חיסכון
צילום: Nattanan Kanchanaprat from Pixabay
קרנות השתלמות

קרנות השתלמות- חודש מאי: מגדל מפתיעה בצמרת; התשואה של כל המנהלים בטווח של 12 חודשים - אפסית

הירידות החדות בשווקים בישראל בחודש מאי פגעו מאוד בקרנות ההשתלמות - ואלה מציגות את החודש הכי גרוע מאז תחילת הקורונה, עם תשואה שלילית של 2.5% (זה היה גרוע יותר באמצע החודש אבל השתפר) - ובכל זאת בטווחים הבינוניים והארוכים התשואות כמובן חיוביות
נתנאל אריאל | (3)

בחודש מאי הבורסה המקומית ירדה בצורה חדה עם ירידות של 6-10% במדדים המובילים (כאשר דווקא בעולם המדדים סגרו ללא שינוי) אבל החשיפה הגדולה של קרנות ההשתלמות לשוק המקומי הייתה להם לרועץ. למרות הירידות מתחילת השנה אנחנו נחזור ונגיד - אם אתם בשוק לטווח ארוך אז אתם לא אמורים להתרגש מתקופות של ירידות. השווקים בדרך כלל מתקנים. תסתכלו על התשואות בטווחים הבינוניים ותראו שזה עובד (למרות הירידות של 2018, הקורונה ב-2020 והשנה מדובר עדיין על תשואה חיובית של 31% ב-5 שנים). 

>>> לתשואות קופות הגמל להשקעה בחודש מאי - מי מפתיע בצמרת, לאחר שלא היה שם שנה וחצי?

הנה מה שעשו המנהלים בחודש מאי:

איזה מנהל לבחור? יותר חשוב כנראה פשוט להיות בשוק

כאשר מסתכלים לטווחים קצרים נדמה שיש הבדלים משמעותיים בין המנהלים, אבל מאחר שאי אפשר באמת לדעת מראש אלו מנהלים ישיגו תשואה עודפת לעומת מנהלים אחרים - זה פחות חשוב איפה תבחרו לשים את הכסף. וורן באפט אומר שהדבר היחיד שעליו אתם יכולים להשפיע אלה דמי הניהול, אז לכן חשוב לוודא שאתם מקבלים את דמי הניהול הנמוכים ביותר שאתם יכולים.

בטווח הארוך, יש אולי הבדלים מסוימים בין המנהלים, אבל לא מדובר על פערים של עשרות אחוזים בדרך כלל. חברה שהייתה טובה יותר בעבר, צפויה להציג דווקא ביצועים פחות טובים בעתיד - וזאת בגלל תופעת נסיגה לממוצע' - העובדה שהתפלגות של נתונים נוטה להיות נורמלית, עם שוליים לשני הכיוונים, אז פעם חברה אחת למעלה ופעם היא למטה. פעם אחרת ראשונה והאחרת אחרונה. אז הכי חשוב זה פשוט לחסוך. חתן פרס נובל דניאל כהנמן אומר שהנסיגה לממוצע זו מסוג התופעות "שיש להן הסבר אבל אין להן סיבה". אז אל תשאלו למה זה קורה - זו פשוט עובדה. בלוטו כנראה שלא תזכו (ולא משנה כמה כסף תבזבזו על זה), בשוק ההון - מי שנשאר להרבה שנים בדרך כלל מקבל את התשואה של השוק עצמו.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    א 16/06/2022 07:08
    הגב לתגובה זו
    הם במינוס 5% מתחילת השנה. אני בפלוס 5%
  • 2.
    נובח סידרתי 15/06/2022 19:03
    הגב לתגובה זו
    את הנפילה שילמו אחרים. בגדול דמי ניהול - כי זה ה"פיקס", תשואות אף פעם לא ידועות מראש. לא לנייד בתדירות גבוהה - זה לרוץ אחרי הרוח ולפרנס סוכנים / מבצעים. כסף לטווח ארוך רק במנייתי
  • 1.
    מבין 15/06/2022 16:18
    הגב לתגובה זו
    בסוף כולם מתרכזים באותו מקום ורק העמלות עושות את ההבדל
חיסכון (בעזרת AI)חיסכון (בעזרת AI)

הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028

איך עובד המנגנון כיום ולמה הוא כל כך חשוב, מה האוצר רצה לשנות ואיך זה היה משפיע על החוסכים



ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה חיסכון פנסיה


ועדת הכספים אישרה הארכה נוספת של הוראת השעה במנגנון הבטחת התשואה בקרנות הפנסיה עד סוף 2028. זו דחייה משמעותית של הרפורמה שמשרד האוצר ביקש להחיל על חלוקת רשת הביטחון הממשלתית לחוסכים. התכנון המקורי היה להתחיל ביישום המודל החדש בינואר 2025, אך זה נדחה תחילה לינואר 2026, וכעת שוב - לתקופה ארוכה בשלוש שנים נוספות.

הבטחת התשואה מהווה רכיב מרכזי ביציבות המוצר הפנסיוני בישראל, במיוחד עבור חוסכים קרובים לפרישה או אלו שכבר נמצאים בשלב קבלת הקצבה. המנגנון מפחית את התנודתיות בשווקים ומאפשר לקרנות לספוג תקופות חלשות מבלי לגרום לזעזוע חד בגובה הקצבה החודשית. בעוד השיח הציבורי מתמקד בדמי ניהול ובתשואות, חשיבות ההגנה הזו אינה נופלת מהם כלל.

המנגנון הנוכחי החליף את האג"ח המיועדות שהבטיחו בעבר ריבית קבועה של 4.86% לחוסכים. מאז 2023, הכספים מושקעים בשוק ההון הפתוח, אך המדינה מתחייבת להשלים תשואה של 5.15% בשנה על כ-30% מנכסי הקרן, אם התשואה בפועל נמוכה מכך. זהו מנגנון המפחית משמעותית את הסיכון בתקופות חלשות בשווקים, ובולט במיוחד אצל מקבלי קצבה חודשית, שם היעד המרכזי הוא לצמצם תנודתיות ולמנוע פגיעה ישירה בקצבה.

האם יש באמת הבטחת תשואה? תלוי בגיל שלכם

החלוקה הנוכחית של ההגנה בין קבוצות הגיל נותנת עדיפות את הפנסיונרים, שמקבלים הגנה על כ-60% מהנכסים שלהם. אצל שאר החוסכים, ההגנה מתחלקת באופן שוויוני יותר. קיים כאן עיוות מסוים, שכן נראה הגיוני שחוסך בן 30 יקבל פחות הגנה מחוסך בן 62, אך המנגנון הנוכחי מנסה לאזן בין הצרכים השונים של כל קבוצות הגיל.

האוצר קידם מודל שבו רק חוסכים מעל גיל 60 היו מקבלים הבטחת תשואה מוגדלת, עם הגנה על 40% מהחיסכון, בעוד חוסכים צעירים יותר היו נשארים עם הגנה נמוכה משמעותית. הבעיה המרכזית היא מבנית: במסלול השקעה אחד, כל העמיתים מחזיקים באותו סל נכסים בדיוק, ולא ניתן לתת השלמת תשואה שונה לאנשים שונים באותו מסלול.