אלברט בורלא פייזר
צילום: רויטרס

מטופלים נכנסים לבידוד נוסף לאחר שקיבלו את תרופת הקורונה של פייזר

התרופה קיבלה אישור חירום על ידי ה-FDA מוקדם יותר בחודש דצמבר, אך כעת מספר המטופלים אשר דיווחו על תופעות לוואי חוזרות גדל וה-CDC כבר הורה להם להיכנס לבידוד נוסף. רופאים רבים: מטרתו של הטיפול הייתה למנוע אשפוז, משימה בה עמד הכדור בהצלחה
תומר אמן |

רופאים רבים מעריכים מחדש האם להשתמש בתרופת הקורונה של PFIZER (סימול: PFE), פקסלוביד, לאחר שמספר בלתי מבוטל של חולי קורונה קלים אשר החלו לקבל את הטיפול הציגו תסמיני מחלה חוזרים ונאלצו להיכנס לבידוד פעם נוספת.  כזכור, תרופה זו אושרה על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) מוקדם יותר בחודש דצמבר האחרון. "זמן בידוד רב יותר אינו מעודד את הציבור", ציינה ד"ר סנדרה קמרלי, מומחית למחלות מדבקות במרכז הבריאות אוכסנר שבניו אורלינס לסוכנות היעידות רויטרס. "אנו ממליצים לא לקחת את הטיפול עבור כאלו שאינם באמת בסיכון מהמגפה", חתמה.  כזכור, שימוש בתרופה בקרב מטופלים חדשים על מנת למנוע מהם לפתח מחלה קשה הגביר עצמו מאז אושר הטיפול על ידי ה-FDA. מנגד, גורמים מטעם מערכת הבריאות האמריקאית מדווחים כי כ-162 אלף כדורים מתרופת הפקסלוביד חולקו במהלך השבוע שעבר, זאת לעומת ממוצע של כ-33 אלף (גידול של 390%) כדורים מן הסוג מאז אושר הטיפול לקראת סוף השנה שעברה.  התרופה ניתנת בסבסודו של ממשל הנשיא ביידן, כאשר הממשל עצמו רכש את התרופות וכעת מחלק אותם ללא תמורה עבור אלו אשר הרופאים רשמו עבורם את התרופה. מנגד, עושה רושם כי מספר בלתי מבוטל של מטופלים בתרופה טוענים כי השימוש בה מביא לכך שתסמיני הקורונה שלהם פוחתים בימים הראשונים, ולאחר מכן חוזרים בשנית לאחר שסיימו את סדרת הטיפול באמצעות הפקסלוביד.  כמו כן, ה-Centers for Disease Control (CDC) ביקש מאותם מטופלים להיכנס פעם נוספת לבידוד, תחת הטענה כי הצגה של אותם תסמינים יתכן ותהפוך את אותם חולים למסוכנים עבור הסובבים אותם.  "אני נמנע מלתת את הטיפול עבור מטופלים שנמצאים בדרגת סיכון נמוכה ואינם צפויות לחלות קשה במחלה, בייחוד עבור מטופלים שעברו שניים או שלוש מנות חיסון", ציין ד"ר ברוס פארבר, מנכ"ל המרכז לבריאות הציבור ואפידימיולוגיה ב-Northwell Health שבמדינת ניו יורק. חברת פייזר עצמה מסרה הבוקר כי היא עוקבת אחר הנתונים אך אינה מאמינה שחזרתו של הוירוס סבירה בהתחשב בתכונות התרופה אותה פיתחה. "טרם קיבלנו דיווחים על חולים בהם הנגיף חזר לפעילות לאחר שקיבלו את התרופה המדוברת", מסר נציג מטעם פייזר.  אישור החירום של תרופתה של פייזר קבע אז כי ניתן לתת את הטיפול אך ורק עבור מטופלים חדשים אשר נכללים בקבוצות הסיכון, אך רופאים רבים ברחבי ארצות הברית מדווחים כי מטופלים רבים - שאינם נכללים בקטגוריה הזו - דורשים את הטיפול גם הם.  "אנו מקבלים בקשות רבות - לצורך העניין ממטופלים שנוסעים לטייל ומעוניינים לקחת את הכדורים רק במידה ו", מוסרת ד"ר טרה ויג'יאן, מומחית למחלות מדבקות במרכז הרפואי UCLA שבלוס אנג'לס. " אנחנו מנסים להימנע מלתת את הכדורים למטופלים שכאלו", חתמה.  ה-CDC בעצמו מתקשה בשלב זה לקבוע אם חזרתם של התסמינים על ידי המטופלים קשורה במידה מסויימת לתרופתה של פייזר, או שמא מדובר בהליך טבעי של הנגיף.  גורמים רבים שואלים עצמם כמה יעילה פקסלוביד, בהינתן במסבר הגבוה של האנשים אשר חוסנו או חלו בקורונה בעבר. כמו כן, כאשר אושר השימוש בתרופת החירום של פייזר, נגיף הקורונה המרכזי היה דווקא זן הדלתא, בעוד שמאז התחלף זה בנגיף האומיקרון, אשר נחשב למדבק יותר אך קטלני פחות.  "קיימת כעת מאין עמידות למחלה", מציין ד"ר פארבר. "מספר רב יותר של אנשים חולים, אך רובים אינם חולים במחלה כזו קשה כפי שהיה בעבר עם זן הדלתא". מנגד, הד"ר מציין כי מספר החולים אשר מחלתם חוזרת אליהם בעקבות השימוש בתרופה עומד על כ-10%, בעוד שפייזר עצמה הציגה ל-FDA נתונים המראים כי רק 6-7% מהחולים יראו החרפה במחלה בעקבות השימוש בכדורים שלה.   מנגד, ג'ייסון גלאגר, מומחה למחלות מדבקות באוניברסיטת טמפל שבמדינת פנסילבניה, מציין כי הכדור אינו נועד למנוע ממך לחלות במחלה (בין אם מדובר בחזרה של השפעות הנגיף), כי אם להתאשפז ובכך לחלות בצורה קשה יותר בבית החולים. "לא מדובר בכשילה של הכדור במידה והמחלה חזרה אחרי שהפסקת את הטיפול מכיוון שסיימת אותו, כל מטרתו הייתה למנוע ממך להתאשפז, ובכך הוא הצליח."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.