מוצרי חלב גבינות אינפלציה מדד
צילום: ביזפורטל

האינפלציה מפתיעה לטובה: עליה של 0.6% במאי; האטה בעליית מחירי הדיור? עלו ב-15.4% בשנה

האינפלציה עלתה ב-4.1%; במחירי הדיור מדובר בירידה לעומת 16.3% בחודש הקודם, עליה של 0.9% לעומת החודש הקודם; מדד תשומות הבנייה עלה ב-6.6% בשנה, 0.5% בחודש מאי; בניגוד לבהלה: מחירי השכירות עלו רק ב-0.2%

נתנאל אריאל | (25)

מדד המחירים לצרכן בישראל עלה פחות מהצפי - ובכך מפתיע לטובה. המדד עלה בחודש מאי ב-0.6%, מתחת לצפי לעליה של 0.7-0.8%. האינפלציה השנתית (מאי 2022 לעומת מאי 2021) עומדת על 4.1%, מתחת לתחזיות ל-4.3%, כך על פי נתוני הלמ"ס - עם זאת, עדיין מדובר על המשך עלייה לעומת 4% נכון לחודש שעבר. זאת אינפלציה עדיין גבוהה והשאלה איך בנק ישראל יתמודד איתה, במיוחד בהינתן שצפויים מדדים גבוהים בהמשך. האינפלציה שוחקת את השכר של העובדים ואת נכסי משקי הבית, היא מהווה מס עקיף. אינפלציה בשיעור נמוך דווקא טובה לכלכלות, אבל כשהיא מרימה ראש היא מסוכנת והיא עלולה לצאת משליטה. זאת הסיבה שהנגידים ברחבי העולם נלחמים מולה בנשק הריבית בעוצמה גדולה.

>>> כאן  תוכלו להרחיב על היתרונות והחסרונות של אינפלציה.

>>> למחשבון מדד המחירים לצרכן

עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי פירות טריים שעלו ב-13.8%, הלבשה והנעלה שעלה ב-2.2%, מזון שעלה ב-0.9%, תרבות ובידור שעלה ב-0.8% ותחבורה שעלה ב-0.5%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיף ירקות טריים שירדו ב-0.7%.

בניגוד לשיח הציבורי: מחירי השכירות עלו רק ב-0.2%. אז למי עלו המחירים משמעותית? רק לשוכרים חדשים - עליה של 5%

מדד שכר דירה (ללא שכירות ציבורית) עלה רק ב-0.2% - וזאת למרות כל השיח הער על הזינוק במחירי השכירות, כך על פי הלמ"ס שמסבירים כי המדד מבוסס על 17 אלף תצפיות מ-3 הקבוצות המרכיבות את שוכרי הדירות: שוכרים שהחוזה שלהם ממשיך ושם לא חל כל שינוי (מדובר על 90% מהשוק), שוכרים שמחדשים חוזה וממשיכים להתגורר באותה דירה - עבורם מחירי השכירות עלו ב-1% בערך. עבור שוכרים חדשים (כ-2% בלבד מהשוק) - שכר הדירה עלה ב-5%.

אז מדוע הבהלה הציבורית על עליית מחירי השכירויות? בלמ"ס מסבירים שמדובר בחוסר הבנה של הציבור: 

"העובדה ש-90% מאוכלוסיית השוכרים מצויה תחת חוזה, מידי חודש, ממתנת את השינויים במדד שכר הדירה הכולל גם את קבוצת מחדשי החוזה והשוכרים החדשים, שהן כ-10% אחוזים ממצבת השוכרים. עוד יצוין שמדד שכר הדירה איננו משקף את שיעור השינוי החודשי ברמת המחירים של שוק השכירות המופנה לשוכרים החדשים, או העוברים ממקום למקום, דבר שמביא לעיתים לבלבול בקרב הציבור ולתחושה שקיים פער ניכר בין נתוני הלמ"ס לבין נתונים המתפרסמים על ידי גורמים אחרים. עליות המחירים בחודש הנוכחי לקבוצה זו משתקפות גם במדד שכר הדירה לפי החשיבות היחסית שהיא קטנה מאוד, כאמור".

לקראת האטה במחירי הדיור? מחירי הדירות (הנדל"ן) עלו ב-0.9% בחודש מאי, עליה שנתית של 15.4%, התמתנות לעומת עליה של 16.3% נכון לחודש שעבר. הדירות החדשות עלו בכמעט 22% בשנה

השוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מרץ 2022 – אפריל 2022, לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים פברואר 2022 – מרץ 2022, מראה שמחירי הדירות עלו ב-0.9% ובכך השלימו עלייה של 15.4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (מרץ 2021 – אפריל 2021).

