מליסרון חזרה לתוצאות מלפני הקורונה ורושמת שיא FFO של 212 מיליון שקל
חברת הנדל"ן המניב מליסרון -0.87% של משפחת עופר מדווחת על NOI ברבעון הראשון של 2022 בגובה זהה לתקופה המקבילה ב-2019, טרום מגיפת הקורונה. ה-NOI עמד ברבעון הנוכחי על 292 מיליון שקל, לעומת 189 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה שעברה, ולעומת 286 מיליון שקל לפני שנתיים. הסיבה לירידה ב-NOI ברבעון המקביל היא הקלה בדמי שכירות שנתנה לשוכרים בקניונים בהיקף של 94 מיליון שקל.
ה-FFO עלה לשיא ועמד על 212 מיליון שקל, לעומת 121 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה שעברה, ומול 195 מיליון שקל ברבעון המקביל לפני שנתיים. מדובר בקצב שנתי של 848 מיליון שקל, כאשר להערכת החברה, לאחר השלמת הפרויקטים שנמצאים בבנייה עד 2025, וביצוע מחזור החובות, ה-FFO יגדל ל-1.2 מיליארד שקל.
עוד מדווחת החברה כי הפדיונות בקניונים ברבעון הנוכחי עלו בכ-2% לעומת התקופה המקבילה בשנת 2019 - לפני הקורונה. מדובר על פי מליסרון במגמה שממשיכה גם ברבעון השני: על פי דוחות RIS, באפריל 2022 עלו הפדיונות בקניוני החברה בכ-7% לעומת התקופה המקבילה בשנת 2019. העלייה בפדיונות ובכמות המבקרים בקניונים מתורגמת גם לעלייה ממוצעת של כ-8% בדמי השכירות הריאליים בגין חוזים חדשים ומימושי אופציות בקניוני החברה במהלך הרבעון הראשון של שנת 2022, בהמשך לעלייה ממוצעת של כ-5% בשנת 2021. בנוסף, בתחום המשרדים רשמה החברה עלייה ממוצעת של כ-6% בדמי השכירות הריאליים בגין חוזים חדשים ומימושי אופציות, בהמשך לעלייה ממוצעת של כ-3% בשנת 2021.
ההון העצמי בסוף הרבעון הראשון של שנת 2022 הסתכם בכ-8.9 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-8.67 מיליארד שקל בסוף שנת 2021. שיעור המינוף (LTV) עמד בסוף הרבעון על 42.2%, לעומת 43.3% בסוף שנת 2021 ובהשוואה ל-47.9% בסוף שנת 2020, והושפע מהתזרים שנבע מפעילות שוטפת ומתמורה ממימוש נדל"ן.
- מליסרון - ה-FFO בקצב שנתי של 1.2 מיליארד שקל
- בעקבות לחץ מהמשק: פיקוד העורף מעדכן הנחיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יו"ר מליסרון, ליאורה עופר: "החברה ממשיכה ביישום האסטרטגיה והתוכנית העסקית. אנו בוחנים עסקאות שמטרתן יצירת מספר מנועי צמיחה בתחומים נוספים בעולם הנדל"ן, לצד השבחת הנכסים הקיימים שלה. החברה ממשיכה לשפר את חוויית הלקוחות והשוכרים".
אופיר שריד, מנכ"ל מליסרון: "תוצאות השיא הושגו על אף השפעתו של גל תחלואת האומיקרון, שפקד את ישראל בתחילת השנה, ובין היתר כתוצאה מהגידול בפדיונות קניוני החברה ובכמות המבקרים בהם. המגמה החיובית בקניונים נמשכה גם לאחר תום הרבעון, ועל פי נתוני RIS היקף הפדיונות בקניוני החברה גדל באפריל בשיעור של כ-7%, לעומת התקופה המקבילה בשנת 2019. בתחום המשרדים, המשכנו בשיווק השטחים של פרויקט הדגל שלנו, פרויקט Landmark תל-אביב, ובמהלך החודשים האחרונים נחתמו הסכמי שכירות משמעותיים להשכרת משרדים לחברות הייטק גדולות ויציבות בפרויקט. כבר בשלב מקדמי זה של בניית הפרויקט, שיווק השטחים ביחס למגדל A, שהשלמת בנייתו צפויה בתום 2023, עומד על כ-86%.
- 2.אז זה אומר שרשתות האופנה ידווחו על דוחות טובים (ל"ת)איתי 16/05/2022 09:31הגב לתגובה זו
- 1.לרון 16/05/2022 08:41הגב לתגובה זובתקופת מיתון משתדלים לשמור על מה שיש ולא לצמוח

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?
מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה
הדוחות של טאואר טאואר 4.53% טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה.
היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.
מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים.
תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים.
- טאואר מכה את הצפי בשורה העליונה ובשורה התחתונה
- "אפסייד של 48% במניית טאוואר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר.
קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דסרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות
הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד
ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48% , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.
עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.
החתימה של נתניהו מגיעה לאחר שאושרה קודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, שקידם את המהלך במשרדו, וכן לאחר הסכמת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשב"כ. יחד, האישור המשולב של שלושת הגורמים מהווה את התנאי הסופי הדרוש לפי רישיון בזק. ההיתר החדש מאפשר לסרצ'לייט למכור את מניותיה בבורסה כבר החל ממחר. לקרן יינתן פרק זמן של עד שנתיים כדי להשלים את המכירה ולרדת מתחת ל־5% מהון החברה. בתקופת המעבר תוכל להותיר נציג אחד בדירקטוריון בזק, בעוד שני הדירקטורים הנוספים מטעמה יתפטרו.
בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.
- "פריסת הסיבים כמעט הושלמה - עכשיו מתחילים לקצור את הפירות"
- בזק: עלייה של 4% ב-EBITDA, מאשררת את התחזית השנתית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד
עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.
