיס, במטרה להקטין חשיפה. באשר לצ'אנס אמר שלום כי נעשה צמצום מהיתר ל-52 הגרלות בשבוע ל-40, אך הודה שהוא לא אפקטיבי בפועל. שלום ציין כי יש בעיה של נתונים לגבי הצ'אנס, ולאחר שיתקבלו נתונים ויבחנו, בעוד מספר חודשים, יוסקו מסקנות.
במהלך הדיון התייחס נציג אגף התקציבים באוצר, יואב הכט, לתקצוב של יחידה משטרתית למלחמה בהימורים עוד ב-2016, ואמר כי התקציב קיים וזמין למשטרה. נציג המשטרה, רב פקד אופיר לישנסקי, טען כי ההבטחה לא מומשה. היו"ר ביטון ביקש לברר איפה זה עומד ולישנסקי השיב כי בזמנו האוצר העמיד תנאים נוספים לקבלת הכסף שהמשטרה לא הייתה ערוכה לקיים, והנושא נתקע.
- המהפכה בשיפוט עבירות תנועה תחכה עוד
- ח"כ רון כץ: “בעוד זמן לא רב נפתח את הדלת ל-7-8 בנקים חדשים”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנכ"ל מפעל הפיס דרייפוס הגיב לטענות שעלו בדיון, ואמר כי הוא מכיר באחריות הגדולה שמונחת על הפיס, לא מקל בה ראש והפיס פועל באחריות רבה. לדבריו, בפעילות הפיס והטוטו הסיכון הוא ש-2 עד 4 אחוז מהמהמרים יפתחו התמכרות, אך אם השוק יהיה ללא פיקוח הסיכון יגיע ל-15%. "אם נבטל את הצ'אנס לא ירדו אחוזי המכורים. ואיך אני יודע את זה? משום שעובדתית - ביטול מכונות המזל והקינו, שאנחנו מברכים עליהם, לא הביאו לשום ירידה. נהפוך הוא – ההתמכרויות רק עלו", אמר. ח"כ אלי כהן הגיב וטען כי ברור שמספר המכורים ירד.
דרייפוס הוסיף: "העיסוק בשנת 2022 בכמות החנויות הפיזיות והכנסות הפיס הוא אנכרוניסטי. אנשים מהמרים ומתמכרים ברשת, בסלולרי, בבתים. הסיפור הוא כבר מזמן לא רכישה פיזית, והכל חי ובועט באינטרנט. לכן ההסתכלות על סגירת דוכן בקריית מלאכי היא בבחינת לעשות לעצמנו חיים קלים, לא שם נמצא הפתרון". הוא ציין כי הכנסות הפיס לא עלו דרמטית אלא בהתאם לעלייה בתוצר, וקרא ליישם המלצות הוועדות הבין משרדיות שקמו במהלך השנים לטיפול בהתמכרויות.
במהלך הדיון ביקש היו"ר ביטון התייחסות לכך שהוא מכיר תופעה של הימורים לא חוקיים על המספר הנוסף של הפיס, ושאל האם המשטרה מכירה את התופעה שבירוחם, למשל, כולם יודעים עליה. רפ"ק לישנסקי השיב כי הוא לא מכיר את התופעה ואמר כי אם למישהו יש תלונה שיפנה למשטרה. היו"ר ביטון אמר כי מספיק לעשות טיול רגלי בדימונה או ירוחם ולשאול ברחוב איפה הבחור עם המספר הנוסף, ותהה למה האנשים האלה לא נעצרים.
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
היו"ר ביטון סיכם את הדיון ואמר כי "היעד הוא להציל נפשות ולמנוע התמכרויות ופיתוי של בני נוער להיכנס לעולם ההימורים, ולא לסגור את הפיס, אבל נדרשים שינויים בפעולותיו. גם אם המחיר הוא הקטנת הכנסות, ובלבד שנציל נפשות". הוא הוסיף כי הוועדה מבקשת להקטין את מספר הגרלות הצ'אנס ומבקשת מהאוצר ומפעל הפיס לבחון מה המספר הראוי, וכן לבחון להרחיק עמדות סמוכות למוסדות חינוך ולסגור עמדות ברשויות במעמד סוציואקונומי נמוך.
- 4.מאור 19/06/2022 22:10הגב לתגובה זוכל הכבוד על החשיבה ההגיונית ,ניתן גם לצמצם את הגרלות הלוטו לפעם בשבוע ולא כמו היום פעמיים שלוש בשבוע אני גם מצטרף לכיתה מס'3 יופלי יש לבטל את רישום מס'תעודת זהות ,זה ממש עלוב ,הרי כך אפשר להחליט למי לתת ובאיזו עיר לתת את הפרס הראשון
- 3.יופלי 19/06/2022 17:53הגב לתגובה זואיך הלקוחות יודעים ובטוחיםשההגרלות נערכות בהגינות ושאין רמאויות,ראה מספר זכיות שעובדים הפיס זכו,מה עם ניגוד עניינים.
- 2.דחוף (ל"ת)פיני 19/06/2022 16:24הגב לתגובה זו
- 1.עדני 19/06/2022 16:10הגב לתגובה זובכנות חבל על הכסף כשהסיכוי לזכיה הוא אחד לחמש עשרה מליון ובתנאי שרק אחד יזכה והזכיה היא 60% מהפרס לאחר ניכוי מס
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