בפילוח שינויי מחירי הדירות לפי מחוזות בחודשים מרץ 2022 – אפריל 2022, לעומת החודשים פברואר 2022 – מרץ 2022 נרשמו עליות מחירים במחוזות הבאים: תל אביב 1.6%, דרום 1.1%, מרכז 1%, חיפה 0.9%, צפון 0.8%. ירידת מחירים נרשמה במחוז ירושלים ב-1.1%.

קיראו עוד ב"בארץ"

בפילוח שינויי מחירי הדירות לפי מחוזות לעומת התקופה המקבילה אשתקד, מרץ 2022 – אפריל 2022, לעומת מרץ 2021 – אפריל 2021, נרשמו עליות מחירים בכל המחוזות: מרכז (18.3%), תל אביב (15.3%), חיפה (14.1%), דרום (14.1%), ירושלים (12.7%), וצפון (12.4%).

במדד מחירי הדירות החדשות נמצא כי מחיריהם עלו ב-0.4% בחודשים מרץ 2022 – אפריל 2022 לעומת פברואר 2022 – מרץ 2022, והשלימו בכך עלייה של 21.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד מרץ 2021 – אפריל 2021. העסקאות שבוצעו בתמיכה ממשלתית והשתתפו בחישוב מהווה 22.2% בהשוואה ל-15.4% בתקופה הקודמת (פברואר 2022 – מרץ 2022).

מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים

מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים עלה ב-0.5% בחודש מאי 2022. בשנים עשר החודשים האחרונים (מאי 2022 לעומת מאי 2021) עלה מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים ב-6.6%.

עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף "חומרים ומוצרים - סך כולל" שעלה ב-0.9%. יש לציין כי בסעיף זה התייקרו במיוחד מחירי מיזוג אוויר ב-4.8%, מלט ב-4.6%, ברזל לבניה ב-4.1%, צבעים ב-2.6% ובטון מובא שעלה ב-2.1%.

תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים

מדד המחירים של תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים עלה ב-0.2% בחודש מאי 2022. בשנים עשר החודשים האחרונים (מאי 2022 לעומת מאי 2021) עלה מדד המחירים של תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים ב-15%.

עליות מחירים בולטות נרשמו בענפים: ציוד חשמלי ב-3.7%, מכונות וציוד ב-2.3%, מחשבים מכשור אלקטרוני ואופטי ב-2%, מוצרי גומי ופלסטיק ב-1.5%, ומוצרים מינרלים אל מתכתיים ב-1%. לעומת זאת ירדו מחירי מוצרי נפט מזוקק ב-1.9% ומתכות בסיסיות ב-1.4%.

מדד מחירי היצוא בתעשייה, כרייה וחציבה עלה ברבעון הראשון של שנת 2022 ב-7.8%. לעומת רבעון ראשון של שנת 2021 עלה מדד זה ב-11.3%.

ברבעון הראשון של שנת 2022 עלו מחירי שירותי פרסום ב-1.8% ושירותי שמירה ואבטחה ב-1.4%.

