מיכאל ביטון
צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ

"נדרשים שינויים בפעילות מפעל הפיס גם במחיר של הקטנות הכנסות"

על רקע הביקורת הגוברת כנגד פעילות מפעל הפיס ועידוד ההתמכרות להימורים; ועדת הכלכלה של הכנסת התכנסה  בנושא מתווה הגרלות צ'אנס של מפעל הפיס; מנכ"ל הפיס דחה את הביקורת: "צמצום הגרלות הצ'אנס לא יביא לירידה במתמכרים"
איתן גרסטנפלד | (4)

ועדת הכלכלה של הכנסת, התכנסה הבוקר לדיון מעקב אחר מתווה הגרלות צ'אנס של מפעל הפיס, לאחר שלפני כחצי שנה דנה הוועדה בנושא וביקשה ממפעל הפיס לבל תשובות בנוגע לטענות כי הגרלות הצ'אנס גדלו מפעמיים ביום ל-7 פעמים ביום במתווה שגרם לאנשים להתמכר.

במהלך הישיבה, נציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת, לירן קוסמן, הציג נתונים לפיהם ב-2020 הגיעו הכנסות הפיס לכ-7 מיליארד שקל והכנסות המועצה להסדר ההימורים בספורט לכ-2.6 מיליארד שקל. הוא הוסיף כי ניסה לשחזר מחקר מ-2016 שבחן פריסה גיאוגרפית של תחנות, שמצא שיש יותר תחנות ברשויות במעמד סוציואקונומי נמוך, אך היה שינוי לטובה שבשנים אחרונות. מנכ"ל הפייס, בני דרייפוס, הסביר כי נסגרו 80 תחנות ברשויות במעמד סוציואקונומי 1 עד 4.

היו"ר ביטון ביקש התייחסות האוצר למספר הגרלות הצ'אנס, קרבה של תחנות למוסדות חינוך ושימוש בכוכבי נוער. יועץ מנכ"ל משרד האוצר, גלעד שלום, השיב כי המשרד הביא לצמצום של 25% בנקודות המכירה בנוסף על מה שעשה הפיס, במטרה להקטין חשיפה. באשר לצ'אנס אמר שלום כי נעשה צמצום מהיתר ל-52 הגרלות בשבוע ל-40, אך הודה שהוא לא אפקטיבי בפועל. שלום ציין כי יש בעיה של נתונים לגבי הצ'אנס, ולאחר שיתקבלו נתונים ויבחנו, בעוד מספר חודשים, יוסקו מסקנות.

במהלך הדיון התייחס נציג אגף התקציבים באוצר, יואב הכט, לתקצוב של יחידה משטרתית למלחמה בהימורים עוד ב-2016, ואמר כי התקציב קיים וזמין למשטרה. נציג המשטרה, רב פקד אופיר לישנסקי, טען כי ההבטחה לא מומשה. היו"ר ביטון ביקש לברר איפה זה עומד ולישנסקי השיב כי בזמנו האוצר העמיד תנאים נוספים לקבלת הכסף שהמשטרה לא הייתה ערוכה לקיים, והנושא נתקע.

מנכ"ל מפעל הפיס דרייפוס הגיב לטענות שעלו בדיון, ואמר כי הוא מכיר באחריות הגדולה שמונחת על הפיס, לא מקל בה ראש והפיס פועל באחריות רבה. לדבריו, בפעילות הפיס והטוטו הסיכון הוא ש-2 עד 4 אחוז מהמהמרים יפתחו התמכרות, אך אם השוק יהיה ללא פיקוח הסיכון יגיע ל-15%. "אם נבטל את הצ'אנס לא ירדו אחוזי המכורים. ואיך אני יודע את זה? משום שעובדתית - ביטול מכונות המזל והקינו, שאנחנו מברכים עליהם, לא הביאו לשום ירידה. נהפוך הוא – ההתמכרויות רק עלו", אמר. ח"כ אלי כהן הגיב וטען כי ברור שמספר המכורים ירד.

דרייפוס הוסיף: "העיסוק בשנת 2022 בכמות החנויות הפיזיות והכנסות הפיס הוא אנכרוניסטי. אנשים מהמרים ומתמכרים ברשת, בסלולרי, בבתים. הסיפור הוא כבר מזמן לא רכישה פיזית, והכל חי ובועט באינטרנט. לכן ההסתכלות על סגירת דוכן בקריית מלאכי היא בבחינת לעשות לעצמנו חיים קלים, לא שם נמצא הפתרון". הוא ציין כי הכנסות הפיס לא עלו דרמטית אלא בהתאם לעלייה בתוצר, וקרא ליישם המלצות הוועדות הבין משרדיות שקמו במהלך השנים לטיפול בהתמכרויות.

במהלך הדיון ביקש היו"ר ביטון התייחסות לכך שהוא מכיר תופעה של הימורים לא חוקיים על המספר הנוסף של הפיס, ושאל האם המשטרה מכירה את התופעה שבירוחם, למשל, כולם יודעים עליה. רפ"ק לישנסקי השיב כי הוא לא מכיר את התופעה ואמר כי אם למישהו יש תלונה שיפנה למשטרה. היו"ר ביטון אמר כי מספיק לעשות טיול רגלי בדימונה או ירוחם ולשאול ברחוב איפה הבחור עם המספר הנוסף, ותהה למה האנשים האלה לא נעצרים.

קיראו עוד ב"בארץ"

היו"ר ביטון סיכם את הדיון ואמר כי "היעד הוא להציל נפשות ולמנוע התמכרויות ופיתוי של בני נוער להיכנס לעולם ההימורים, ולא לסגור את הפיס, אבל נדרשים שינויים בפעולותיו. גם אם המחיר הוא הקטנת הכנסות, ובלבד שנציל נפשות". הוא הוסיף כי הוועדה מבקשת להקטין את מספר הגרלות הצ'אנס ומבקשת מהאוצר ומפעל הפיס לבחון מה המספר הראוי, וכן לבחון להרחיק עמדות סמוכות למוסדות חינוך ולסגור עמדות ברשויות במעמד סוציואקונומי נמוך.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מאור 19/06/2022 22:10
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד על החשיבה ההגיונית ,ניתן גם לצמצם את הגרלות הלוטו לפעם בשבוע ולא כמו היום פעמיים שלוש בשבוע אני גם מצטרף לכיתה מס'3 יופלי יש לבטל את רישום מס'תעודת זהות ,זה ממש עלוב ,הרי כך אפשר להחליט למי לתת ובאיזו עיר לתת את הפרס הראשון
  • 3.
    יופלי 19/06/2022 17:53
    הגב לתגובה זו
    איך הלקוחות יודעים ובטוחיםשההגרלות נערכות בהגינות ושאין רמאויות,ראה מספר זכיות שעובדים הפיס זכו,מה עם ניגוד עניינים.
  • 2.
    דחוף (ל"ת)
    פיני 19/06/2022 16:24
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עדני 19/06/2022 16:10
    הגב לתגובה זו
    בכנות חבל על הכסף כשהסיכוי לזכיה הוא אחד לחמש עשרה מליון ובתנאי שרק אחד יזכה והזכיה היא 60% מהפרס לאחר ניכוי מס
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.