תגובות לכתבה(25):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 24.
    72 18/06/2022 18:53
    הגב לתגובה זו
    בימים אלו 90 אחוז מהכתבות אינטרסנטיות ןהנתונים מזוייפים ואינם מדוייקים. נדלן בדרך לנפילה וכבר יש האטה לכיוון סוף השנה ירידה ושנה הבאה כריסה. ריבית בעליה כלל ראשון בירידת מחירים ואשליית הבצע והמינוף.
  • 23.
    דני 16/06/2022 20:23
    הגב לתגובה זו
    12 שנות שילטון 8 האחרונות לאיש לא היה איכפת..מחירי הדירות עלו ב 130% וחברי הליכוד מרובי הדירות שמחו..הם מתעשרים..קפת המדינה מתמלאת והכסף מועבר לחרדים..הכל טוב..ועוד לא דיברנו על יוקר המחייה שהרקיע שחקים..בזמנו ישראל כץ ניסה להילחם בקרטל יבואני הרכב..והשתתק בצורה חשודה...מאוד חשוד... בקיצור..מאוחר לתקן משהו כאן..מציע לצעירים המשכילים שאין להם הורים עשירים להתקפל ולהציל עצמם מעוני תמידי
  • 22.
    שכירויות.. מ 7400 ל 8900.. זה 2% ? (ל"ת)
    מארק 16/06/2022 19:55
    הגב לתגובה זו
  • 21.
    הכל שקרים (ל"ת)
    פיני 16/06/2022 05:10
    הגב לתגובה זו
  • 20.
    עוד מעט יגידו שלא יעלו ריבית.שקרים (ל"ת)
    אמיר 16/06/2022 00:04
    הגב לתגובה זו
  • 19.
    הכל שיקרא אינפלציה הרבה יותר גבוהה (ל"ת)
    אמיר 16/06/2022 00:04
    הגב לתגובה זו
  • 18.
    רבותי הציבור אשם 15/06/2022 21:24
    הגב לתגובה זו
    זה המגזר הכי חזירי שיש הם לא מתביישים רודפי בצע יזם בונה במודיעין ודורש על דירת 3 חדרים 2.63 מיליון שח שימו לב במודיעין כאילו מדובר בצפון תל אביב אז תפסיקו להתלונן אני מיזם כזה לא הייתי קונה דירה אפילו בשקל צריך להעלים אותם מהנוף של ארצנו שיכנסו לחדלות פרעון פשוט חזירות רק לפני 10 חודשים מכר את אותה דירה ב 1.8 לערך
  • 17.
    מחירי השכירות עלו השנה בין 20-40% 15/06/2022 20:25
    הגב לתגובה זו
    מחירי השכירות עלו השנה בין 20-40%
  • 16.
    בן 15/06/2022 20:21
    הגב לתגובה זו
    כבר שנים מהנדסים את הנתונים או שהמדידה שווה לתח...
  • 15.
    יוסי חתוכה 15/06/2022 20:15
    הגב לתגובה זו
    יוקר מחיה ... מחירי דלק כמעט 8 שקל מחירי השכירות משתולללים היבואנים גוזרים עלינו קופון מחירי הנד"לן מטפסים ורק הלישכה לסטטיסטיקה בשאנטי שלהם
  • 14.
    בושה וחרפה (ל"ת)
    יעקב 15/06/2022 20:05
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    עליית דירות 22 אחוז זה אופטימי ?? (ל"ת)
    איזה עיוות של כותרת 15/06/2022 19:52
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    קותי 15/06/2022 19:18
    הגב לתגובה זו
    מחרטטים אותנו , כרגיל, מחירי השכירות עלו בחודשים האחרונים בעשרות אחוזים, הלשכה לסטטיסטיקה מפרסמת מדדים לפי ראות עיניה וזאת ע"מ לא ליצור פאניקה, ולהודיע לציבור שימשיך לקנות דירות במחירים אסטרונומיים ולקחת משכנתאות מהבנקים החמדנים
  • 11.
    הלמ"ס אמרו 0.2 דיור לליברמן או שהוא אמר להם? (ל"ת)
    מבין2 15/06/2022 19:17
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    רועי 15/06/2022 19:06
    הגב לתגובה זו
    מריחים את הסירחון בכל מקום
  • 9.
    בן 15/06/2022 19:03
    הגב לתגובה זו
    טוב שלא נתנו מדד שלילי
  • 8.
    רמאות, שיטת המדידה לא משקפת את האמת (ל"ת)
    חיים 15/06/2022 18:58
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    וויסות הוא שם המשחק. מגעילים (ל"ת)
    אבי 15/06/2022 18:52
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    הכל עולה 0.6 זה בלוף (ל"ת)
    ש.ק.ר 15/06/2022 18:48
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    למה לא כתוב בכמה הדירות עלו בחודש האחרון? (ל"ת)
    ליאור 15/06/2022 18:47
    הגב לתגובה זו
  • זה ממש כתוב.... כדאי לקרוא לפני שמגיבים שטויות (ל"ת)
    אבי כהן 15/06/2022 19:05
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שרון 15/06/2022 18:46
    הגב לתגובה זו
    עובדים על כולם. כדי שלא תפרוץ מחאה
  • 3.
    בולשיט 15/06/2022 18:45
    הגב לתגובה זו
    בולשיט
  • 2.
    על מה הכותרת האופטימית? זה אומר אינפלציה של לפחות 6% בשנה, מה שאומר שהריבית צריכה לעלות לכיוון ה-3% (ל"ת)
    15/06/2022 18:36
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ככה 15/06/2022 18:35
    הגב לתגובה זו
    על הגבלת שכ"ד? עם של בכיינים. פושטי יד מקצועיים. מחיה חזירית על חשבון אחרים. תפגינו באוהלים.עצלנים.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).